1:5א׳:ה׳
1 א

יוסף בן יוחנן איש ירושלם אומר יהי ביתך פתוח לרוחה. י"א שימצאו בביתו הרוחה בני אדם הצריכין. או פי' שיהיה ביתו כבית אברהם אבינו ע"ה שיהיה ביתו בדרך במקום דוחק כדי שיכנסו לשם העוברים והשבים ויהיה ביתו פתוח לארבע רוחות מכל צד שיבואו שימצאו פתח פתוח ויפנו לשם כמו שאמר איוב (איוב ל"א ל"ב) דלתי לאורח אפתח:

Yose ben Yochanan, man of Jerusalem, says, "May your home be open wide": Some say that [this means that] there be largess found in his house for needy people. Or the explanation is that his house be like the house of our father Avraham, peace be upon him - such that his house be on the road in a tight spot so that passers by should come in to there; and that it should be open on four sides, so that from all sides that they come, they will find an open door and they will turn into it, as Job stated (Job 31:32), "I opened my doors to the road."

2 ב

ויהיו עניים בני ביתך. הוא נדרש לשני פנים. במקום שקונה עבדים ומפרנסם ישתמש בעניים ויפרנס אותם ולא יצטרך להוציא מעות בקנייה שנמצא מרויח ועושה מצוה. פ"א וגם שיהיו העניים רגילין לביתו ויעמדו שם בלא בשת פנים בהראותו להם פנים של שמחה ולתתו להם רשות בכל אשר לו כאשר יתן איש לבניו ולאנשי ביתו:

"may the poor be members of your household": This is expounded in two ways. Instead of buying slaves and supporting them, he should use poor people and support them and he will not need to expend money. So that it comes out that he will profit and do a commandment (good deed). Another explanation: And also that the poor will be accustomed to his house and stay there without embarrassment, as a result of his showing them a happy face and giving them permission to everything that is his, like a man would give to his children and to the people of his home.

3 ג

ואל תרבה שיחה עם האשה. ששיחת הנשים מביא' לידי הרהור עבירה וביטול תורה:

"and do not increase conversation with the woman": As conversation with women brings one to thoughts of sin and neglect of Torah [study].

4 ד

באשתו אמרו קל וחומר באשת חבירו. (כמרז"ל כי באבות דר' נתן אומר) באשתו נדה אמרו ק"ו באשת חבירו. ר"ל שלא ירבה דברים עם אשתו נדה שמא יתגבר עליו יצר הרע ויבוא לידי פשיעה וק"ו באשת חברו שיצרו תקפו עליה ביותר. שאם בזאת שלמחר תהא לו מותרת ודומה לו פת בסלו אמרו כ"ש באשת נכרי שהיצר מתאוה אליה כענין שנאמר (משלי ט' י"ז) מים גנובים ימתקו. ונראה לפרש כפשוטו באשתו אמרו שלא להרגילה בדברים לעולם כדי שלא יהא מצוי עמה בכל יום. שאין לאדם להיות עם אשתו להנאתו אך לקיים המצוה להפריש בין האדם ובין הבהמה כמו שאמרו במסכת ברכות (כב.) גבי בעל קרי שלא יהא מצויין עם נשותיהן כתרנגולין. והיא מדת הפרישות המביאתו למדרגות העליונות כדאמרינן (ע"ז כ:) פרישות מביאה לידי טהרה:

They so stated with his wife; all the more so with the wife of his friend. (Our master and teacher [Rashi] wrote, "As it is written in the Fathers According to Rabbi Nathan), "They said [this] about his menstruant wife, all the more so regarding the wife of his fellow." It means to say, that he not increase words with his menstruant wife, lest his impulse overcomes him and he comes to a mishap; and all the more so with the wife of his fellow, about whom his impulse pressures him even more. As if they said it with the one that will be permissible for him tomorrow - and it appears to him like 'bread in his basket' - all the more so with another woman, whom the impulse desires, as the matter that it stated (Proverbs 9:17), "stolen waters are sweet." But it appears to be explained according to its simple meaning, "They so stated with his wife," not to ever accustom her to [many] words, so that she not be found with him every day. As a man should not be with his wife for his pleasure, but [rather] to fulfill the commandment; so as to distinguish between man and beast, as they said in Tractate Berakhot 22a concerning a man with a nocturnal emission, "So that they not be with their wives like chickens." And that is the trait of separation which brings one to the highest levels, as we say (Avodah Zarah 20b), "Separation brings to purity."

5 ה

מכאן אמרו חכמים כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו. כלומר גורם שהיצר מתגבר עליו שנקרא רע כדאמרינן (קדושין ל:) גדול יצר הרע שבוראו קראו רע שנאמר (בראשית ח' כ"א) כי יצר לב האדם רע מנעוריו. וזה האיש גורם הרע לעצמו שנתן לו מקום והזמנה להדבק בגופו על ידי השיחה והפריץ על המדות יותר משאר בני אדם שפעמים יצר מתגבר עליהם אבל בשלא יעשו הם דבר גורם ולא הגרמת עצמן תפתח עליהם הרעה:

From this, the sages said, "Any time that a man increases conversation with the woman, he causes evil to himself": [This] is to say, he causes the impulse that is called evil to overpower him, as we say (Kiddushin 30b), "Great is the evil impulse, that its Creator calls it evil, as it is stated (Genesis 8:21), 'since the devisings of man’s mind are evil from his youth.'" And this man caused evil to himself, as he gave it a place and an invitation to cling to himself, by way of conversation [with women]. And he went beyond the traits of other men, as the impulse sometimes overpowers them [also]; but without them doing something to cause [it], and it is not their own doing that brought the evil to begin with them.

6 ו

ובוטל מדברי תורה. כי מחשבת התורה לא תכון לנגד עיניו בעוד לבו פונה אל האשה ולא לשיחתה כי הן שתי מחשבות שאין הלב סובלתן כאחד:

"and neglects the words of Torah:" As the thought of Torah is not firm in his eyes so long as his heart is focused on the woman and upon her conversation, as they are two thoughts that the heart does not tolerate together.

7 ז

וסופו יורש גיהנם. שסוף בא לידי עבירה אחר אשר בשרירות לבו הולך ומרבה דברים על פנים (אמר המעתיק נראה להגי' במקום על פנים עם האשה עיין במדרש שמואל) יעשה חטא וירד שאלה. וזהו שאמר שלמה ע"ה (קהלת ז' כ"ו) ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה. ר"ל כי המות יסירהו מן העולם מחיי עולם קטן אבל האשה תאבד הנפש לעולמי עד. הנה כי היא מר ממות אשר היא מצודים וחרמים. האדם כיון שמביט באשה נלכד הוא ברשתה אשר היא מצודה ולא יכול להמלט ממנה. כי האיש רואה אשר חשקה לבו ואינו רואה מה יהיה לו עליה באחרית הימים. כמו שאמר הפייט יונה פותה הולכת במדבר רואה את הבר ואינו רואה את המכבר. וחרמים לבה כשהיא חושקת את האדם בלבה אפי' אם לא יחשוק אותה ומזלו הרע של זה האיש גרם שתחשק היא. בו אסורי' ידיה שאם אחזה בידיה כבר לקוח הוא בבית האסורים ושוב אין לו תקנה. טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה (קהלת ז' כ"ו) שהצדיקים הקב"ה שמרן ואין מזמן להם דבר אשר יוכלו להכשל בו אבל החוטא שאינו מתרחק מדרכים רעים ואין לבו שלם מזדמן אליו ענין כזה:

"and, in his end, he inherits Geihinam": As in the end, he comes to sin: Since he follows the whims of his heart and increases words, certainly (Editor's note: It appears that instead of "al panim" (certainly?), [it should be] with the woman - see Midrash Shmuel) he will sin and descend to the pit. And this is what Shlomo - peace be upon him - stated (Ecclesiastes 7:26), "I find woman more bitter than death; she is all traps, her heart is snares and her hands are fetters." This means to say that death removes him from the world - from the small life of the world - but woman destroys his soul for ever and ever. Behold, 'she is more bitter than death.' "She is all traps and snares": When a man observes a woman, he is caught in her net, which is her trap, and he cannot escape from her. As the man sees that which his heart desires and he does not see what will happen to him from her in the end of days. As the lyricist (R. Yehudah HaLevi) said, "The seduced dove travels in the wilderness; it sees the grain but it does not see the trap." "Her heart is snares" - when she desires a man in her heart, even if he does not desire her and it is [just] the bad fortune of this man that caused her to desire him. "Her hands are fetters" - because if she grabs him with her hands, he is already taken into the 'prison' and he no longer has a way to fix it. "He who is pleasing to God escapes her, and he who is displeasing is caught by her" (Ecclesiastes 7:26) as the Holy One, blessed be He, protects the righteous and does not present them something through which they might stumble; but the sinner, who does not distance himself from evil paths and whose heart is not complete, chances upon a matter like this.