Petach Einayim on Mishnah Peah
1:1א׳:א׳
1 א

אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם כן גירסת רבינו האר"י ז"ל. בעה"ז וכו' עמ"ש הרב המקובל כמהר"ר יעקב וילנא בהגהותיו לתיקונים דף ב' ע"א ומשם באר"ה. וגמילות חסדים כתב הרב תי"ט וז"ל כתב הרב וכן הר"מ דבממונו יש לו שיעור כדאמרינן המבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכו' ע"ש וק"ק דהגם דכן כתב רבינו עובדיה אבל הרמב"ם בפירוש המשנה הלזו כתב ולא יתחייב לתת יותר מחמישית ממונו לבד אם עשה כן במדת חסידות וכו' ע"ש ונראין הדברים דסבר הרמב"ם דמתורת חסידות יכול לתת יותר מחומש. אבל מדברי רבינו עובדיה שכתב תו לא מחייב דהכי אמרינן המבזבז אל יבזבז יותר מחומש משמע דאף בדרך חסידות לא שרי כמשמעות אל יבזבז יותר מחומש שכתב. ואעיקרא על דברי הרמב"ם יצאו עליו עוררי"ן דהרי אזהרה שמענו אל יבזבז וכבר בעניותנו כתבנו בזה במקומו. ותו דהו"ל להרב תי"ט לאתויי שיירי הלשון מפירוש הרמב"ם ולהעיר עליו ולתרוצי סוגיא אליביה:

2 ב

והנה מהרשד"ם בתשו' בי"ד סי' ק' על אשר ביזו לחברת ג"ח כתב דגדול כחן יותר מת"ת ויש סמך ממ"ש בירושלמי פ"ק דפאה וכו' שג"ח חביבה יותר מן הצדקה ות"ת עכ"ל ודבריו תמוהים דתיבת ות"ת שאמרו בירושלמי הוא התחלת פסקא וחוזר למתני' דקתני ות"ת וזה פשוט והרב אגב ריהטיה סבר דתיבת ות"ת נמשכת למעלה דג"ח יותר מצדקה ות"ת והוא דבר פשוט וכבר תמה על מהרשד"ם הרב שארית יעקב ריש פ' צו דף ה' ע"ב ע"ש באורך ועיין ביפ"מ ומהר"ר אליהו: