1
פצוע דכה. שֶׁנִּפְצְעוּ אוֹ שֶׁנִּדְכְּאוּ בֵיצִים שֶׁלּוֹ: פצוע דכא means, one whose stones have been bruised (פצוע) or crushed (דכא) (Sifrei Devarim 247:1).
2
וכרות שפכה. שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד וְשׁוּב אֵינוֹ יוֹרֶה קִלּוּחַ זֶרַע אֶלָּא שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹתֵת וְאֵינוֹ מוֹלִיד (ספרי; יבמות ע'): וכרות שפכה means, one whose membrum has a cut in it, so that it no longer forcibly ejects a continuous flow of sperm but it pours it forth slowly, and he thus cannot beget children (Sifrei Devarim 247:2; Yevamot 75b).