3:1ג׳:א׳
1 א

עושים בגנות ערוגות מרובעות כדי לזרוע בם הירקות ושמור אלו העקרים והוא שכלאים אין האזהרה בו אלא למראית העין לפיכך כשיראה הצמח האחר מובדל הוא מותר ואפילו שהיה סמוך לו כמו שאמרנו בראש תור חטים ומפני כן אם היתה זוית הזרע הזה סמוכה לצלע זרע אחר ונקשרה בו כך יהיה מותר מפני שהוא ראש תור וכל שכן אם היתה זוית זרע זה נדבקה בזוית האחר כך ואם יהיה צלע הזרע הזה מקביל לצלע הב' כמו זאת הצורה אסור להדבק האחת בשניה מפני שיתערב הכל ויהיה כלאים ודרך ההפרש ביניהם על אחד משלש דרכים האחד לחפור ביניהם חפירה שיהא בעמקה טפח ובארכה ו' טפחים אם שני המינים הם ירקות כמו שיתבאר בזה הפרק או ישים ביניהם גבול שיהיה רומו טפח ורחבו טפח והדרך הב' להרחיק ביניהם טפח ומחצה והוא שיעור שלא יינק זה מזה והדרך הג' להחזיר העלים של זרע זה לזה הצד והעלים של זרע אחר לצד ב' עד שיראו מובדלות כמו שיתבאר בזה הפרק ועל כל אלו העקרים שנאמר שערוגה ו' על ו' אפשר לזרוע בה ה' מינים מן הזרעים ולא תהיה כלאים וזו צורתה ויהיה מדה כל מה שנזרע מזו הערוגה כ"ד כמו שיתבאר בגמ' וכבר יחדו זאת הערוגה בגמ' ואמרו ערוגה בחורבה שנינו רצה לומר שאסור לזרוע אותם כמו שציירנו אלא אם תהיה (בחורבה) לבדה ולא תהיה סביבותיה ערוגה אחרת כדי שלא יתערבו בה הזרעים שבאחת מצדי הערוגה עם הזרעים שבערוגה הב' הסמוכה לה והקשינו שםואמרנו מפני מה לא התרנו לו לזרוע חוץ מן הערוגה כנגד הקרנות שאין בה דבר זרוע ואמרנו שהוא אסור שמא ימלא הקרנות ויהיה זריעתו לערוגה ע"ז הצורה השניה ויהיה מה שנזרע מן הערוגה בזו הצורה שיעור מדתו כ"ז טפח וזה תכלית מה שיוכל לזרוע בערוגה שהיא ששה על ששה כשיזרע בה חמשה זרעונים בלבד על התנאי שאמרנו:

2 ב

היה לה גבול גבוה טפח זורעים בתוכה י"ג ג' על כל גבול וגבול כמו הצורה הזאת ויהיה מדת הזרוע ממנה באלו השלשה עשר מינין ל' טפח כמו שנתבאר בזה הצורה למסתכל בה: ואמר רבי יהודה שאפשר שיזרע בזו הערוגה שהיא ששה על ששה ולה גבול טפח י"ח מינין י"ב על הגבול כמו שאמר תנא קמא וששה באמצע ויהיה מדת הזרוע ממנה שלשים טפחים וירבו המינים ולא יחסר לנו ממדת הזרוע כלום וזה צורתה וכשתסתכל בצורה הזאת היטב תמצא מדת כל מסומן מן הששה המסומנים שבאמצע ג"ט ותמצא המרחק בין שני צלעים שהם משתנים מצלעות אותם המסומנות גדר ג' ורביע והוא א' וד' חמישיות בקירוב ופירוש זה שכל שטח משתוה הצלעות כשנחלק כל צלע מצלעיו בב' חלקים והחברנו בין הנקודות בקוים ישרים יהיה תבנית השני הנעשה בתוך התבנית הראשון תהיה מדתו חצי התבנית הראשון אשר חלקנו צלעיו כזה וכשתסתכל כל מסומן מן הו' המסומנים שנזרעו בתוך הערוגה שהיא ו' על ו' ותמצא כל מסומן מהם על הצורה אשר זכרנו ויהיה התבנית שנעשה בו אחד מן המסומנים בארכו ג' טפחים ורחבו שני טפחים ויהיה מדתו ו' טפחים ויהיה מדת המסומן שבתוכו ג' טפחים וזה צורתו וכל אלו הענינים מבוארים למי שיש לו חלק בחכמת המדות והתשבורת אבל כל מי שלא יסתכל בחכמה ההיא ילמדו אלו הדברים בקבלה ואם יהיה לו שכל טוב יהיה תכלית הבנתו לראות בעין לבו הענין לא שיתבאר לו במופת. והנני חוזר לענין וכבר הקשה בגמרא על דברי ת"ק אחד באמצע ואמרו וניתני ו' באמצע והשתדלו לפרק זו הקושיא ולא עלתה בידם אבל אמרתי לך זה ללמדך שדעת ר"י בענין זה נכון ואמת היינו יכולין לומר שר' יהודה חולק על תנא קמא ודרך המחלוקת ביניהם שר"י אינו מתיר להיות אחד באמצע מפני שהערוגה נראית כלה מן המין ההוא ויהיו המינים שעל הגבול נראין כלאים על הדרך הזה אשר הקדמנו באמרו מפני שנראין כשדה חרדל ונמצא תנא קמא מתירו להתיר זה הענין נתכוין תנא קמא באמרו אחד באמצע ולא אמר ו' באמצע אבל אין זה הפרוק בגמרא ומה שנתפרק מכל הענין ונתברר בגמרא שמותר לו לזרוע אחד באמצע ומותר לו ג"כ ו' באמצע כמו שציירנו ואם תרצה להקשות ותאמר ולמה לא אמר ר' יהודה ט' באמצע והוא אפשר להיות על זה הצורה והרי הוא לא יחסר ממדת ל' הזרועים בערוגה כלומר יש לך לדעת שזה א"א מפני שיהיה בין ב' צלעי ב' הזרעים מן הט' פחות מטפח ומחצה. וזה כי הט' מינין שבתוכה יהיה בין צלע כל אחד לחבירו טפח ושני חמישיות ואנו צריכין לטפח ומחצה כמו שציירנו: ודרך היותו טפח ושני חומשים מבואר היטב לפי שצלע כל אחד מן התשעה הזרעונים הוא אלכסון טפח על טפח ואלכסון טפח על טפח הוא טפח וב' חומשין בקירוב כמו שאמרו בדבריהם על דרך קירוב כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא. ומה שהצריכו כמו כן שלא יאמר בערוגה שהיא ששה על ששה זורעין בתוכה תשע זרעונין זה מבואר בצורה זו לפי שכל מה שנזרע ממנה הוא ט' טפחים בלבד ועל הצורה שהקדמנו יהיה הנזרע ממנה כ"ד טפחים כמו שבארנו במה שהקדמנו ומפני כן אמר ה' ולא אמר ט' ומה שכוון לערוגה ו' על ו' מפני שהיא פחותה מכל הערוגות העשויות ר"ל אמה על אמה ובא ללמדנו שאפשר לזרוע בערוגה הקטנה מכל הערוגות זרעונים משתנים ולא יהיו כלאים כמו שביארנו וגלינו: