Petach Einayim on Mishnah Makhshirin
2:10ב׳:י׳
1 א

וישראל אחד מטיל לתוכו דמאי. כתב הרב תוספת י"ט לא ידענא טעמא מאי וכו' והרמב"ם בחבורו לא העתיק לבבא זו כלל עכ"ל. מקשים על הרב תי"ט דמאי קשיא ליה דאפילו תרומה עולה באחד ומאה. ועוד שמעתי מקשים במ"ש דהרמב"ם לא הביא בבא זו דהרי הרמב"ם פי"ג דמעשר הוא פסק בפירות ח"ל שנתערבו בפירות הארץ שאם הרוב מח"ל מותר ואין זה דמאי והוא מהתוספתא וא"כ פסק כר"מ דהיינו פירות נכרי כמו פירות ח"ל. ויש מי שהקשה דזה תערובת דמאי ומפורש בחולין דף ז' דפטור ותירצו דההיא בטעמו של דמאי וכן הוא בתוס' ע"ז פרק אין מעמידין שהתירו טעם פת גוי מטעם זה והביאו מרן בב"י י"ד סימן קי"ב וכן פסק בש"ע. ועוד הרי טבל חמור מתרומת מעשר ופ"ב דערלה תנן דתרומת מעשר דמאי עולה באחד ומאה ולדברי המקשן הנזכר הרי הוא תערובת דמאי. ומ"ש הרב תי"ט דהרמב"ם לא העתיק פט"ו דמ"א תערובת דמאי שס"ל כהר"ש דלא קי"ל הכי עש"ב נעלם ממנו דהרמב"ם ביאר סוף הלכות תרומות דאין הפרש בין תרומת מעשר של ודאי או דמאי וכ"כ בפירושו במשנה זו ע"כ מ"כ: