והנותר מבשר הזבח ביום השלישי אין ענין הכתוב שיהיה הנותר ליום השלישי נשרף ויאכל בלילה שכבר למדו רבותינו (זבחים נו) מן הכתוב בפרשת קדושים תהיו (ויקרא י״ט:ו׳) והנותר עד יום השלישי באש ישרף שכל מה שישאר משני ימים כלל טעון שרפה אבל "ביום השלישי" אינו דבק עם "והנותר" אבל הוא דבוק עם "באש תשרף" יאמר כי הנותר מבשר הזבח שלא נאכל ביום הקריבו וממחרת ישרף באש ביום השלישי בבקר זהו שאמרו (זבחים נה) נאכלים לשני ימים ולילה אחד כי בלילה השני אינו נאכל ולא נשרף כי הצריך הכתוב לשריפת פסולי המוקדשים הללו שתהיה ביום כמו שהקרבת הכשרים ביום: AND THAT WHICH REMAINETH OF THE FLESH OF THE OFFERING ON THE THIRD DAY SHALL BE BURNT WITH FIRE. The verse does not mean to say that that which is left over on the third day must be burnt, but it may be eaten during the preceding night, for our Rabbis have already derived from the verse in the section of Kedoshim Tih’yu — and if aught remain until the third day, it shall be burnt with fire,129Further, 19:6. that whatever remains after any part of the two days, must be burnt [and thus may not be eaten on the night preceding the third day]. But the expression, on the third day, is not connected with that which remaineth, but with shall be burnt with fire [the sense of the verse thus being as follows: “and that which remaineth of the flesh of the offering, shall be burnt with fire on the third day”]. The verse thus states that that which was left over of the flesh of the offering which was not eaten on the day when it was offered nor on the morrow, shall be burnt with fire on the third day in the morning. It is this which the Rabbis intended when saying [of the peace-offerings]130Zebachim 55 a. that “they are eaten for two days and the one intervening night,” for on the second night [preceding the third day] they are neither eaten nor burnt, for Scripture required that the burning of invalidated hallowed offerings should be at daytime, just as the offering of the valid ones can only be at daytime.