אשר ה' אלהיך דרש אתה. וַהֲלֹא כָּל הָאֲרָצוֹת דוֹרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ" (איוב ל"ח)? אֶלָּא כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ דוֹרֵשׁ אֶלָּא אוֹתָהּ, וְעַל יְדֵי אוֹתָהּ דְּרִישָׁה שֶׁדּוֹרְשָׁהּ, דּוֹרֵשׁ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת עִמָּהּ: אשר ה' אלהיך דרש אתה [A LAND] WHICH THE LORD THY GOD CARETH FOR — But does He not care for all lands, as it said, (Job 38:26) “[Who hath cleft a way for the lightning of the thunder …] to cause rain even on a land where no man is"? But, if one can say so of God, He cares for that land alone, but through the care which He bestows on it, He cares also for all other lands with it (Sifrei Devarim 40:1).
תמיד עיני ה' אלהיך בה. לִרְאוֹת מַה הִיא צְרִיכָה, וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ גְּזֵרוֹת, עִתִּים לְטוֹבָה עִתִּים לְרָעָה כוּ', כִּדְאִיתָא בְּרֹ"הַ (דף י"ז): תמיד עיני ה' אלהיך בה THE EYES OF THE LORD THY GOD ARE ALWAYS UPON IT, to see what it requires, and to make new dispensations for it, sometimes for good and sometimes for bad, as is stated in Treatise Rosh Hashanah 17b.
מרשית השנה. מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִדּוֹן מַה יְּהֵא בְּסוֹפָהּ (שם ח'): מרשית השנה FROM THE BEGINNING OF THE YEAR [TO THE END OF THE YEAR] — At the beginning of the year it is decided by God what will be right up to the end of it (Rosh Hashanah 8a).