תוס' ד"ה מנין לבכורים שטעונים שירה פירש"י וכו' ולרבי נראה וכו'. עד סוף הדבור. ולכאורה יש להרגיש במ"ש ועוד הקשה ה"ר אלחנן דהשתא מייתו דברי רבי ומקשו עליו ועל זה כתבו ועוד הקשה ה"ר אלחנן ומשמע דמוסיף להקשות על שיטת רבי וזה אינו. ותו מ"ש ואין לפרש וכו' דמשמע דהפירוש הזה לישב קושית ה"ר אלחנן ולא קרב זה אל זה דגם אם נפרש זה אכתי קשיא קושית ה"ר אלחנן קמה וגם נצבה ביתר שאת. ותו בסוף דכתבו יש לפרשו בדיעבד דהא קרא כתיב שאומרים שירה וכו' והם דברים סותרים זה את זה כמבואר. ובזה עלה בדעתי להגיה תיבה אחת וכצ"ל יש לפרשו בדיעבד וליתא דהא קרא כתיב וכו' ואחר זמן רב אנה ה' לידי גמרת ערכין מוגהת מרבינו בצלאל ושם אני מוצא שהגיה בדברי התוס' כמו שהגהתי עלץ לבי. ותו יש להבין מ"ש ואין לפרש וכו' אלא דיש לפרש וכו' דמה הוקשה להם בהא דהביא ענבים ודרכן עד דאצטריכא להו לפרושי הני פירושי:
ואפשר לומר דרבינו אלחנן לשיטת רש"י מקשה ונקטו האי לישנא ועוד הקשה ה"ר אלחנן כי לפירש"י כבר הקשו ממד"בר קדמו"ת אמאי לא מותיב ממתניתין לר"ש בר נחמני והגם שתירצו לעיל מ"מ הוא דוחק ולזה כתבו ועוד הקשה ה"ר אלחנן. ונמצא דהשתא סוגיא דשמעתא קשיא. דשיטת רש"י ושיטת רבי אתקשו לן. לז"א דאין לפרש דהכא בהביא ענבים ודרכן ה"ט שלא תפקע מהם קדושת הבכורים אמנם המשקה לא חזי לבכורים ונמצא דזה מציאות רחוק. ומה גם דכד דייקת שפיר אין אומרים שירה על הבכורים דאין משקה בא לבכורים אלא דהני ענבים שהדריכן לא פקע מינייהו קדושת בכורים ובהו דוקא אמרינן שירה ומעתה אנחת לן שיטת רבי דשיר המשנה אינו עיקר השיר. ותו ל"ק מאי דתמיהא לן דלא איירי המשנה בעיקר שיר דכיון דאין מביאין בכורים משקה והא דענבים שהדריכן שאני כמדובר לא איירי מתניתין בהא אלא בדין בכורים גופייהו דפירא נינהו ואין אומרים עליהם שירה ורווחא שמעתא לז"א דאין לפרש הכי כדי לישב שיטת רבי מיהא. דהא תניא התם וכו' אלא דיש לפרש וכו' והבריתא בדיעבד וגם בזה מתקיימא שיטת רבי דכיון דלא משכחת אלא דיעבד ל"ק אמשנת בכורים דלא איירי בעיקר השיר כיון דלא משכחת לה שירה בבכורים אלא דיעבד ומשנתנו איירי לכתחילה כדת של תורה. וגם זה לא הונח להם ודחו לה דהא קרא כתיב שאומרים שירה וכו' והדרא קושיין לדוכתא דשיטת רש"י ושיטת רבי לא מתישבי שפיר וקשיא על שיטתם ככל האמור. ועד אחרן תירצו וקיימו שיטת רש"י כמבואר בדבריהם. והרב צאן קדשים קודם מ"ש ואין לפרש וכו' הגיה ועוד ר' יוסי גופיה היכי קאמר אין לפרש וכו' ע"ש. ומלבד שמגיה קושיא אחת. לא הונח לנו דאכתי לא שמיע לן מאי קושיא ואמאי לא נפרש תכף דלכתחילה קאמר כדמסקי ומאי קושיא הוה לן עד שנדחוק בדוחקים ההם. ועיין מה שכתבנו בעניותנו בקונטריס זה לעיל ריש פרק כיצד מברכין בס"ד:
11a
1