לא יומתו אבות על בנים. בְּעֵדוּת בָּנִים, וְאִם תֹּאמַר בַּעֲוֹן בָּנִים, כְּבָר נֶאֱמַר איש בחטאו יומתו (ספרי; סנהדרין כ"ז): לא יומתו אבות על בנים FATHERS SHALL NOT BE PUT TO DEATH על בנים — i.e. by the evidence of their children. But if you say it means “for the sin of their children”, then it would be redundant for it goes on to state “every man shall be put to death for his own sin” (Sifrei Devarim 280:1; Sanhedrin 27b).
איש בחטאו יומתו. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ מֵת בַּעֲוֹן אָבִיו, וְהַקְּטַנִּים מֵתִים בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בִּידֵי שָׁמַיִם (ספרי): איש בחטאו יומתו EVERY MAN SHALL BE PUT TO DEATH FOR HIS OWN SIN — This suggests: but one who is not yet an איש, a man, does sometimes die on account of his father’s sins: little children sometimes die at the hands of Heaven because of their parents’ sins (Sifrei Devarim 280:3).