Chapter 40מ׳
1 א

ירידה חמישית, שירד לסנה, שנ' וארד להצילו מיד מצרים. הניח כל ההר וירד לסנה ושכן בה, והסנה צרה וצוקה וכולו קוצים ודרדרים. ולמה שכן בתוך הסנה שהיא צרה וצוקה אלא שראה ישראל בצרה גדולה ואף הוא שכן עמהם שנ' בכל צרתם לו צר.

MOSES AT THE BURNING BUSH
THE fifth descent was when He came down to the thorn-bush, as it is said, "And I am come down || to deliver them out of the hand of the Egyptians" (Ex. 3:8). He abandoned the entire mountain, and descended into the thorn-bush, and He abode therein. And the thorn-bush was (an emblem of) grief and distress, and it was full of thorns and thistles. Why did He abide in the midst of the thorn-bush which was (an emblem of) grief and distress? Because He saw Israel in great grief and He also dwelt with them, thus fulfilling that which is said, "In all their affliction He was afflicted" (Isa. 63:9).

2 ב

ר' לוי אומר, אותו המטה שנברא בין השמשות נמסר לאדם הראשון מגן עדן, ואדם מסרו לחנוך, וחנוך מסרו לנח, ונח לשם, ושם מסרו לאברהם, ואברהם ליצחק, ויצחק ליעקב, ויעקב הוריד אותו למצרים, ומסרו ליוסף בנו. כשמת יוסף ושללו ביתו, נתנה בפלטרין של פרעה, והיה יתרו אחד מחרטומי מצרים, וראה את המטה ואת האותות אשר עליו, וחמד אותו בלבו, ולקחו והביאו ונטעו בתוך הגן של ביתו, ולא היה אדם יכול לקרב אליו עוד.

Rabbi Levi said: That rod which was created in the twilight was delivered to the first man out of the garden of Eden. Adam delivered it to Enoch, and Enoch delivered it to Noah, and Noah [handed it on] to Shem. Shem passed it on to Abraham, Abraham [transmitted it] to Isaac, and Isaac [gave it over] to Jacob, and Jacob brought it down into Egypt and passed it on to his son Joseph, and when Joseph died and they pillaged his household goods, it was placed in the palace of Pharaoh. And Jethro was one of the magicians of Egypt, and he saw the rod and the letters which were upon it, and he desired in his heart (to have it), and he took it and brought it, and planted it in the midst of the garden of his house. No one was able to approach it any more.

3 ג

כשבא משה לתוך ביתו, נכנס לגן ביתו של יתרו וראה את המטה וקרא את האותות אשר עליו ושלף ידו ולקחו וראה יתרו למשה ואמר זה עתיד לגאול את ישראל ממצרים לפיכך נתן לו את צפורה בתו לאשה, שנ' ויואל משה לשבת את האיש.

When Moses came to his house he went into the garden of Jethro's house, and saw the rod and read the letters which were upon it, and he put forth his hand and took it. Jethro watched || Moses, and said: This one in the future will redeem Israel from Egypt. Therefore he gave him Zipporah his daughter to wife, as it is said, "And Moses was content to dwell with the man; and he gave Moses Zipporah, his daughter" (Ex. 2:21).

4 ד

והיה משה רועה את צאן יתרו ארבעים שנה, ולא שכלה אותם חיית השדה, והיו פרים ורבים הרבה מאד, ועליהם הכתוב אומר (יחזקאל לו, לח) כצאן קדשים.

Moses was keeping the sheep of Jethro for forty years, and the beasts of the field did not consume them, but they increased and multiplied exceedingly, and concerning them the Scripture saith, "As the flock of holy things" (Ezek. 36:38).

5 ה

ונהג את הצאן עד שבא לחורב, שנ' וינהג את הצאן אחר המדבר, ושם נגלה עליו הקב"ה מתוך הסנה, וראה משה את הסנה בוער באש והאש אינה אוכלת את הסנה והסנה אינו מכבה שלהבותיו של אש והסנה איננה נצמחת בארץ אלא אם כן יש מים תחתיה וראה משה והיה תמה בלבו הרבה מאד. אמ' מאן יקרא אית ליה בגוה אמ' אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה אמ' לו הב"ה משה עמוד על עמדך ששם אני עתיד ליתן את התורה לישראל שנ' ויאמר אל תקרב הלום אמר לו הב"ה לך מכאן אמרו כל מי שנכנס למקדש צריך לשלוף נעלו שכך אמ' הב"ה למשה של נעלך מעל רגלך.

