1
ואליו הוא נשא את נפשו. אֶל הַשָּׂכָר הַזֶּה הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, עָלָה בַכֶּבֶשׁ וְנִתְלָה בְאִילָן (ספרי; ב"מ קי"ב): ואליו הוא נשא את נפשו means, for the sake of this hire he exposes his life even unto death: he climbs up a steep staircase or hangs on to a high tree to do his work (Sifrei Devarim 279:3; Bava Metzia 112a).
2
והיה בך חטא. מִכָּל מָקוֹם, אֶלָּא שֶׁמְּמַהֲרִין לִפָּרֵעַ עַל יְדֵי הַקּוֹרֵא (ספרי): והיה בך חטא [LEST HE CALL AGAINST THEE UNTO THE LORD,] AND IT BE SIN UNTO THEE — under any circumstances, even if he does not call against thee to the Lord, but greater haste is made to punish thee because of him who cries (Sifrei Devarim 279:4; cf. Rashi on Deuteronomy 15:9).