ויצא יצחק, מן העיר אשר נכנס ללון שם יצא בדרך מקרה לאותו הדרך שהיתה רבקה באה בו.

ויצא יצחק, he left the town where he had spent the night. He went without knowing it, on the same route that Rivkah his wife to be was traveling on the way to meet him. He had gone out

לפנות ערב, לעת שפונה השמש והוא לעת ערב שדרך בני אדם לצאת לטייל בין השיחים, והנה הוא הולך בשדה ונשא עיניו אל הדרך וראה גמלים באים, ויצא מן השדה אל הדרך לקראתם לראות אם הוא העבד, זהו שאמרה רבקה לקראתנו, וחשבה בלבה שמא יצחק היה כיון שבא לקראתם, ושאלה לעבד מי הוא:

לפנות ערב, at the time when the sun turns down towards the horizon. This is the time of day when many people go for a walk among the shrubs and bushes. While he was thus walking, he raised his eyes looking further along the route he was walking on and he saw גמלים באים, and he veered off his path to walk toward them to check if this was Avraham’s servant Eliezer who was walking at the head. This is what Rivkah meant when she referred to the man who was walking לקראתנו, (verse 65). ותשא, she thought that possibly the man approaching might be Yitzchok; this is why she asked the servant, to find out if her assumption was correct.