25:1כ״ה:א׳
1 א

כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וצוה אותם על ידי משה קצת מצות שהם כמו אבות למצותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתיהד (יבמות מז:), וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו של משה, וכרת עמהם ברית על כל זה, מעתה הנה הם לו לעם והוא להם לאלהים כאשר התנה עמהם מתחלה ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה (לעיל יט ה), ואמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (שם יט ו), והנה הם קדושים ראוים שיהיה בהם מקדש להשרות שכינתו ביניהם ולכן צוה תחלה על דבר המשכן שיהיה לו בית בתוכם מקודש לשמו, ושם ידבר עם משה ויצוה את בני ישראל:
והנה עקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון, כמו שאמר (להלן כה כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת, על כן הקדים הארון והכפרת בכאן כי הוא מוקדם במעלה, וסמך לארון השלחן והמנורה שהם כלים כמוהו, ויורו על ענין המשכן שבעבורם נעשה אבל משה הקדים בפרשת ויקהל את המשכן את אהלו ואת מכסהו (להלן לה יא), וכן עשה בצלאל (להלן לו ח), לפי שהוא הראוי לקדם במעשה: וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר וכמו שנאמר שם (לעיל כד טז) וישכן כבוד ה' על הר סיני, וכתיב (דברים ה כא) הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו, כן כתוב במשכן וכבוד ה, מלא את המשכן (להלן מ לד). והזכיר במשכן שני פעמים וכבוד ה' מלא את המשכן, כנגד ''את כבודו ואת גדלו,; והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני. ובבא משה (להלן לד לד) היה אליו הדבור אשר נדבר לו בהר סיני. וכמו שאמר במתן תורה (דברים ד לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה, כך במשכן כתיב (במדבר ז פט) וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת מבין שני הכרובים וידבר אליו:
ונכפל ''וידבר אליו'' להגיד מה שאמרו בקבלה שהיה הקול בא מן השמים אל משה מעל הכפרת ומשם מדבר עמו' כי כל דבור עם משה היה מן השמים ביום ונשמע מבין שני הכרובים, כדרך ודבריו שמעת מתוך האש (דברים ד לו), ועל כן היו שניהם זהב וכן אמר הכתוב (להלן כט מב מג) אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם ונקדש בכבודי, כי שם יהיה בית מועד לדבור ונקדש בכבודי: והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם (עי' להלן פסוק כא) יבין סוד המשכן ובית המקדש, ויוכל להתבונן בו ממה שאמר שלמה בחכמתו בתפלתו בבית המקדש, ה', אלהי ישראל (מ''א ח כג) ' כמו שאמר בהר סיני ויראו את אלהי ישראל (לעיל כד י), והוסיף שם לפרש ''ה'''לענין שרמזנו שם למעלה כי אלהי ישראל יושב הכרובים (מלכים א ח כג), כמו שאמר וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה (יחזקאל י יט כ) ואמר דוד ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית ה' (דהי''א כח יח), וכן יזכיר תמיד בבית המקדש לשם ה, (מ''א ה יט), לשמך (שם ח מד), ויאמר בכל פעם ופעם ואתה תשמע השמים (שם ח לב), במדת רחמים, וכתיב (שם ח מד מה) והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך ושמעת השמים, ובביאור אמר כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך (דהי''ב ו יח). וכתיב על הארון להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו (ש''ב ו ב). ובדברי הימים (א יג ו) להעלות משם את ארון האלהים ה' יושב הכרובים אשר נקרא שם, כי השם יושב הכרובים:

When God spoke the Ten Commandemnts to Israel face to face, and He commanded them through Moshe a few of the commandments, which are like the principles of the Torah's commandments - as the rabbis practice with the converts that come to be Jewish (Yevamot 47b) - and Israel accepted to do all that He would command them through the hand of Moshe, and He made a covenant with them about all of this; behold, from then they are His as a people, and He is for them a God, as He made a condition with them from the beginning - "And now if you will listen to My voice and and keep My covenant and you will be a treasure to Me" (Exodus 19:5). And He [also] said (Exodus 19:6), "And you will be a kingdom of priests and a holy nation." And behold, they are holy and it is fitting that there should be a temple among them for His presence to dwell among them. And hence He first commanded about the matter of the tabernacle that He should have a house among them that would be dedicated to His name - and there would He speak with Moshe and [continue to] command the Children of Israel. And behold the main object in the tabernacle is the place that the Divine presence would rest, which is the ark, as He said (Exodus 25:22), "And I will meet with you there and I will speak with you from above the ark-cover." Therefore, He had the ark and the ark-cover precede here, as it has precedence in [its] level. And He placed next to the ark, the table and candelabra (menorah), since they are also vessels like it. And [then] they were instructed about the matter of the [actual] tabernacle, for which it was made. But in Parshat Vayakhel, Moshe had the tabernacle and the tent and the cover precede (Exodus 35:11) - and so did Betsalel (Exodus 36:8) - as it was appropriate to have it precede in the [actual] act. And the secret of the tabernacle is that the glory of God that dwelt on Mount Sinai, [also] hiddenly dwells upon it. And it is like it is written there (Exodus 24:16), "And the glory of the Lord dwells upon Mount Sinai," and it is written (Deuteronomy 5:21), "Behold, the Lord, our God, has shown us His glory and His greatness." And so [too] was it written about the tabernacle, "and the glory of the Lord, filled the tabernacle" (Exodus 40: 34)." And with the tabernacle, it twice mentioned, "and the glory of the Lord, filled the tabernacle" - corresponding to "His glory and His greatness." And the glory that was shown to them on Mount Sinai was always with Israel in the tabernacle. And when Moshe came [to it] (Exodus 34:34), the [Divine] speech that spoke to him at Mount Sinai [came] to him. And as [Moshe] said at the giving of the Torah (Deuteronomy 4:36), "From the skies, He made you hear His voice, to discipline you, and upon the earth, did He show you His great fire"; so too, about the tabernacle, it is written (Numbers 7:89), "and he would hear the voice speaking to him from above the ark-cover, between the two cherubs and He would speak to him." And "and he would speak to him" is repeated, to say that which they said according to the received tradition - that the [Divine] voice would come from the Heavens to Moshe from upon the ark-cover, and from there, it would speak to him, since every word with Moshe was from the Heavens during the day and was heard between the two cherubs, in the way of "and His words you heard from amidst the fire" (Deuteronomy 4:36), and therefore they were both gold. And so did the verse (Exodus 29:42-43) state, "that I will meet them there to speak to you there [...] and it will be sanctified by My glory," as there will be the house of meeting for [Divine] speech and "it will be sanctified by My glory." And one who looks carefully at the verses that are stated at the giving of the Torah and understands what we wrote about them (Ramban on Exodus 25:21) will understand the secret of the tabernacle and the Temple. And he will be able to examine it, from that which Shlomo said in his wisdom in his prayer at the Temple (I Kings 8:23), "Lord, God of Israel," as it said at Mount Sinai (Exodus 24:10), "And they saw the God of Israel." And he added there to explain, "the Lord," according to the issue that we hinted to there above, that the "God of Israel sits on the cherubs" (I Kings 8:23), like [the prophet] said (Ezekiel 10:19-20), "and the glory of the God of Israel was upon them from above. It was the creature that I saw under the God of Israel at the Kevar River, and I knew that they were cherubs." And David said (I Chronicles 28:18), "and for the pattern of the chariot, the cherubs of gold, for their spreading out and covering the ark of the covenant of the Lord." And so [too, Shlomo] would always mention, "for the name of God" (I Kings 5:19), "for Your name" (I Kings 8:44), and each and every time he would say, "and You will hear in the Heavens" (I Kings 8:32), in the trait of mercy. And it is written (I Kings 8:44-45), "and they shall pray to the Lord, through the city that You have chosen and the house that I have built for Your name. And You will hear in the Heavens." And in elucidation [of this], he said (II Chronicles 6:18), "And however, will God dwell with man upon the earth; behold the Heavens and the Heavens of the Heavens cannot contain You." And it is written about the ark (II Samuel 6:2), "to bring up from there the ark of God - which is called the name, the name of the Lord of hosts - that the cherubs sit upon"; and in I Chronicles 13:6, "to bring up from there the ark of God, the Lord, who sits on the cherubs, that is called the name," as the name [of God] sits upon the cherubs.