Petach Einayim on Beitzah 4aפתח עינים על ביצה ד׳ א
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save "Petach Einayim on Beitzah 4a"
Toggle Reader Menu Display Settings
Petach Einayim on Beitzah
4aד׳ א

נימא קסבר רב קדושה אחת וכו' הקשה מורינו הרב מהר"ר אליעזר נחום נר"ו דלא מצינן למימר הכי דא"ה דבהכי פליגי אמאי נקטי לה לענין בפני עצמו. ליפלגו התם ונימא רב הלכה כרבנן ור"י נימא הלכה כר"א ותירץ דאי הוה רב אמר הלכה כרבנן הוה משמע דקסבר דהלכה דקדושה אחת היא בין לקולא בין לחומרא והא ליתא דרבנן ספוקי מספקא להו ולא אמרינן קדושה אחת היא אלא בכגון ענין זה דשבת וי"ט ע"כ שמעתי מפיו פה קדוש. ולי ההדיוט לא יגהה מזור דאכתי אמאי נקט רב מילתי' בענין אחר לימא דטעמא דרבנן משום דמספקא להו והלכה כוותייהו והפשוט בזה דטפי עדיף למקשן לאקשויי דרב אדרב:

תוס' ד"ה נימא. קסבר רב תימא לימא דקסבר ב' קדושות אלא הטעם הוי מגו דאתקצאי וכו' איכא למידק דכפ"ז פליגי רב ור' יוחנן אי אמרינן מגו דאתקצאי ור' יוחנן סבר דלא אמרינן מגו דאתקצאי והרי פ' לולב וערבה (סוכה דף מ"ו) אמר ר' יוחנן סוכה אפילו בח' אסורה ומבואר התם דטעמא דסוכה חזיא לבין השמשות דאי אתרמי וכו' אתקצאי לבין השמשות ומגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכל יום ח' ע"ש הרי דר' יוחנן סבר דאמרינן מגו דאתקצאי וא"כ לא אפשר לומר דטעמיה דרב משום מגו דאתקצאי כיון דשמעינן דגם ר' יוחנן סבר הכי בעלמא דאמרינן מגו דאתקצאי. וכבר ראיתי בהגהות אשרי שכתבו אמאי דמוקי דפלוגתייהו משום הכנה ור' יוחנן לית ליה הכנה וא"ת נהי דלית ליה הכנה אמאי לא אמרינן מגו דאתקצאי וכו' ע"ש הרי דמקשים לקושטא דמילתא דלר"י לתסר משום מגו דאתקצאי. שוב ראיתי להרב הליכות אלי סוף כלל תקפ"ד שעמד בזה אלא דנקטה בסגנון אחר דאטו ר' יוחנן פליג אברייתא דנויי סוכה ע"ש ודע כי יש לי פלפול ארוך בזה ולהיות כי אנכי עשיתי אר"ש כי הואי בר חמיסר והאידנא לא אסתייעא מילתא למהדר אתלמודאי לא ע"ט האסף:

תוס'. ד"ה אלא בהכנה. ק"ק במ"ש דגם בשעת לידה שייך הכנה דאי הכי אמאי לא קאמר דכ"ע אית להו הכנה ופליגי אי הלידה נמי שמה הכנה או לא ויש ליישב. וגם בזה אריכנ"א מגילת' בקונטריס הנזכר הלא הוא כמוס:

אושפיזכניה דרב אדא וכו' מאי דעתיך וכו'. ראיתי בשיטת ביצה כ"י מידי אביר הרב הגדול מהר"ר שמואל גרמיזאן זלה"ה שכתב וז"ל לפי מאי דהוה ס"ד דאושפזכניה הוה ניחא מתני' דלא קתני אוסרין ומותרין כמו שפי' התוס' ריש פרקין ואפשר דמשום הכי ס"ד הכי עכ"ל. ויש להשיב דאיך ס"ד הכי הלא ראה דרב אמר אסורה ולפי דעתו אסר טלטול והוי דלא ככ"ע דאף בית הלל לא אסרי אלא באכילה: