ובנו לכל דבר כתב הרשב"א בחידושיו גרסי' בירושלמי בנו הוא לכל דבר אפי' לפריה ורביה ולשניה לומר שאעפ"י שנולד בעבירה גזרו ביה שניות וקיים ביה נמי מצות פריה ורביה עכ"ל וכ"כ מור"ם בא"ה סי' א' דהיה לו בן ממזר קיים פריה ורביה:
ודע דנסחת הירוש' שבידינו כך היא ר' אבון בעי ובנו לכל דבר אפי' לפריה ורביה ולשניה. וראיתי להרב קרבן העדה פי' נשים מהירושלמי שבא לידי מקרוב וז"ל כתב הרמ"א הי"ל בן ממזר וכו' וקשה הא מיבעיא ליה לר' אבון וספיקא דאוריתא לחומרא ולא קיים ה"ל למפסק וגרם לו שלא עיין בירושלמי רק בב"י שכתב סוף דברי הירושלמי ולא כתב ראשיתו דמיבעיא ליה לר' אבון גם הרשב"א בחידושיו וכו' ולא כתב שאבעיא היא ואפשר שלא בא אלא לפרש דברי הירושלמי וצ"ע עכ"ל ולי ההדיוט הדבר פשוט דהרשב"א והריטב"א ודעמיהו לא גרסי בירושלמי ר' אבון בעי רק גרסי בפשיטות ובנו לכל דבר אפי' לפריה ורביה ולשניה. ותו לא וכן מוכח בבירור מדברי הרשב"א בחידושיו וגם מדברי הריטב"א שהביא מרן [ובחידושיו שנדפסו מקרוב אין הלשון כמו שהביא מרן ע"ש] מוכח הכי בהדיא, ומור"ם תנא דווקנא הוא ולא חש לנסחת הירושלמי שבידינו כאשר מרן ז"ל לא חש לה דנסחת רבוואתא קמאי עיקר. ומכאן תשובה על הרב הנז' במאי דשפר קדמיה לדחות גירסת הרשב"א בחידושיו והריטב"א שהביא מרן דגרסי בירושלמי ולשניה ופירשו דגזרו ביה שניות כלומר דסד"א דרבנן לא גזרו בנולד בעבירה והרב הנז' הקשה ובחר לגרוס לא שאניא בין וכו'. ואין לנו אלא נסחי דווקני של הראשונים כי נסחתנו ובפרט בירושלמי מוטעית כידוע. ומה שהקשה לק"מ ופשוט ועמ"ש אני בעניי בס' הקטן ברכי יוסף שם בא"ה סימן א' בס"ד. והרי"ף והרא"ש שלא הביאו הירושלמי הזה אפשר דהיה פשוט בעיניהם דכיון דתנן ובנו לכל דבר ממילא ידענו דקיים פריה ורביה. ואפשר שזה טעם הרב הנמקי שהוא מחבב דברי הריטב"א והכא השמיטם להיות הדבר פשוט ועמ"ש וצדדתי שם בברכי יוסף בס"ד:
22a
1