And he led the flock until he came to Horeb, as it is said, "And he led the flock to the back of the wilderness, and came to the mountain of God, unto Horeb" (Ex. 3:1). There the Holy One, blessed be He, was revealed unto him from the midst of the thorn-bush. Moses saw the bush burning with fire, and the fire did not consume the bush, and the bush did not extinguish the flames of fire. Now the bush does not grow in the earth unless it has water beneath it. Moses saw and was wondering very much in his heart, and he said: What kind of glory is there in its midst? He said: I will now turn aside and see this great sight, why the thorn-bush is not burnt. The Holy One, blessed be He, said to him: Moses ! Stand where thou art standing, for there in the future will I give the Torah to Israel, as it is said, "And he said, Draw not nigh hither; put off thy shoes from off thy feet, for the place whereon thou standest is holy ground" (Ex. 3:5). The Holy One, blessed be He, said to him: Go. Hence (the sages) said: Anyone who enters the Temple must remove || his shoe, for thus spake the Holy One, blessed be He, to Moses: "Put off thy shoes from off thy feet" (ibid.).

6 ו

אמר לו הקב"ה, לך ואשלחך אל פרעה. אמ' לפניו, רבון על העולמים לא כך אמרתי לך שלשה וארבעה פעמים אני אין בי כח שאני נפגם בלשוני, שנ' ויאמר משה אל ה' לא איש דברים אנכי, ולא עוד אלא שאתה משלחני ליד אויבי ומבקש רעתי ועל כן ברחתי מפניו, שנ' ויברח משה מפני פרעה. אמ' לו אל תירא ממנו שכבר מתו כל האנשים המבקשים את נפשך.

The Holy One, blessed be He, said to him: "Come and I will send thee unto Pharaoh" (Ex. 3:10). He answered before Him: Sovereign of all worlds ! Have I not spoken thus to Thee three or four times, that I have no power, for I have a defective tongue, as it is said, "And Moses said unto the Lord, O Lord, I am not eloquent" (Ex. 4:10). Not only this, but moreover Thou dost send me into the power of my enemy who seeks my hurt. For this reason I fled from him, as it is said, "But Moses fled from the face of Pharaoh" (Ex. 2:15). He answered him: Do not fear him, for all the men who sought thy life are already dead.

7 ז

וכי מתים היו והלא חיים היו אלא שירדו מממונם מכאן אתה למד שכל היורד מנכסיו כאלו מת לכך נאמ' כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך אמ' לו לך ואשלחך אל פרעה אמ' לפניו רבון כל העולמים שלח נא ביד תשלח ר"ל ביד אותו האיש שאתה עתיד לשלוח אמ' לו לא אמרתי לך ואשלחך אל ישראל אלא לך ואשלחך אל פרעה ולאותו האיש שאתה אומ' אני שולח לעתיד לבא אל ישראל שנ' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

Were they dead? Were they not alive? Only they had diminished their wealth. Hence thou mayest learn that all who lose their wealth are as though they were dead, therefore it is said, "For all the men are dead who sought thy life" (Ex. 4:19). (God) said to him: "Come and I will send thee unto Pharaoh" (Ex. 3:10). He replied to Him: Sovereign of all worlds! "Send by the hand of him whom thou wilt send" (Ex. 4:13)—that is to say, by the hand of that man whom Thou wilt send in the future. He said to him: I have not said, "Come and I will send thee to Israel," but "Come and I will send thee unto Pharaoh" (Ex. 3:10). And as for that man of whom thou sayest that I should send him to Israel in the future that is to come, so it is said, || "Behold, I will send you Elijah the prophet before the great and terrible day of the Lord come" (Mal. iv. 5). "And he shall turn the heart of the fathers to the children, and the heart of the children to their fathers" (ibid. 6).

8 ח

אמר לפניו, רבון כל העולמים תן לי אות או מופת. אמר לו, השלך את מטך ארצה. והשליך את מטהו ארצה ונעשה נחש שרף. ולמה הראה הב"ה למשה הנחש שרף במטה ולא הראהו דבר אחר אלא מפני שהנחש נושך וממות לבני אדם כך היה פרעה ועמו נושכין וממיתין את ישראל וחזר ונעשה כעץ יבש אמ' לו כך יהיו פרעה ועמו יבשים כמו העץ היבש שנ' ויאמר ה' אל משה שלח ידך ואחוז בזנבו אמ' לפניו רבון כל העולמים תן לי אות או מופת א"ל הבא ידך בחיקך והביא ידו בחיקו והוציאה והנה מצורעת ולמה הראה למשה בדבר טמא אות פרעה ולא הראהו בדבר טהור אלא מה המצורע טמא ומטמא כך היו פרעה ועמו טמאים ומטמאים את ישראל וחוזר ונטהר אמ' לו כך יטהרו ישראל מטומאת המצריים, שנ' ויאמר הבא נא ידך בחיקך.

(Moses) spake before Him: Sovereign of all worlds ! Give me a wonder or a sign. He said to him: Cast thy staff to the ground. He cast his staff to the ground, and it became a fiery serpent. Why did the Holy One, blessed be He, show unto Moses (a sign) with a fiery serpent, and why did He not show it to him with something else? But just as the serpent bites and kills the sons of man, likewise Pharaoh and his people bit and slew the Israelites. Afterwards it became again like a dry stick. Thus He spake: Likewise Pharaoh and his people shall become like this dry stick, as it is said, "And the Lord said unto Moses: Put forth thine hand, and take it by the tail" (Ex. 4:4). He spake before Him: Sovereign of all worlds ! Give me a wonder. He said to him: "Put now thine hand into thy bosom" (Ex. 4:6). And he put his hand into his bosom, and he brought it out leprous like snow. Why did the Holy One, blessed be He, show unto Moses (a sign) by means of an unclean thing, and (why) did He not show it by means of a clean thing? But just as the leper is unclean and causes uncleanliness, likewise Pharaoh and his people were unclean, and they caused Israel to be unclean. Afterwards (Moses) became clean again, and He spake to him: Likewise shall Israel become clean from the uncleanliness of the Egyptians, as it is said, "And he said, Put now thine hand into thy bosom" (ibid.).

9 ט

למה הראה הקב"ה למשה מתוך הסנה? אלא האש אלו ישראל שנמשלו כאש, שנ' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה, והסנה אלו אומות העולם שנמשלו כקוצים ודרדרים. א"ל, כך יהיו ישראל בתוך העמים, לא אש של ישראל אוכלת העמים שנמשלו כקוצים וכחרולים, ואין אומות העולם מכבין שלהבתן של ישראל שהן מדברי תורה, לעתיד לבא אשן של ישראל אוכלת העמים שנמשלו כקוצים, שנ' והיו העמים משרפות סיד.

Why did He show unto Moses the fire in the midst of the thorn-bush? || But the fire refers to Israel, who are compared to fire, as it is said, "And the house of Jacob shall be a fire" (Obad. 18). The thorn-bush refers to the nations of the world, who are compared to thorns and thistles. He said to him: Likewise shall Israel be in the midst of the nations. The fire of Israel shall not consume the nations, who are compared to thorns and thistles; but the nations of the world shall extinguish the flames of Israel—(these flames) are the words of the Torah. But in the future that is to come the fire of Israel will consume all the nations, who are compared to thorns and thistles, as it is said, "And the peoples shall be as the burnings of lime" (Isa. 33:12).

10 י

אמר משה לפני הקב"ה, רבון כל העולמים הודיעני נא את שמך הגדול והקדוש שאקרא בשמך הגדול והקדוש ותענני, והודיעו, שנ' ויאמר ה' אל משה אהיה אשר אהיה, ויאמר עוד אלהים וכו'.

Moses said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all worlds! Make known to me Thy great and holy Name, that I may call on Thee by Thy Name, and Thou wilt answer me, as it is said, "And God said unto Moses, I am that I am" (Ex. 3:14). "And God further said (to Moses)" (Ex. 3:15).

11 יא

וראו העליונים שמסר הב"ה סוד שם המפורש למשה וענו ברוך אתה ה' חונן הדעת:

The angels saw that the Holy One, blessed be He, had transmitted the secret of the Ineffable Name to Moses, and they rejoined: Blessed art thou, O Lord, who graciously bestoweth knowledge.