Chapter 29כ״ט
1 א

נסיון השמיני, (בראשית יז, א): "וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים [שָׁנָה] וְתֵשַׁע שָׁנִים", אמר לו הקב"ה (שם) "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים". אמר לו עד עכשו לא היית תמים, אלא מול בשר ערלתך מעליך, והתהלך לפני והיה תמים. שהערלה טמאה היא מכל הטומאות, שנאמר (ישעיה נב, א): "לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא". שהערלה מום מכל מומים. מול בשר ערלתך והיה תמים.

THE TRIALS OF ABRAHAM (continued)
THE eighth trial (was as follows): "And when Abram was ninety-nine years old" (Gen. 17:1), the Holy One, blessed be He, said to him: Until now thou hast not been perfect before Me; but circumcise the flesh of thy foreskin, and "walk before me, and be thou perfect" (ibid.). Moreover, the foreskin is a reproach, as it is said, "For that is a reproach unto us" (Gen. 34:14), because the foreskin is more unclean than all unclean things, as it is said, "For henceforth there shall no more || come into thee the uncircumcised and the unclean" (Isa. 52:1). For the foreskin is a blemish above all blemishes. Circumcise the flesh of thy foreskin and be perfect.

2 ב

רבן גמליאל אומר, שלח וקרא לשם בן נח ומל את בשר ערלתו ובשר ערלת ישמעאל בנו, שנאמר (בראשית יז, כו): "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ". מה הוא בעצם היום הזה, בגבורת השמש בחצי היום. ולא עוד, אתיא "עצם" מ"עצם" מיום הכפורים, מה להלן (ויקרא כג, כח): "כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפּוּרִים הוּא", שביום הכפורים נמול אברהם, ובכל שנה ושנה הקב"ה רואה דם הברית של מילה של אברהם אבינו, ומכפר על כל עונותינו, שנאמר (ויקרא טז, ל): "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם". ובאותו מקום שנמול אברהם ונשאר דמו, שם נבנה המזבח, ולכך נאמר (ויקרא ד, כה): "וְאֶת כָּל דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ", (יחזקאל טז, ו): "וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי".

Rabban Gamaliel said: Abraham sent and called for Shem, the son of Noah, and he circumcised the flesh of the foreskin of our father Abraham, and the flesh of the foreskin of Ishmael his son, as it is said, "In the selfsame day was Abraham circumcised, and Ishmael his son" (Gen. 17:26). "In the selfsame day" (means) in the might of the sun at midday. Not only that, but (it indicates) the tenth day of the month, the Day of Atonement. It is written in connection with the Day of Atonement, "Ye shall do no manner of work on that selfsame day, for it is a day of atonement" (Lev. 23:28); and in the present instance the text says, "In the selfsame day was Abraham circumcised" (Gen. 17:26). Know then that on the Day of Atonement Abraham our father was circumcised. Every year the Holy One, blessed be He, sees the blood of our father Abraham's circumcision, and He forgives all the sins of Israel, as it is said, "For on this day shall atonement be made for you, to cleanse you" (Lev. 16:30). In that place where Abraham was circumcised and his blood remained, there the altar was built, and therefore, "And all the blood thereof shall he pour out at the base of the altar" (Lev. 4:30). (It says also), "I said unto thee, In thy blood, live; yea, I said unto thee, In thy blood, live" (Ezek. 16:6).

3 ג

רבי חנינא בן דוסא אומר, כל הנמולים ביום השלישי כאב להם, שנאמ' (בראשית לד, כה): "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים". ולכך שנו חכמים, מרחיצי' את הקטן (ביום) בשלישי שלו שחל להיות בשבת, וכל צרכי מילה עושין בשבת.

Rabbi Chanina ben Dosa said: All who are circumcised have (excessive) pain on the third day, as it is said, "And it came to pass on the third day, when they were sore" (Gen. 34:25). They may wash || the child on the third day, when it happens to fall on the Sabbath, and all things necessary for a circumcision are permitted to be done on the Sabbath.

4 ד

(שמות יב, מח): "וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ". ולא יגע במקדש, הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר.

Every uncircumcised (man) shall not eat (of the Paschal offering), and shall not touch the sanctuary. He who separates himself from circumcision is like one separated from the Holy One, blessed be He.

5 ה

רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר, ביום שנמול אברהם אבינו ביום השלישי, כאב היה לו מאד כדי לנסותו, מה עשה הקב"ה, נקב חור אחד בגיהנם, והרתיח את היום כיומן של רשעים, ויצא וישב לו בפתח האהל לרוח היום, שנאמ' (בראשית יח, א): "וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם". אמר הקב"ה למלאכי השרת, בואו ונבקר את החולה, שמדת גמילות חסדים גדולה לפני, מיד ירדו המלאכים ובקרו את אברהם. בוא וראה כחה של מילה, שעד שלא נימול אברהם היה נופל (על פניו), ואח"כ אני מדבר עמו, שנאמר (בראשית יז, יז): "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו". עכשו שנמול הוא יושב ואני עומד, שנאמר והוא יושב פתח האהל וגו'. וכתיב וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו.

Rabban Gamaliel, the son of Rabbi Jehudah the Prince, said: When our father Abraham was circumcised, on the third day he was very sore, in order to test him. What did the Holy One, blessed be He, do? He pierced one hole in the midst of Gehinnom, and He made the day hot, like the day of the wicked. He went forth, and sat down at the entrance of the tent in the cool of the day, as it is said, "And he sat at the tent door (in the heat of the day)" (Gen. 18:1). The Holy One, blessed be He, said to the ministering angels: Come ye, let us descend and visit the sick, for the virtue of visiting the sick is great before Me. The Holy One, blessed be He, and the angels descended to visit our father Abraham, as it is said, "And the Lord appeared unto him" (ibid.). The Holy One, blessed be He, said to the ministering angels: Come ye and see ye the power of circumcision. Before Abraham was circumcised he fell on his face (before Me), and afterwards I spake with him, as it is said, "And Abraham fell upon his face" (Gen. 17:17). Now that he is circumcised he sits and I stand. Whence do we know that the Holy One, blessed be He, was standing? Because it is said, "And he looked, and, lo, three men stood over against him" (Gen. 18:2).

6 ו

רבי זעירא אומר חמש ערלות בעולם, ארבע באדם ואחת באילן, ארבע באדם מנין, ערלת האזן שנ' הנה ערלה אזנם. ערלת שפתים שנאמר ואני ערל שפתים. ערלת הלב שנאמר ומלתם את ערלת ללבכם. ערלת בשר מנין וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו. ואומר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב וערלת הלב אינה מנחת לעשות רצון בוראו, ולעתיד לבא הקב"ה מסיר את ערלת הלב מעליהן, ואינן מקשין את ערפם לפני בוראם, שנ' והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. ואומר ונמלתם את ערלת בשרכם. אחת באילן, (מנין), שנ' כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו.

Rabbi Ẓe'era || said: There are five kinds of 'Orlah (things uncircumcised) in the world: four with reference to man, and one concerning trees. Whence do we know this concerning the four (terms) applying to man? (Namely,) the uncircumcision of the ear, the uncircumcision of the lips, the uncircumcision of the heart, and the uncircumcision of the flesh. Whence do we know of the uncircumcision of the ear? Because it is said, "Behold, their ear is uncircumcised" (Jer. 6:10). Whence do we know of the uncircumcision of the lips? Because it is said, "For I am of uncircumcised lips" (Ex. 6:12). Whence do we know of the uncircumcision of the heart? Because it is said, "Circumcise the foreskin of your heart" (Deut. 10:16); and (the text) says, "For all the nations are uncircumcised, and all the house of Israel are uncircumcised in heart" (Jer. 9:26). Whence do we know of the uncircumcision of the flesh? Because it is said, "And the uncircumcised male who is not circumcised in the flesh of his foreskin" (Gen. 17:14). And "all the nations are uncircumcised" in all the four cases, and "all the house of Israel are uncircumcised in heart." The uncircumcision of the heart does not suffer Israel to do the will of their Creator. And in the future the Holy One, blessed be He, will take away from Israel the uncircumcision of the heart, and they will not harden their stubborn (heart) any more before their Creator, as it is said, "And I will take away the stony heart out of your flesh, and I will give you an heart of flesh" (Ezek. 36:26); and it is said, "And ye shall be circumcised in the flesh of your foreskin" (Gen. 17:11). Whence do we know concerning the one ('Orlah) for trees? Because it is said, "And when ye shall come into the land, and shall have planted all manner of trees for food, then ye shall count the fruit thereof as their uncircumcision: three years shall they be as uncircumcised unto you" (Lev. 19:23).

7 ז

רבי זריקא אומר, אין עץ האמור כאן אלא עץ הגפן, אם אינן כורתין עץ ערלתו, כל הפירות שהוא עושה עוללות קטופין ולא טובים למראה ונפסל יינו על גבי המזבח, ואם כורתין עץ ערלתו, כל פירות שהוא עושה טובים למראה, ונבחר יינם להקריב על גבי המזבח, כך אבינו אברהם עד שלא נימול, הפרי שעשה לא היה טוב במעשיו ונפסל מעל גבי המזבח, וכשנמול הפרי שעשה היה טוב במעשיו ונבחר להקריב על גבי המזבח כיין נסך, שנ' ויין לנסך וכו'.

Rabbi Ẓe'era taught: The tree || which is mentioned here is none other than the vine tree. If they do not cut off from the tree the fruit of the first three years, all the fruit which it yields will be gleanings fit to be pluckt off, and not good; and its wine will be disqualified for the altar; but if they cut off from the tree the fruit of the first three years, all the fruit which it yields will be good for the sight, and their wine will be selected to be brought upon the altar. So with our father Abraham; before he was circumcised, the fruit which he produced was not good [in its effects, and was disqualified from the altar; but when he had been circumcised, the fruit which he produced was good in its effects, and his wine] was chosen to be put upon the altar like wine for a libation, as it is said, "And wine for the drink offering" (Num. 15:5).

8 ח

רבי ישמעאל אומר, לא עכב אברהם מכל אשר צוהו, וכשנולד יצחק בו שונה ימי' הגישו למילה, שנאמר וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים. והגישו למנחה על גבי המזבח, ועשה שמחה ומשתה. מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו היום שזכה למול את בנו כאברהם אבינו, שנאמר ויעשה אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק.

Rabbi said: Abraham did not delay aught with reference to all (things) which He commanded him, as it is said, "And he that is eight days old shall be circumcised" (Gen. 17:12); and when Isaac was born, (and when) he was eight days old (Abraham) brought him to be circumcised, as it is said, "And Abraham circumcised his son Isaac when he was eight days old" (Gen. 21:4). Hence thou mayest learn that everyone who brings his son for circumcision is as though (he were) a high priest bringing his meal offering and his drink offering upon the top of the altar. Hence the sages said: A man is bound to make festivities and a banquet on that day when he has the merit of having his son circumcised, like Abraham our father, who circumcised his son, as it is said, "And Abraham circumcised || his son Isaac" (ibid.).

9 ט

רבי יוחנן אומ' כל הגוים הבאים בישראל נמולים בטובתם וברצונם וביראת שמים הם נמולי', ואף על פי כן אין מאמיני' בגוים עד שבעה דורות שלא ישובו המים למוצאיהם, אבל עבדים נמולי' שלא בטובתם ושלא ברצונם, ואין אמונה בעבדים, כך כל עבדי' שנמולו עם אברהם אבינו לא נתקיימו לא הם ולא זרעם בישראל, ומנין שמלן, שנאמר וכל אנשי ביתו יליד בית נמולו. ולמה מלן, בשביל הטהרה שלא יטמאו את אדניהם במאכליהם ובמשתיהם, שכל מי שאוכל עם הערל כאלו אוכל עם הכלב, מה הכלב שלא נמול כך הערל שלא נמול, וכל הנוגע בערל כנוגע במת. וכל הרוחץ עמו כרוחץ עם המצורע שהם בחייהם כמתים, ובמותם כנבלת השדה ואין תפלתן נכנסת לפני הקב"ה, ועליהם הוא אומר לא המתים יהללו יה. אבל ישראל שהן נמולין תפלתן נכנסת לפני הקב"ה, ועליהם הוא ואמר ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה.

Rabbi Jochanan said: All heathens who come to Israel are circumcised by their own freewill and with their consent, and in the fear of Heaven are they circumcised. We do not believe a proselyte until seven generations (have passed), so that the waters should not return to their source. But slaves are circumcised both by their freewill and with their consent as well as without their consent, and no confidence is placed in slaves. Likewise with all the slaves who were circumcised with our father Abraham, they did not remain true (converts) in Israel, neither they nor their seed, because it is said, "All the men of his house, those born in the house, and those bought with money of the stranger, were circumcised with him" (Gen. 17:27). Why did he circumcise them? Because of purity, so that they should not defile their masters with their food and with their drink, for whosoever eateth with an uncircumcised person is as though he were eating flesh of abomination. All who bathe with the uncircumcised are as though they bathed with carrion, and all who touch an uncircumcised person are as though they touched the dead, for in their lifetime they are like (the) dead; and in their death they are like the carrion of the beast, and their prayer does not come before the Holy One, blessed be He, as it is said, "The dead praise not the Lord" (Ps. 115:17). But Israel who are circumcised, their prayer comes before the Holy One, blessed be He, || like a sweet savour, as it is said, "But we will bless the Lord from this time forth and for evermore. Praise ye the Lord" (Ps. 115:18).

10 י

ר' אמר, יצחק מל את יעקב, ועשו מאס במילה כשם שמאס את הבכורה, שנאמר ויבז עשו את הבכורה. ויעקב דבק בברית מילה ומל את בניו ואת בני בניו, ומנין שהיו בני יעקב נימולין, שנאמר אך בזאת יאתו לנו האנשים וגו'. מכאן אתה למד שבני יעקב היו נמולין ומלו לבניהם והנחילום לחוק עולם עד שעמד פרעה וגזר עליהם גזירות קשות ומנע מהם ברית מילה. וביום שיצאו ישראל ממצרים נמולו כלם מגדול ועד קטן, שנא' כי מלים היו כל העם היוצאים וגו'.

Rabbi said: Isaac circumcised Jacob, and Esau; and Esau despised the covenant of circumcision just as he despised the birthright, as it is said, "So Esau despised his birthright" (Gen. 25:34). Jacob clung to the covenant of circumcision, and circumcised his sons and his grandsons. Whence (do we know) that the sons of Jacob were circumcised? Because it is said, "Only on this condition will the men consent unto us to dwell with us… if every male among us be circumcised, as they are circumcised." (Gen. 34:22). Another text says, "Only on this condition will we consent unto you: if ye will be as we be" (Gen. 34:15). Hence thou canst learn that the sons of Jacob were circumcised. The sons of Jacob circumcised their sons and their grandsons. They gave it to them as an inheritance for an everlasting statute, until Pharaoh the Wicked arose and decreed harsh laws concerning them, and withheld from them the covenant of circumcision. And on the day when the children of Israel went forth from Egypt all the people were circumcised, both young and old, as it is said, "For all the people that came out were circumcised" (Josh. 5:5).

11 יא

והיו לוקחים דם מילה ודם פסח, והיו נותנין על משקוף בתיהן, וכשעבר הקב"ה לנגוף את מצרים וראה דם הברית ודם הפסח, נתמלא רחמים על ישראל שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי.

The Israelites took the blood of the covenant of circumcision, and they put (it) upon the lintel of their houses, and when the Holy One, blessed be He, passed over to plague the Egyptians, He saw the blood of the covenant of circumcision upon the lintel of their houses and the blood of the Paschal lamb, He was filled || with compassion on Israel, as it is said, "And when I passed by thee, and saw thee weltering in thy (twofold) blood, I said unto thee, In thy (twofold) blood, live; yea, I said unto thee, In thy (twofold) blood, live" (Ezek. 16:6). "In thy blood" is not written here, but in "thy (twofold) blood," with twofold blood, the blood of the covenant of circumcision and the blood of the Paschal lamb; therefore it is said, "I said unto thee, In thy (twofold) blood, live; yea, I said unto thee, In thy (twofold) blood, live" (ibid.).

12 יב

אמר רבי אלעזר, וכי מה ראה הכתוב לומר שני פעמים בדמיך חיי, אלא אמר הקב"ה בזכות דם ברית מילה ודם פסח גאלתי אתכם ממצרים, ובזכותם אתם עתידין ליגאל בסוף מלכות רביעית, לכך נאמר ב' פעמים בדמיך חיי.

Rabbi Eliezer said: Why did the text say twice, "I said unto thee, In thy blood, live; yea, I said unto thee, In thy blood, live"? But the Holy One, blessed be He, said: By the merit of the blood of the covenant of circumcision and the blood of the Paschal lamb ye shall be redeemed from Egypt, and by the merit of the covenant of circumcision and by the merit of the covenant of the Passover in the future ye shall be redeemed at the end of the fourth kingdom; therefore it is said, "I said unto thee, In thy blood, live; yea, I said unto thee, In thy blood, live" (ibid.).

13 יג

שלשה ענויין הן, ענוי הצום וענוי בית האסורין וענוי הדרך. ענוי הצום מניין, שנ' עניתי בצום נפשי. ענוי בית האסורים מניין, שנ' ענו בכבל רגלו. ענוי הדרך מניין, שנ' ענה בדרך כחי. ומענוי הדרך לא מלו בני ישראל, כי לא מלו אותם בדרך.

There are three afflictions, (namely,) the affliction of the fast, the affliction of the prison, and the affliction of the road. Whence do we know of the affliction of the fast? (Because it is said,) "I afflicted my soul with fasting" (Ps. 35:13). Whence do we know of the affliction of the prison? (Because it is said,) "They hurt his feet with fetters" (Ps. 105:18). Whence do we know of the affliction of the road? (Because it is said,) "He weakened my strength in the way" (Ps. 102:23). On account of the affliction of the road, (the children of Israel) did not circumcise, and when they went forth from Egypt all the people were circumcised, both young and old, as it is said, "For all the people that came out were circumcised" || (Josh. 5:5).

14 יד

רבי ישמעאל אומר וכי ערלי' שמעו קולו של הקב"ה על הר סיני, ונתן להם את התורה, אלא חס ושלום נמולין היו אלא שלא היה להם פריעה, וכל מי שמל ולא פרע את המילה כאלו לא מל.

Rabbi Ishmael said: Did the uncircumcised hear the voice of the Holy One, blessed be He, on Mount Sinai, saying, "I am the Lord thy God" (Ex. 20:2)? They were circumcised, but not according to its regulation. They had cut off the foreskin, but they had not uncovered the corona. Everyone who has been circumcised, but has not had the corona uncovered, is as though he had not been circumcised, therefore the text says, "Israel was not circumcised of old."

15 טו

וכשבאו ישראל לארץ ישראל, אמ' הקב"ה ליהושע, אי אתה יודע שאין ישראל נמולין כתקנן, חזור ומול אותם פעם שניה, שנאמר מול את בני ישראל שנית. וקבץ כל הערלות עד שעשה אותם כגבעה, שנאמר וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות. והיו ישראל לוקחין את הערלה ואת הדם ומכסין אותן בעפר המדבר, וכשבא בלעם הקוסם ראה את כל המדבר מלא מערלתן של ישראל, אמ' מי יוכל לעמוד בזכות ברית דם מילה, שהוא מכוסה בעפר (הארץ), שנ' מי מנה עפר יעקב.

When they came to the land (of Canaan), the Holy One, blessed be He, said to Joshua: Joshua ! Dost thou not know that the Israelites are not circumcised according to the proper regulation? He again circumcised them a second time, as it is said, "The Lord said unto Joshua, Make thee knives of flint, and circumcise again the children of Israel a second time" (Josh. 5:2). "And Joshua made him knives of flint" (Josh. 5:3), and he gathered all the foreskins until he made them (as high) as a hill, as it is said, "And he circumcised the children of Israel at the hill of the foreskins" (ibid.). The Israelites took the foreskin and the blood and covered them with the dust of the wilderness. When Balaam came, he saw all the wilderness filled with the foreskins of the Israelites, he said: Who will be able to arise by the merit of the blood of the covenant of this circumcision, which is covered by the dust? as it is said, "Who can count the dust of Jacob?" (Num. 23:10).

16 טז

מכאן אמרו חכמים, מכסין את הערלה ואת הדם בעפר הארץ, שנ' והיה זרעך כעפר הארץ. וכך היו ישראל נהוגין למול עד שנחלקו לשני ממלכות, ומלכות אפרי' מנעו מהם את המילה, ועמד אליהו זכור לטוב וקנא קנאה גדולה, ונשבע על השמים שלא להוריד טל ומטר על הארץ, ושמעה איזבל ובקשה להרוג אותו, עמד אליהו והיה מתפלל לפני הקב"ה.

Hence || the sages instituted that they should cover the foreskin and the blood with the dust of the earth, because they are compared to the dust of the earth, as it is said, "And thy seed shall be as the dust of the earth" (Gen. 28:14). Thus the Israelites were wont to circumcise until they were divided into two kingdoms. The kingdom of Ephraim cast off from themselves the covenant of circumcision. Elijah, may he be remembered for good, arose and was zealous with a mighty passion, and he adjured the heavens to send down neither dew nor rain upon the earth. Jezebel heard (thereof), and sought to slay him. Elijah arose and prayed before the Holy One, blessed be He.

17 יז

אמר לו הקב"ה, (אליהו) טוב אתה מאבותיך, עשו בקש את יעקב להרגו, שנאמר יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי. וברח מלפניו ונמלט, שנאמ ויברח יעקב שדה ארם. פרעה בקש להרוג את משה, וברח מלפניו ונמלט, שנאמר ויברח משה מפני פרעה. שאול בקש להרוג את דוד, וברח מלפניו ונמלט, שנאמר ודוד ברח וימלט. ללמדך שכל מי שהוא בורח נמלט. עמד אליהו וברח מארץ ישראל ונמלט, שנאמר ויקם ויאכל וישתה. (ושם) נגלה עליו הקב"ה ואמר לו, מה לך פה אליהו קנא קנאתי. אמר לו הקב"ה, לעולם אתה מקנא. קנאת בשטים על גלוי עריות, שנאמר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. וכאן אתה מקנא, חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך.

The Holy One, blessed be He, said to him: "Art thou better than thy fathers?" Esau sought to slay Jacob, but he fled before him, as it is said, "And Jacob fled into the field of Aram" (Hos. 12:12). Pharaoh sought to slay Moses, who fled before him and he was saved, as it is said, "Now when Pharaoh heard this thing, he sought to slay Moses. And Moses fled from the face of Pharaoh" (Ex. 2:15). Saul sought to slay David, who fled before him and was saved, as it is said, "If thou save not thy life to-night, to-morrow thou shalt be slain" (1 Sam. 19:11). Another text says, "And David fled and escaped" (1 Sam. 19:18). Learn that everyone, who flees, is saved. Elijah, may he be remembered for good, arose and fled from the land of Israel, || and he betook himself to Mount Horeb, as it is said, "And he arose, and did eat and drink" (1 Kings 19:8). There the Holy One, blessed be He, was revealed unto him, and He said to him: "What doest thou here, Elijah?" (1 Kings 19:9). He answered Him, saying: "I have been very zealous" (1 Kings 19:10). (The Holy One, blessed be) He, said to him: Thou art always zealous ! Thou wast zealous in Shittim on account of the immorality. Because it is said, "Phineas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, turned my wrath away from the children of Israel, in that he was zealous with my zeal among them" (Num. 25:11). Here also art thou zealous. By thy life ! They shall not observe the covenant of circumcision until thou seest it (done) with thine eyes.

18 יח

מכאן התקינו חכמים שיהיו עושין מושב כבוד למלאך הברית, (שנקרא אליהו ז"ל מלאך הברית), שנאמר ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא וגו'. אלהי ישראל יחיש ויביא בחיינו משיח לנחמנו ויחדש לבבנו, שנא' והשיב לב אבות על בנים.

Hence the sages instituted (the custom) that people should have a seat of honour for the Messenger of the Covenant; for Elijah, may he be remembered for good, is called the Messenger of the Covenant, as it is said, "And the messenger of the covenant, whom ye delight in, behold, he cometh" (Mal. 3:1).