ויצמח ה' אלהים מן האדמה, ר"ל מן האדמה מאדמת הגן, ובא להודיע כי לא הצמיח האל בגן אילן סרק אלא עצי הגן היו עצי מאכל שהם משונים לטוב מכל מאכל שבעולם, וזהו שאמר "נחמד למראה וטוב למאכל" ופירש למראה שהיו העצים יפים בקומתם ובעליהם ובמינים נחמדים והיו פרי כל עץ שדי טוב למאכל. ואחר שהאדם לא התעדן בו אלא זמן מועט אם לא אחר ששב בתשובה, אבל בניו קין והבל לא נכנסו בו, הנה הוא שמור לישראל לימות המשיח שיתעדנו בפירותיו, כי כולם ידעו את ה' ובעבורם נברא, ובעבורם אמרו (מ"י כ"ב) יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית כי הוא חלק משובח מחלקיו. ובכל יש לו נגלה ונסתר. ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע, בתוך, כתרגומו במציעות גינתא, והדבר יהיה נשמר יותר באמצע המקום מפני שהדברים שהם סביביו יהיו כחומה לו, והדבר החביב והנאהב לאדם ישימנו בתוך הדברים האחרים כדי שיהיו לו חומה ומשמרת. ופירוש עץ החיים שהצמיח גם עץ החיים בתוך הגן, והוא עץ שהיה בטבעו לחזק טבע האדם האוכל ממנו ויחיה זמן רב מאוד. ולפי המשל שהוא הנסתר שכל האוכל ממנו יחיה עדי עד. ובב"ר (פט"ו) אמר ר' יהודה בר אילעי עץ החיים מהלך ת"ק שנה וכל מימי בראשית מתפלגין תחתיו, ר' יצחק בשם ר"י בר אילעי לא סוף דבר גופו, אלא אפילו קורתו מהלך ת"ק שנה, ומה טוב הדבר למבינים. וכן הצמיח בתוך הגן עץ הדעת טוב ורע, ושני העצים סמוכים זה לזה. ופירש שבו תהיה הידיעה בטוב וברע, או הוא חסר הנסמך, ופירושו, הדעת דעת טוב ורע:

ויצמח, after having mentioned the existence of the garden in the previous verse, it is clear that the words מן האדמה at the beginning of the verse, refer to the soil of Gan Eden. Our verse informs us inter alia that G’d had not planted any non fruit-bearing trees in Gan Eden. All of them were distinguished from the trees in other parts of the earth by their excellence. This is why the Torah added the words נחמד למראה וטוב למאכל, the fruit of every tree in this garden was delicious. The word למראה, refers to the external appearance of the trees, whereas the words טוב למאכל refer to the quality of their fruit. Seeing that Adam did not have much time to enjoy any of this, unless he ate some between the time he repented and was expelled (3,24), Adam’s sons did not get to taste the fruit of the garden at all, and Gan Eden in its entirety has been stored up by G’d for use by the Jewish people in the times after the Mashiach has come. At that time, everyone will be able to experience at first hand what Adam had lost by having eaten from the tree of knowledge. At that time they will all know G’d and the reason why they have been created. This is what the sages had in mind when they spoke of the יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, that in those days we will taste “the wine which has been stored up within its grapes ever since the six days of creation.” This represents the most enjoyable product of Gan Eden. We must not forget that such stories as the one of Gan Eden have meaning both as literal peshat, but also have a hidden meaning which is subject to understanding by people probing the text of the Torah more deeply ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע, the word בתוך, normally translated as “within,” or “among,” here means literally “in the middle.” (Targum Onkelos) The reason it was dead in the center is that if you want to protect something carefully you place it in the center where it is surrounded, i.e. protected, from all sides equally. Man’s heart, lung, liver, his most precious organs, are surrounded by all manner of protective bone, flesh, and other tissue. These all act like a wall protecting the interior organs from injury.
The explanation of the words “ועץ החיים,” is: “G’d had also made a tree of life grow in the center of the garden.” The normal function of this tree, i.e. its fruit, is to reinforce the vital organs and parts of the human being. Anyone eating from the fruit of this tree regularly would enjoy very long life. According to the aggadah, which deals with the hidden meaning of this text, (compare Genesis 3,22, פירוש הנסתר) anyone eating of this tree would live forever. According to Bereshit Rabbah 15,6 Rabbi Yehudah bar IIai is quoted as saying that this tree travels a distance of 500 years, and all the waters dating back to the days of creation split beneath it when it approaches. [this distance of 500 “years” is a standard expression in the Midrash for the length and breadth of the earth, i.e. this tree’s roots spanned the entire globe. It is therefore a euphemism for one’s whole lifetime, also meaning that every living creature anywhere on earth benefits from this tree. Ed.]
Rabbi Yitzchok, in the name of Rabbi Yehudah bar Ilai, adds that not only the trunk and the roots influence all creatures on earth, but also the branches and foliage of that tree. According to this Midrash, the middle of the garden, i.e. the two trees named, could effect man’s life both spiritually and physically in an extraordinary degree. It is possible to understand the verse as meaning that these two trees stood very close to one another. It is also possible to understand the word הדעת, as not being in a construct mode, [as opposed to הדעה which is definitely not in the construct mode, Ed.] so that the Torah meant that the knowledge to be gained from this tree by eating its fruit could be both beneficial and harmful.