26:5כ״ו:ה׳
1 א

וישמור משמרתי לשון רש"י בקולי כשנסיתי אותו משמרתי גזירות להרחקה כגון שניות לעריות שבות לשבת מצותי מצות שאלו לא נכתבו דין הוא שיכתבו כגון גזל ושפיכות דמים חקותי דברים שיצר הרע ועו"ג משיבין עליהם כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא המלך גזר חקו על עבדיו ותורתי להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני ואם כן יהיה כל זה בנוי על דעת שהיה אברהם מקיים ומשמר את התורה עד שלא נתנה וכך אמרו (ב"ר צד ג) בפסוק ויתן להם יוסף עגלות (להלן מה כא) שפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה שהיה עוסק בתורה כשם שהיו אבותיו ועד עכשו לא נתנה תורה והרי כתוב וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי ושם אמרו שהיה משמר אפילו דקדוקי תורה והיה מלמד לבניו וכו' ויש לשאול אם כן איך הקים יעקב מצבה (להלן כח יח) ונשא שתי אחיות וכדעת רבותינו (ב"ר עד יא) ארבע ועמרם נשא דודתו (שמות ו כ) ומשה רבינו הקים שתים עשרה מצבה (שם כד ד) והאיך אפשר שיהיו נוהגים היתר בתורה במה שאסר אברהם אביהם על עצמו וקבע לו השם שכר על הדבר והוא יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בדרכיו וביעקב דרשו (ב"ר עט ו) ששמר את השבת וקבע תחומין ואפשר שיהיה זה בשבת מפני שהיא שקולה ככל התורה כולה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה) שהיא מעידה על מעשה בראשית ואולי נאמר משמרתי שניות לעריות של בני נח ומצותי גזל ושפיכות דמים חקותי אבר מן החי וכלאים של הרבעת בהמה והרכבת אילן ותורותי דינין ואסורי עבודה זרה שאלו כולן נצטוו בהן בני נח והוא השומר והעושה רצון בוראו ומשמר אפילו דקדוקין וחומרות במצות שלהן וכמו שהזכירו ע"ז של אברהם אבינו ארבע מאה פרקי הוות (ע"ז יד) ודרשו ב"מאה שערים" שמדדוה למעשרות (ב"ר סד ו) כי היו האבות נדיבי עמים לתת מעשרות לעניים או לכהני ה' כגון שם ועבר ותלמידיהם כענין והוא כהן לאל עליון (לעיל יד יח) והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כלה ברוח הקדש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה ושמירתו אותה היה בארץ בלבד ויעקב בחוצה לארץ נשא האחיות וכן עמרם כי המצות משפט אלהי הארץ הן אף על פי שהוזהרנו בחובת הגוף בכל מקום (קדושין לו) וכבר רמזו רבותינו הסוד הזה (בספרי דברים פסקא מג) ואני אעירך בו בעזרת השם (ויקרא יח כה דברים יא יח) והמצבה מצוה שנתחדשה בזמן ידוע היא כמו שדרשו (בספרי) באשר שנא ה' אלהיך (דברים טז כב) ששנאה אחר היותה אהובה בימי האבות וביוסף דרשו (ב"ר צב ד) שהיה משמר את השבת אפילו במצרים מפני שהיא שקולה כנגד כל המצות לפי שהיא עדות על חדוש העולם והיה עושה כן ללמד את בניו אמונת בריאת העולם להוציא מלבם כונת עבודה זרה ודעות המצרים וזאת כונתם ועל דרך הפשט נאמר שיהא משמרתי אמונת האלהות שהאמין בשם המיוחד ושמר משמרת זו בלבו וחלק בה על עובדי העבודה זרה וקרא בשם ה' להשיב רבים לעבודתו מצותי ככל אשר צוהו בלך לך מארצך ועולת בנו וגרישת האמה ואת בנה חקותי ללכת בדרכי השם להיות חנון ורחום ועושה צדקה ומשפט ולצות את בניו ואת ביתו בהם ותורותי המילה בעצמו ובניו ועבדיו ומצות בני נח כלן שהן תורה להם

And he kept My charge: The language of Rashi: "To My voice" - when I put him to the test; "My charge" - precautionary decrees, for example, second degree prohibitions of [marriage between relatives] and the rabbinic prohibitions on Shabbat; "My commandments" -those matters which, had they not been written [in the Torah], they would [nevertheless] be fitting to be written, for example, robbery and murder; "My ordinances" - matters which the evil inclination and the idolaters argue against, for example the eating of pig and the wearing of garments made of a mixture of wool and linen (shaatnez) - for which there is no reason but that the King decreed His enactment upon His subjects; "and My laws" - to include [with the written Law also] the Oral Law, [and] the laws [given by God] to Moshe from Sinai. And if so, all [of Rashi's approach here], is built upon the opinion that Avraham observed and kept the Torah before it was given, and so did they say (Bereshit Rabbah 94:3) on the verse, "and Yosef gave them wagons (agalot)" (Genesis 45:21) - "As he separated from [Yaakov, while studying] the section of the beheaded calf (eglah)"; as he was occupied with Torah [study] in the same way as his fathers, and the Torah [however] was not [yet] given until now. And behold, it is written, "My charge, My commandments, My ordinances and My laws" - and there they said that he kept even the precise inferences of the Torah and he would teach it to his children, etc. And one can ask, "If so, how did Yaakov set up a pillar (Genesis 28:18), and marry two sisters - and according to the opinion of the rabbis (Bereshit Rabbah 74:11), four sisters; and Amram marry his aunt (Exodus 6:20); and Moshe, our teacher, set up twelve pillars (Exodus 24:4)? And how is it possible that they should act [as if what is forbidden] in the Torah is permissible, which Avraham, their father, forbade upon himself, and that God [gave] him reward upon the matter, and that is 'that he commanded his children and his household after him to walk in His ways?' And with Yaakov, they expounded (Bereshit Rabbah 79:6), that he kept the Shabbat and established boundaries (within which he would be allowed to walk on Shabbat). And it is possible that this would be with Shabbat, because it is equal to the whole entire Torah (Yerushalmi, Berakhot 1:5), since it testifies to the story of creation. And maybe [the intention of the rabbis is as follows:] "My charge" - second degree prohibitions of [marriage between relatives] for the Children of Noach; and "My commandments" - robbery and murder; "My ordinances" - [the prohibitions of eating] a limb from a living animal and interbreeding animals and grafting trees; "and My laws" - civil laws and the prohibitions of idolatry, as about all of these the Children of Noach are commanded. And he kept and did the will of his Creator and kept even the precise inferences and the stringincies of their commandments, and as they mentioned (Avodah Zarah 14b), "[The tractate of] Idolatry of Avraham, our father, was four hundred chapters," and they expostulated (Bereshit Rabbah 64:6) about, "the hundred fold" (Genesis 26:12), that the fathers were philanthropists of the peoples, to give tithes to the poor or to the priests of God, for example, Shem and Ever, and their students, like the matter of "and he was a priest to the Highest God" (Genesis 14:18). And what appears to me from the opinion of our rabbis is that Avraham learned the entire Torah from holy inspiration, and was occupied it its [study] and in the reasons for its commandments and its secrets, and he kept all of it as one who is not commanded and does. And his observance of it was only in the Land [of Israel]. And Yaakov married two sisters outside of the Land, and also Amram [was outside the land when he married his aunt], since the commandments are 'the law of the God of the land,' even though we are commanded [them] as an obligation on ourselves in every place (Kiddushin 36). And our rabbis already hinted to this secret (Sifrei, Devarim 43) and I will write about this at length (Ramban on Leviticus 18:25 and Ramban on Deuteronomy 11:18) with God's help. And the [prohibition of setting up a] pillar is a commandment that was innovated at a certain time, as they expounded (Sifrei) [on the verse], "in that the Lord, your God, hated it" (Deuteronomy 16:22) - "He hated it after it was beloved in the time of the forefathers." And with Yosef, they expounded (Bereshit Rabbah 92:4), that he kept the Shabbat even in Egypt, because it is equal to all of the commandments, since it is testimony about the creation of the world. And he would do this to teach his sons faith in the creation of the world to expunge from their hearts intentions of idolatry and the opinions of the Egyptians. And this was the intention [of the sages]. And on the level of the simple meaning, we can say that "My charge" is faith in Divinity, that he believed in the unique God and that he kept this charge in his heart and he differed from the idolaters about it and called in the name of the Lord to bring back many to the service [of God]; "My commandments" is like all that He had commanded him, in 'Go forth from your land,' and with the raising of his son [for a sacrifice] and the sending away of 'the maidservant and her son'; "My ordinances" is going in the ways of God, to be 'graceful and merciful' and 'to do righteousness and justice' and 'to command his children and his household' about [these things]; "and My laws" is circumcision on himself and on his children and servants, and all of the commandments of the Children of Noach, as they are the law to them.