Rashi on Bereshit Rabbah
1:1א׳:א׳
1 א

אמון פדגוג. כמא דתימא כאשר ישא האומן את היונק ומתרגמינן בירושלמי כמה דסבל פדגוגא ית ינוקא:

2 ב

אמון מוצנע. כמה דתימא ויהי אומן את הדסה (אסתר ב ז') וכן הפתרון בהשמע דבר המלך ודתו להקבץ את כל נערה בתולה והיה מרדכי מצניע את אסתר שלא תהא מחוללת לאותו רשע ומלאך בא ומגלה אותה הוא שיסד הקליר (ביוצר לפורים) את אסתר גל ממסתור לגאול ממה שהיה מרדכי מסתירה:

3 ג

אמון מכוסה. כמא דתימא האמונים עלי תולע כלומר המכוסים בתולעת השני מרוב תענוג ותפנוק עתה הולכים ערומים ויחפים מאין כסות בקרה וכשמוצאין אשפה מחבקין אותה להתחמם בה. ס"א אין מספר וקצב לקדמות של תורה קודם ברייתו של עולם אבל משהתחיל הקב"ה להשתעשע בתורה והחריט בה מוצאיו ומבואיו של עולם:

4 ד

יום יום. אלפים שנה יומו של הקב"ה אלף שנה שנא' כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור:

5 ה

אמון. הכתוב בתורה היינו פדגוג אומן וכן מתורגם בתרגום ירושלמי כאשר ישא האומן את היונק כמה דסבל פדגוגא וכו':

6 ו

אמון מכוסה. מאן דאמר הכי לא משתבש. ומאן דאמר הכי לא משתבש דכל חד וחד יוכל להביא ראיה לדבריו כדמפרש ואזיל:

7 ז

מכוסה. היינו דבר שהוא מכוסה מן העולם אבל ידוע שהוא [נמצא]:

8 ח

האמונים. המכוסים והמקושטים בבגדי שש ומשי היו נחבקים ונשלבים באשפה:

9 ט

מוצנע. דבר הנעלם מעיני כל חי שאין ידוע לכל בריה אפי' למלאכי השרת שהיא בעולם כמא דאת אמר ונעלמה מעיני כל חי וגו' ומאן דאמר נמי אמון היינו רבתא לשון גדולה ורבנות לא משתבש וכו' ע"כ:

10 י

דיפתראות. עור דקמיח ולא עפיץ. ס"א דפתר כתב המצוייר בו שעורי בנינים ועליות:

11 יא

פנקס. לוח של עץ המתוקן בזפת ושעוה וציורת הבנינים חריטים בו ומעיין בתוכו האומן כשהוא בונה בנינים:

12 יב

פשפשים. הלוכי הבנין שעושין מכאן ומכאן שלועזים א"ל דיי"ש:

13 יג

ומביט בתורה וכו'. כמו שכתוב בספר יצירה שברא העולם באלפא בייתות בפרק שני:

14 יד

והתורה אמרה. כלומר התורה מוכחת כדכתיב בראשית ברא אלהים: