אף חבב עמים. גַּם חִבָּה יְתֵרָה חָבַב אֶת הַשְּׁבָטִים; כָּל אֶחָד וְאֶחָד קָרוּי עַם, שֶׁהֲרֵי בִנְיָמִין לְבַדּוֹ הָיָה עָתִיד לְהִוָּלֵד כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב (בראשית ל"ה), "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ": אף חבב עמים YEA, HE LOVED THE PEOPLES — Also He loved the tribes with exceeding love. — Each individual tribe may be termed עם (or גוי), “a people”, for, you see, Benjamin alone was yet to be born when the Holy One, blessed be He, said to Jacob, (Genesis 25:11, see Rashi thereon) “A nation and a congregation of nations shall be of you."
כל קדשיו בידך. נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים גְּנוּזוֹת אִתּוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כ"ה) "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֵיךָ" (ספרי): כל קדשיו בידך ALL HIS SAINTS ARE IN THY HAND — the souls of the righteous are stored up with Him, just as it is said, (I Samuel 25:29) “And the soul of my lord shall be bound up in the bundle of life with the Lord thy God" (Sifrei Devarim 344:7).
והם תכו לרגלך. וְהֵם רְאוּיִם לְכָךְ, שֶׁהֲרֵי תִּוְּכוּ עַצְמָן לְתוֹךְ תַּחְתִּית הָהָר לְרַגְלֶךָ בְּסִינַי: והם תכו לרגלך AND THEY SAT AT THY FOOT — And they are deserving of this, because they betook themselves right into the middle within the underpart of the mountain unto Thy foot at Sinai.
תכו. לְשׁוֹן פֻּעֲלוּ, הֻתַּוְּכוּ לְתוֹךְ מַרְגְּלוֹתֶיךָ: — The word תכו expresses the idea of “they were acted upon” (a passive) — “they placed themselves right in the middle (תוך) between Thy feet”.
ישא מדברתיך. נָשְׂאוּ עֲלֵיהֶם עֹל תּוֹרָתְךָ (ספרי): ישא מדברתיך EVERYONE RECEIVED THY WORDS — they bore upon themselves the yoke of the Law (Sifrei Devarim 344:3).
מדברתיך. הַמֵּ"ם בּוֹ קָרוֹב לִיסוֹד, כְּמוֹ (במדבר ז'), "וַיִּשְׁמַע אֶל הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו", "וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי" (יחזקאל ב') כְּמוֹ מִתְדַּבֵּר אֵלַי, אַף זֶה מדברתיך — מַה שֶּׁהָיִיתָ מְדַבֵּר לְהַשְׁמִיעֵנִי לֵאמֹר לָהֶם, טי"ש פורפרלירש בְּלַעַז. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים עַל פִּי דְּבָרֶיךָ, וְהַמֵּ"ם בּוֹ שִׁמּוּשׁ, מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן מִן. דָּבָר אַחֵר — אף חבב עמים, אַף בִּשְׁעַת חִבָּתָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֶרְאֵיתָ לָאֻמּוֹת פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת וּמָסַרְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם, כל קדושיו בידך, כָּל צַדִּיקֵיהֶם וְטוֹבֵיהֶם דָּבְקוּ בְּךָ וְלֹא מָשׁוּ מֵאַחֲרֶיךָ וְאַתָּה שׁוֹמְרָם: מדברתיך. The מ in it (in this word) has a close affinity to a root letter (i.e., it is an integral part of the noun and is not a prefix), as in (Numbers 7:89) “And he heard the voice uttering itself (מִדַּבֵּר) unto him”, and (Ezekiel 2:2) “And I heard Him that uttered Himself (מִדַּבֵּר) unto me”, which is the same as מִתְדַּבֵּר (see Rashi on Numbers 7:89). So, too, this word מדברתיך denotes: that which Thou didst speak unto Thyself to make it audible to me that I might tell them; tes pourparlers in old French, [English = thy utterances]. — Onkelos, however, translated it in the sense that they travelled in accordance with Thy words (only at Thy command), so that the מ in it is a servile letter (a prefix) used in the sense of מן. — Another explanation of this verse: אף חבב עמים, YEA, HE LOVED THE PEOPLES — even at the time of Thy love for the nations of the world — when You did show unto the nations a smiling (friendly) countenance and did deliver Israel into their power, even then כל קדשיו בידך ALL HIS SAINTS WERE IN THY HAND — all their righteous and pious people clung to You and did not depart from You and You did guard them (Bava Batra 8a),
והם תכו לרגלך. וְהֵם מִתְמַצְּעִים וּמִתְכַּנְּסִים לְתַחַת צִלְּךָ. והם תכו לרגלך and they betook themselves right into the midst of, and gathered beneath Thy shadow,
ישא מדברתיך. מְקַבְּלִים גְּזֵרוֹתֶיךָ וְדָתוֹתֶיךָ בְּשִׂמְחָה, וְאֵלֶּה דִבְרֵיהֶם: ישא מדברתיך they gladly accepted Thy decrees and Thy laws. And these were their words: