Chapter 46מ״ו
1 א

רבי אלעזר בן עזריה אומר ערב שבת בששה לחדש בשש שעות ביום קבלו ישראל את הדברות ובתשעה שעות ביום חזרו לאהליהם והיה המן מוכן להם לשני ימים ושבתו ישראל באותה שבת שמחים כשמחת החג שזכו לשמוע קולו של הקב"ה, שנאמר (דברים ה, כג): "כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים", אמר הקב"ה למשה בלשון נקיה לך אמור להם לישראל לכו איש לאהלו, שנאמר (שם, כו) "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם", יכול אף אתה תשוב אלא מכאן אתה למד שמשעה שהזהיר משה את התורה לישראל לא קרב משה אצל אשתו, שנאמר (שם, כז) "ואתה פה עמד עמדי".

MOSES ON THE MOUNT
RABBI ELAzAR, son of 'Azariah, said: On Friday, || on the 6th of the month, at the sixth hour of the day, Israel received the Commandments. At the ninth hour of the day they returned to their tents, and the Manna was prepared for them for two days, and Israel rested on that Sabbath full of joy as (with) the joy of the festival, because they were worthy to hear the voice of the Holy One, blessed be He, as it is said, "For who is there of all flesh, that hath heard the voice of the living God speaking out of the midst of the fire, as we have, and lived?" (Deut. 5:26). The Holy One, blessed be He, said to Moses in a pure expression of speech: Go, tell the children of Israel, that for My sake they should return to their tents, (as it is said,) "Go, say to them, Return ye to your tents" (Deut. 5:30). It is possible that even thou (Moses) shouldst return. Hence thou mayest learn that from the hour when Moses brought down the Torah to Israel, he did not approach his wife, as it is said, "But as for thee, stand thou here by me" (Deut. 5:31).

2 ב

ר' יהושע בן קרחה אומר ארבעים יום עשה משה בהר קורא בדת מקרא ביום ושונה בדת מקרא בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה ובשבעה עשר בתמוז שבר את הלוחות והרג את לייטי ישראל ועשה ארבעים יום במחנה עד ששרף את העגל וכתתו כעפר הארץ והרג את כל אשר נשק לעגל והכרית ע"ז מישראל והתקין כל שבט במקומו, ובראש חדש אלול אמר לו הקב"ה (שמות כד, יב): "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה" והעבירו שופר במחנה, שהרי משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר עכומ"ז והקב"ה נתעלה אותו היום באותו שופר, שנאמר (תהלים מז, ו): "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה", ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חדש אלול בכל שנה ושנה.

Rabbi Joshua, son of Ḳorchah, said: Forty days was Moses on the mountain, reading the Written Law by day, and studying the Oral Law by night. After the forty days he took the tables (of the Law) and descended into the camp on the 17th of Tammuz, and he broke in pieces the tables, and slew the sinners in Israel. He then spent forty days in the camp, until he had burnt the calf, and powdered it like the dust of the earth, and he had destroyed the idol worship from Israel, and he instituted every tribe in its place. And on the New Moon of Ellul the Holy One, blessed be He, said to him: "Come up || to me on the mount" (Ex. 24:12), and let them sound the Shophar (trumpet) throughout the camp, for, behold, Moses has ascended the mount, so that they do not go astray again after the worship of idols. The Holy One, blessed be He, was exalted with that Shophar, as it is said, "God is exalted with a shout, the Lord with the sound of a trumpet" (Ps. 47:5). Therefore the sages instituted that the Shophar should be sounded on the New Moon of Ellul every year.

3 ג

רב כהנא אומר הלוחות לא נבראו מן הארץ אלא מן השמים מעשה ידיו של הקב"ה, שנאמר (שמות לב, טז): "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה", המה הלוחות שהיו מקדם, "וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא", הוא המכתב שהיה מקדם, "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת", אל תקרי חרות אלא חירות. וכשאמר הקב"ה למשה (שם לד, א) "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים" מחצב סנפרינון נברא למשה בתוך אהלו וחצבן, שנאמר (שם, ד) "וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשׁוֹנִים", ירד משה עם הלוחות ועשה ארבעים יום בהר יושב לפני הקב"ה כתלמיד שהוא יושב לפני רבו קורא בדת מקרא ביום ושונה בדת משנה בלילה.

Rabbi Tachanah said: The tables (of the Law) were not created out of the earth but out of the heavens, the handicraft of the Holy One, blessed be He, as it is said, "And the tables, the work of God were they" (Ex. 32:16). They are the tables which were of old, "and the writing" was divine writing; that was the writing which was of old, "graven upon the tables." Do not read Charuth, "graven," but (read) Chêruth, "liberty." When the Holy One, blessed be He, said to Moses: "Hew thee two tables of stone like unto the first" (Ex. 34:1), a quarry of sapphires was created for Moses in the midst of his tent, and he cut them out (thence), as it is said, "And he hewed two tables of stone like unto the first" (Ex. 34:4). Moses descended with the tables, and spent forty days on the mountain, sitting down before the Holy One, blessed be He, like a disciple who is sitting before his teacher, reading the Written Law, and repeating the Oral Law which he had learnt.

4 ד

אמרו לו מלאכי השרת, משה! לא נתנה התורה הזאת אלא למעננו, חזר משה ואמר להם כתיב בתורה "כבד את אביך ואת אמך" וכי יש לכם אב ואם, ועוד כתיב "אדם כי ימות באהל" מה שאין ביניכם מקרה מות ולא נתנה אלא בשבילנו, וחשו ולא עוד.

The ministering angels said to him: Moses ! This Torah has been given only for our sakes. Moses replied to them: It is written in the Torah, "Honour thy father || and thy mother" (Ex. 20:12). Have ye then father and mother? Again, it is written in the Torah, "When a man dieth in the tent" (Num. 19:14). Does death happen among you? They were silent, and did not answer anything further.

5 ה

מכאן אמרו עלה משה במחכמתו אל העליונים והוריד עוז מבטח של מלאכי השרת, שנאמר (משלי כא, כב): "עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה", ראו מלאכי השרת שנתן הקב"ה תורה למשה עמדו גם הם ונתנו לו מתנות אגרות ופתקין לבני אדם רפואות לבני אדם, שנאמר (תהלים סח, יט): "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי".

Hence (the sages) say: Moses went up to the heavenly regions with his wisdom, and brought down the might of the trust of the ministering angels, as it is said, "A wise man scaleth the city of the mighty, and bringeth down the strength of the confidence thereof" (Prov. 21:22). When the ministering angels saw that the Holy One, blessed be He, gave the Torah to Moses, they also arose and gave unto him presents and letters and tablets for healing the sons of man, as it is said, "Thou hast ascended on high, thou hast led thy captivity captive; thou hast received gifts among men" (Ps. 68:19).

6 ו

בן בתירא אומר ארבעים יום עשה משה בהר ודרש בדברי תורה וחוקר באותיותיה, ולאחר ארבעים יום לקח את התורה וירד בעשור לחדש ביום הכפורים והנחילה לבני ישראל לחק עולם, שנאמר (ויקרא טז, לד): "וְהָיְתָה זֹאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם".

The Son of Bethera said: Moses spent forty days on the mount, expounding the meaning of the words of the Torah, and examining its letters. After forty days he took the Torah, and descended on the tenth of the month, on the Day of Atonement, and gave it as an everlasting inheritance to the children of Israel, as it is said, "And this shall be unto you an everlasting statute" (Lev. 16:34).

7 ז

ר' זכריה אומר, קראו בתורה ומצאו כתוב בה "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם" ובו ביום העבירו שופר בכל המחנה שיצומו כל העם מאיש עד אשה מגדול ועד קטן ואלולי יום הכפורים לא היה העולם עומד שיום הכפורים מכפר בעולם הזה ולעולם הבא, שנאמר "שבת שבתון היא" שבת העה"ז שבתון העה"ב, ואפי' כל המועדות עוברים יום הכפורים אינו עובר, שיום הכפורים מכפר על הקלות ועל החמורות שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם" מחטאתיכם אין כתיב כאן אלא מכל חטאתיכם.

Rabbi Zechariah said: They read in the Torah and found written therein, "And ye shall afflict your souls" (Lev. 16:29), and on the Day of Atonement they caused a Shophar to be sounded throughout all the camp and proclaimed a fast for all Israel, old and young. Were it not for the Day of Atonement the world could not stand, because the Day of Atonement is in this world and in the world to come, || as it is said, "It is a sabbath of sabbaths unto you" (Lev. 16:31). "A sabbath" refers to this world, "sabbaths" refers to the world to come. Moreover, if all the festivals pass away, the Day of Atonement will not pass away, for the Day of Atonement effects reconciliation for serious offences as well as for slight offences. Whence do we know that the Day of Atonement effects reconciliation? Because it is said, "For on this day shall atonement be made for you, to cleanse you; from all your sins shall ye be clean" (Lev. 16:30). "From your sins" is not written here, but "from all your sins shall ye be clean before the Lord" (ibid.).

8 ח

אמר סמאל לפני הקב"ה רבון כל העולמים על כל העכומ"ז נתת לי רשות ועל ישראל אין אתה נותן לי רשות, אמר לו הרי יש לך רשות עליהם ביום הכפורים אם יש להם חטא, ואם לאו אין לך רשות עליהם, לפיכך נותנין לו שוחד ביום הכפורים שלא לבטל את ישראל שלא לבטל קרבן של ישראל, שנאמר "גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל".

Sammael said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all the universe ! Thou hast given me power over all the nations of the world, but over Israel Thou hast not given me power. He answered him, saying: Behold, thou hast power over them on the Day of Atonement if they have any sin, but if not, thou hast no power over them. Therefore they gave him a present on the Day of Atonement, in order that they should not bring their offering, as it is said, "One lot for the Lord, and the other lot for Azazel" (Lev. 16:8).

9 ט

גורלו של הקב"ה קרבן עולה וגורלו של עזאזל שעיר חטאת, וכל עונותיהם של ישראל עליו, שנאמר "ונשא השעיר עליו את כל עונותם", ראה סמאל שלא נמצא בהם חטא ביום הכפורים אמר לפניו רבונו של עולם יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת בשמים:

מה מלאכי השרת אין להם קפיצין כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים.

מה מלאכי ישראל אין להם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכפורים.

מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים.

מה מלאכי השרת שלום מתווך ביניהם כך ישראל שלום מתווך ביניהם ביום הכפורים. והקב"ה שומע עתירותן של ישראל מן הקטיגור שלהם ומכפר על המזבח ועל הכהנים ועל כל עם הקהל למגדול ועד קטן, שנאמר "וכפר את מקדש הקדש".

The lot for the Holy One, blessed be He, was the offering of a burnt offering, and the lot for Azazel was the goat as a sin offering, for all the iniquities of Israel were upon it, as it is said, "And the goat shall bear upon him all their iniquities" (Lev. 16:22). Sammael saw that sin was not to be found among them on the Day of Atonement. He said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all the universe ! Thou hast one people like the ministering angels who are in heaven. Just as the ministering angels || have bare feet, so have the Israelites bare feet on the Day of Atonement. Just as the ministering angels have neither food nor drink, so the Israelites have neither food nor drink on the Day of Atonement. Just as the ministering angels have no joints, in like wise the Israelites stand upon their feet. Just as the ministering angels have peace obtaining amongst them, so the Israelites have peace obtaining amongst them on the Day of Atonement. Just as the ministering angels are innocent of all sin on the Day of Atonement, so are the Israelites innocent of all sin on the Day of Atonement. The Holy One, blessed be He, hears the prayers of Israel rather than (the charges brought by) their accuser, and He makes atonement for the altar, and for the sanctuary, and for the priests, and for all the people of the congregation both great and small, as it is said, "And he shall make atonement for the holy place" (Lev. 16:16).

10 י

אמר משה ביום הכפורים אראה כבודו של הקב"ה ואחר כך אני מכפר על עונותיהם של ישראל, אמר לפני הקב"ה רבונו של עולם (שמות לג, יח): "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ", אמר לו הקב"ה משה אין אתה יכול לראות את כבודי שלא תמות שנאמר "כי לא יראני האדם וחי", אלא למען השבועה שנשבעתי לך והשם שהודעתי לך אני אעשה רצונך, עמוד בפתח מערה ואני אעביר לפניך את המלאכים המשרתים לפני שנאמר (שמות לג, יט): "וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ", וכשאתה שומע את השם שהודעתי לך שם אני עומד לפניך ועמוד בכחך ואל תפחד, שנאמר "וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם".

Moses said: On the Day of Atonement I will behold the glory of the Holy One, blessed be He, and I will make atonement for the iniquities of Israel. Moses spake before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all the universe! "Shew me, I pray thee, thy glory" (Ex. 33:18). The Holy One, blessed be He, said to him: Moses! Thou art not able to see My glory lest thou die, as it is said, "For men shall not see me and live" (Ex. 33:20); but for the sake of the oath which I have sworn unto thee I will do thy will. Stand at the entrance of || the cave, and I will make all the angels who move before Me pass before thy face. Stand in thy might, and do not fear, as it is said, "And he said, I will make all my goodness pass before thee" (Ex. 33:19). When thou dost hear the Name which I have spoken to thee, there am I before thee, as it is said, "And he said, I will make all my goodness pass before thee" (ibid.).

11 יא

אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה הרי אנו משרתים לפניו ביום ובלילה ואין אנו יכולין לראות את כבודך, וזה ילוד אשה רוצה לראות את כבודך, ועמדו בזעף ובבהלה להמיתו והגיעה נפשו עד מות, מה עשה הקב"ה נגלה עליו בענן שנאמר "וירד ה' בענן", וזו היא ירידה שביעית.

The ministering angels said: Behold, we serve before Him by day and by night, and we are unable to see His glory, and this one born of woman desires to see His glory. And they arose in wrath and excitement to slay him, and his soul came nigh unto death. What did the Holy One, blessed be He, do? He revealed Himself unto him in a cloud, as it is said, "And the Lord descended in the cloud" (Ex. 34:5). This was the seventh descent.

12 יב

וסכך עליו הקב"ה בכף ידו שלא ימות, שנאמר "והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי", וכשעבר הסיר הקב"ה את כף ידו מעליו וראה אחורי השכינה, שנאמר "והסירותי את כפי [וראית את אחורי]", התחיל משה צועק בקול גדול ואמר "ה' ה' אל רחום וחנון".

The Holy One, blessed be He, protected him with the hollow of His hand that he should not die, as it is said, "And it shall come to pass, while my glory passeth by, that I will put thee in a cleft of the rock, and I will cover thee with my hand" (Ex. 33:22). When the Holy One, blessed be He, had passed by, He removed the hollow of His hand from him, and he saw the traces of the Shekhinah, as it is said, "And I will take away mine hand, and thou shalt see my back" (Ex. 33:28). Moses began to cry with a loud voice, and he said: "O Lord, O Lord, a God full of compassion and gracious …" (Ex. 34:6).

13 יג

אמר לפניו, סלח נא לעוונותיהם של ישראל על מעשה העגל, ואלו אמר משה סלח נא לעונותיהם של ישראל עד סוף כל הדורות היה עושה כן, לפי שהיתה שעת רצון, וכן הוא אומר "בעת רצון עניתיך", אלא אמר סלח נא לעונותיהם של ישראל על מעשה העגל, אמר הקב"ה הרי כדבריך עשיתי, שנאמר "ויאמר ה' סלחתי כדבריך".

Moses said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all worlds ! Pardon now the iniquities of this people. He said to him: Moses! If thou hadst said, Pardon now the iniquities of all Israel, even to the end of all generations (He would have done so). It was an acceptable time. || But thou hast said: Pardon, I beseech Thee, the iniquities of this people with reference to the affair of the calf. He said to him: Moses! Behold, let it be according to thy words, as it is said, "And the Lord said, I have pardoned according to thy word" (Num. 14:20).