Orach Chaim, Siman 241:4 אורח חיים, רמ״א:ד׳
1 א

ואני כתבתי למעלה שא"צ לא טבילה ולא רחיצה והמחמיר תע"ב. זהו דוקא בשאר ימות השנה אבל ברגל חייב אדם לטהר עצמו. וכן נהג מורי לטהר עצמו ברחיצת ט' קבין כשאירע לו קרי ברגל. כתב אבודרהם הנוטל צפרני ידיו לא יטלן כסדר אלא בדרך זה יד ימין אגהב"ד ויד שמאל דבהג"א אבל מצאתי סימן אחר לזה קשי"א בל"א תירו"ץ פירוש קמיצה שמאל ימין אצבע באזהרה לך אתה תקוץ יום רביעי והלאה צפרניך כי עד יום רביעי הוא משבת שעברה ולכן יקוץ אותם מיום רביעי ואילך לכבוד שבת עד ע"ש. וטעם נטילתן בסדר זה הוא קשיא בלא תירוץ ושמעתי בשם חכמי צרפת ופרובינצא שהנוטל צפרניו כסדר קשה לעניות ולקבור בנים ולשכחה אלא יטלם כסדר שאמרו עכ"ל אבודרהם ככתבו וכלשונו בסוף ספרו בדף ובעמוד האחרון ע"ש והביאו בד"מ בסי' זה ע"ש באבודרהם שהאריך עוד בהבאת ל' הגמרא דפ' ואלו מגלחין (מועד קטן דף י"ח ע"א) דגרסינן שם ז"ל אמר רב שמן בר אבא הוה קאימנא קמיה דר' יוחנן בי מדרשא בחש"מ ושקלינהו לטופריה בשיניה וזרקינהו ש"מ תלת ש"מ מותר ליטול צפרנים בחש"מ וש"מ דאין בהם משום מיאוס (פירש"י מדשקלינהו בשיניה) וש"מ מותר לזרקן איני והתניא ג' דברים נאמרו בצפרנים הקוברן צדיק ושורפן חסיד זורקן רשע טעמא מאי שמא תעבור עליהם אשה מעוברת ותפיל אשה בי מדרשא לא שכיחא וכי תימא זימנין דמכנשו להו ושדי להו אבראי (פירש"י ותעבור עליהן אשה) כיון דאשתנו אשתנו (פירוש דאשתנו מההוא דוכתא דהוו מעיקרא אשתנו ולא מזקי עכ"ל). ומכאן נלע"ד היתר ג"כ להשליך הצפרנים בבית המרחץ שרוחצים שם האנשים לחוד גם שהמים משפשפין אותן שם ממקומן ויורדין לתוך הנהר וגם יש ללמוד מכאן דאם אדם חותך צפרניו בביתו שהנשים שכיחים ונפל מידו קצת צפרניו אזי יכבד אותו מקום או ינקה שם ויזיזם ממקומן ולית לן בה ואין חילוק בכל זה בין צפרני ידיו לשל רגליו מדלא אשכחן שום חילוק בינייהו גם אין טעם לסברא לחלק בינייהו. וע"ל בש"ע בסימן ר"ט שנותן סי' בדאג"ה ימין דבהג"א שמאל ונ"ל דה"ט דמשום שתיקנו שלא יטלום ככדר ולא יתחיל מראש הצפרנים ונמצא דאם התחיל בימין והתחיל באצבע ע"כ סדר נטילתן של ימין הוא בדאג"ה ומאחר שמסיים בימין בזרת והשמאל היא מונח אצל יד ימין פתוח וצריך אתה לדלג זרת של צד שמאל ולהתחיל בקמיצה נמצא סימניה דבהג"א וק"ל. אלא שקשה לי מ"ש האבודרהם בשם מצאתי כתוב לעיקר שביד ימין בדאג"ה ולא תפס לעיקר מ"ש ראשונה דביד ימין יתחיל מהאגודל וסימנו אגהב"ד ולא בדאג"ה ובעל שבילי אמונה נתיב ז' ובכלבו סימן פ"ז ובספר המוסר סימן פ"ד כתבו לעיקר סימן אגהב"ד לימין כמ"ש אבודרהם ראשונה והביאו רא"ש בספר עמק ברכה שלו בסוף ד' ע"ד ע"ש וגם צ"ע במאי פליגי גם דוחק לומר שטעות נפל בסימן של קשי"א שי"א שהאל"ף ר"ת אגוד"ל וי"א שר"ת אצבע: