5:1ה׳:א׳
1 א

מי שטבל. מים שעליו מכשירים וכשעבר בנהר אחר טיהרו מי הנהר השניים מים שהעלה עמו מן הטבילה ואין מכשירים לא אלו ולא אלו:

2 ב

דחייהו. כמו דחאהו:

3 ג

לשכרו. שהיה חבירו שכור ודחהו לשכרו והפילו בנהר [הגה"ה ור"י מסימפונט ז"ל פי' דחאהו חבירו לשוכרו פירוש אותו הטובל היה שוכר בהמה מחבירו וכשטבל והגיע לנהר אחר דחה חבירו דהיינו משכיר את זה השוכר וכן לבהמתו ואורחא דמילתא נקט שכשנפלה הבהמה מחמח שהמשכיר הוליך הבהמה בתהום ומצולה נפל גם חבירו עכ"ל ודחוק::

4 ד

וכן לבהמתו. שבשכרותו הפיל את הבהמה בנהר והיו עליו מי טבילה ועל הבהמה מים לרצון:

5 ה

טהרו שניים. שעל ידי שכרות דשלא לרצון את הראשונים שהיו לרצון:

6 ו

ואם כמשחק. דחה את חבירו בנהר או את הבהמה גם (את) השניים בכי יותן דכולהו לרצון נינהו והא דמשמע הכא דעובר בנהר לא מכשר ובפ' בהמה המקשה (חולין דף עד:) תניא גבי בן פקועה עבר בנהר הוכשר הלך בבית הקברות נטמא אמרינן בפ"ב דחולין (דף לו:) כגון שהיה לו פרה של זבחי שלמים והעבירה בנהר ושחטה ועדיין משקה טופח עליה התם כגון שהיו רגלי בהמתו מליאות טיט כדתנן לעיל בפ"ג [דאם שמח]:

7 ז

תני"א בתוספת"א (שם) הטובל בים או בנהר אע"פ שהפליגה יותר ממיל הרי זה בכי יותן עבר בנהר אחר או שדחאו חבירו בנהר או שירדו עליו גשמים ורבו טהרו שניים את הראשונים תרנגול ומדוכה שהיו בהן מים טמאין והטבילן ראשונים טהרו מלטמא והשניים הוכשרו לקבל טומאה. פי' שהפליגה שנשתהה שם במקום שטבל יותר ממיל לא נתבטלו במי הנהר כיון דירדו שם לשם טבילה והמים העולים עמו מכשירים: