Rambam on Mishnah Berakhot
1:1א׳:א׳
1 א

מאימתי קורין את שמע בערבין וכו': כבר בארנו בפתיחת דברינו מה טעם התחיל בזו המסכת ומה שהצריכו לדבר על עונת קריאת שמע ערבית קודם שידבר על עונת קריאתה שחרית. שכן מצינו בתורה בחיובה בשכבך ובקומך רוצה לומר שיקראוה בשעת שינת בני אדם ושעת קומם משנתם. ורצה לומר במה שאמר משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן משעה שיכנסו כהנים טמאים שטבלו לאכול בתרומתן וזה לא יהיה אלא אחר כלות היום כאשר אמר הכתוב בכל מי שיטהר מטומאתו ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים ושהצריכו לומר משעה שהכהנים נכנסין ולא אמר מצאת הכוכבים ואף על פי שהעת אחד להועילנו תועלת מתוך דבריו והוא שכהן טמא כשיטבול מותר לו לאכול בתרומה אחר ביאת השמש ואם עדיין הוא מחוסר כפורים והוא שתהיה טבילה זו אחר השלמת הזיבה או הצרעת שלא תאמר לא תעלה לו טבילה עד שיקריב הקרבנות הראוים לו ממחרת והודיענו שמותר לו לאכול תרומה קודם שיקריב אותן הקרבנות שלא הקפיד באכילת התרומה אלא על ביאת השמש לא על הבאת הכפרה. ואשמורת שם שלישית הלילה אצלם ושאמרה אשמורה הראשונה הוא השליש הראשון מן הלילה. ועמוד השחר הוא האור הנוצץ בפאת מזרח קודם עלות השמש בכדי שעה וחומש שעה מן השעות הזמניות. וטעם זה קרבת שטח אור השמש מן הקיטורים העבים העולים מן הארץ תמיד אשר די [*צ"ל עלותם פי' הקיטורים, עיין תוי"ט] עלותה מן הארץ אחד וחמשים מיל כמו שהתבאר בחכמת הלמודים ודעת חכמים כדעת רבן גמליאל אלא שאמרו עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה כמו שיתבאר אחר כן והלכה כרבי גמליאל:

2 ב

מעשה שבאו בניו מבית המשתה וכו': בית המשתה בית משתה היין והביא דבר זה לסייע בו רבן גמליאל ושהוא הורה כדבריו:

3 ג

ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים כו': הקטר חלבים הם כלל חלבי הקרבנות אשר יקריבו הכהנים בכל יום. ואברים הם נתחי העולה הקרבה בכל יום והוא מה שאמר הכתוב את הכבש אחד וגו'. והנותר מן החלבים ההם ואברים ההם מקריבין אותן כל הלילה עד עלות עמוד השחר כמו שאמר הכתוב בעולת התמיד היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר. וכן אכילת קדשים שצוה הקדוש ברוך הוא באכילתן שלא יאכלו אלא ליום אחד אשר נאמר בהם ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר דינם כן שיאכלו יום הזבוח ובלילה עד שיעלה עמוד השחר. ומה שאמרו באלו כולם עד חצות ואף על פי שיש בשעה פנאי עד שיעלה עמוד השחר הוא סייג שלא תדחק עליו את השעה ונמצא עושה מהם דבר אחר עלות השחר. וזה ענין מה שאמרו להרחיק אדם מן העבירה: