Paragraph 20כ׳
1 א

פסקא כ או א רני עקרה: (א) מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה (תהלים קיג ט) שבע עקרות הן שרה רבקה רחל ולאה ואשתו של מנוח וחנה וציון ד"א מושיבי עקרת הבית (שם) זו אימינו שרה ותהי שרי עקרה (בראשית יא ל) אם הבנים שמחה (תהלים שם) הניקה בנים שרה (בראשית כא ז) ד"א מושיבי עקרת הבית (תהלים שם) זו רבקה ויעתר יצחק לי"י לנכח אשתו כי עקרה היא (בראשית כה כא) אם הבנים שמחה (תהלים שם) ויעתר לו י"י ותהר רבקה אשתו (בראשית שם) ד"א מושיבי עקרת הבית (תהלים שם) זו לאה וירא י"י כי שנואה לאה ויפתח את רחמה (בראשית כט לא) מיכן שהיתה לאה עקרה אם הבנים שמחה (תהלים שם) כי ילדתי לו ששה בנים (בראשית ל כ) ד"א מושיבי עקרת הבית (תהלים שם) זו רחל ורחל עקרה (בראשית כט לא) אם הבנים שמחה (תהלים שם) בני רחל יוסף ובנימן (בראשית לה כד) ד"א מושיבי עקרת הבית (תהלים שם) זו אשתו של מנוח וירא מלאך י"י אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת (שופטים יג ג) אם הבנים שמחה (תהלים שם) והרית וילדת בן (שופטים שם) ד"א מושיבי עקרת הבית (תהלים קיג ט) זו חנה ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים (שמואל א' א ב) אם הבנים שמחה (תהלים קיג ט) ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות (שמואל א' ב כא) ד"א מושיבי עקרת הבית (תהלים שם) זו ציון רני עקרה לא ילדה (ישעיה נד א) אם הבנים שמחה ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה וג' (ישעיה מט כא

“He seats the barren woman of the house as a happy mother of children. Hallelujah!” (Psalms 113:9) There are seven barren women: Sarah, Rivka, Rachel and Leah, Manoach’s wife, Chana and Zion…Another explanation. ‘He seats the barren woman’ this refers to Zion. “Sing you barren woman who has not borne…” (Isaiah 54:1) ‘a happy mother of children,’ “And you shall say to yourself, Who begot these for me…” (Isaiah 49:21)

2 ב

פסקא כ אות ב (ב) א"ר ראובן רני עקרה (ישעיה נד א) הרי נא עקרה א"ר מאיר עקרה עקורה אומה שעקרוה אומות העולם הד"ה דכת' זכור י"י לבני אדום את יום ירושלם האומרים ערו ערו עד היסוד בה (תהלים קלז ז) ר' אבא בר כהנא א' פגרו פגרו כמה דאת או' חומת בבל הרחבה ערער תתערער (ירמיה נא נח) שאר קוטע' דכוות ענייה א"ר אבא בר כהנא עיקר מסובין משל לאה הן אל' שהיו עושין רחל עיקר כמה דאת אומ' ורחל עקרה (בראשית כט לא) א"ר יצחק רחל היתה עיקרה של בית כמה דאת או' ורחל עקרה (שם) עיקר' תני ר' שמע' בן יוחיי לפי שכל הדברים תלויין ברחל לפיכך נקראו בניי' לשמה רחל מבכה על בניה (ירמיה לא יד) ולא סוף דבר לשמה אלא אפילו לשם בנה אולי יחנן י"י צבאות שארית יוסף (עמוס ה טו) ולשם בן בנה הבן יקיר לי אפרים (ירמיה לא יט

3 ג

פסקא כ אות ג (ג) לא ילדה (ישעיה נד א) א"ר לוי כל מקום שנ' אין לה הוה לה שאר קוטעה דכוות ענייה

4 ד

פסקא כ אות ד (ד) פצחי רינה וצהלי לא חלה (ישעיה שם) בעשרה לשונות נקראת שמחה גילה שמחה שישה עליסה עליצה פיצחה רינה צהלה חדווה הרעה ואית דמפקין הרעה ומעלין דיצה ולפניו תדוץ דאבה (איוב מא יד) מקרטעה כהדה חפיתא

5 ה

פסקא כ אות ה (ה) כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר י"י (ישעיה נד א) א"ר אבא בר כהנא כת' ומדברך נאוה (שה"ש ד ג) אפילו נוה עשוי מדבר חייבין על מחיצתו והוא חרב כשם שחייבין על מחיצתו והוא בנוי א"ר לוי בבניינה העמידה לי רשעי' כגון אחז מנשה אמון בחורבנה העמידה לי צדיקים כגון דניאל וחבורתו מרדכי וחבורתו עזרא וחבורתו ר' אחא בשם ר' יוחנן הרבה צדיקים העמידה לי בחורבנה יותר מצדיקים שהעמידה בביניינה

6 ו

פסקא כ אות ו (ו) יהי פיסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו וג' (תהלים עב טז) ומה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם הראשון ר' מאיר או' חיטין היו ר' יודה בר' אליעיי א' ענבים היו ר' אבא דעכו א' אתרוג היה ר' יוסה א' תאינים היו וכולם מביאים טעם לדבריהם טע' דר' מאיר דא' חיטין היו בנוהג שבעולם אדם שאין בו דעת הביריות אומרות חכים הוא דין דלא אכל פיתה דחיטין מן יומוי ר' זעורא בעא קומי ר' שמואל בר רב יצחק כתוב בו עץ ואת אמ' חטין היו אמ' ליה מתמרות היו ועולות כארזי לבנון והיו משירות את זרען לארץ טעמ' דר' יודה בר' אילעיי דא' ענבים היו ענבימו ענבי רוש אשכלות מרורות למו (דברים לב לב) אותן האשכולות הביאו מרורת לעול' טעמ' דר' אבא דעכו דא' אתרוג היה ותאכל מן העץ (בראשית ג ו) עץ שהוא נאכל כפריו ואי זה זה זה אתרוג טעמ' דר' יוסה דא' תאינים היו ויתפרו עלי תאינה ויעשו להם חגורות (בראשית ג ז) ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי למלך שהיה לו בן והיו לו שפחות הרבה והיה מצוה אותו ואומ' לו בני הזהר שלא תגע באחת מכל שפחות הללו מה עשה הלך וקילקל עם אחת מהן וכיון שהרגיש בו אביו טרדו והוציאו מתוך פלטין והיה מחזר על כל בתי אותן השפחות ולא היתה אחת מהן מקבלת אותו נמצאת אתה או' אותה שקלקל עמה היא פתחה דלתיה וקיבלתו כך כיון שאכל אדם הראשון מאותו האילן שמעו כל האילנות אומרים הא גנבא הא גנבא דיגנב דעתיה דברייה דגנב דעתיה דמריה אל תבואני רגל גאוה וג' (תהלים לו יב) אותה הרגל שפשטה בגאוה אל תבואני ויד רשעים אל תנידני (שם שם) לא תנדנד אותי ביד לא תיסב מיני טרפין נמצאת את' או' אותו האילן שנתן לו פירות הוא נתן לו עלין ויתפרו עלי תאינה ויעשו להם חגורות (בראשית ג ז) מה הוה שמה דההיא תאנתה ר' לוי א' ברת אלי דהיא איתיאת אליתאה ובכיתה לעלמא ר' ברכיה בשם ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אותו אילן שאכל ממנו אדם הראשון לא גילה אותו הקב"ה ולא עתיד לגלותו א' הקב"ה כת' והרגת את האשה ואת הבהמה (ויקרא כ טז) אם אדם חטא בהמה מה חטא אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידה לפיכך א' הקב"ה תיסקל ד"א שלא תהא הבהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא הבהמה שנסקל איש פלוני על ידה א' הק' אם על כבוד בניו חסתי דין הוא שנחוס על כבודו

7 ז

פסקא כ אות ז (ז) דילמה ר' לעזר בן עזריה ור' לעזר המודעי הוון יתיבין עסיקין בהדין קרייה בעת ההוא יקראו לירושלם כסא י"י (ירמיה ג יז) א' ליה ר' לעזר בן עזריה לר' אלעזר המודעי ומחזקת היא ירוש' א' ליה עתיד הקב"ה לומר לה האריכי הרחיבי קבילי אוכלסייך הרחיבי מקום אהליך וג' (ישעיה נד ב) א"ר יוחנן עתידה ירושלם להיות מגעת לשערי דמשק ומה טעמ' משא דבר י"י בארץ חדרך ודמשק מנוחתו (זכריה ט א) מהו חדרך ר' יודה ור' נחמיה ר' יודה א' אין לשון זה חדרך אלא זה מלך המשיח שהוא חד לאומות ורך לישר' ור' נחמיה אמ' המקום הוא נקרא חדרך א"ר יוסי בן דורמסקית העבודה שאני מדמשק ויש שם מקום וקורין חדרך א' ליה ומה את מקיים ודמשק מנוחתו (שם) אלא מה התאינה הזאת צרה מלמטה ורחבה מלמעלה כך עתידה ירושלם להיות מתרחבת ועולה והגליות באות ונינחות תחתיה לקיים מה שנ' ודמשק מנוחתו (שם) ואין מנוחה אלא ירושלם כמה דאת אומ' זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה (תהלים קלב יד) א' ליה ומה את מקיים ונבנתה העיר על תילה (ירמיה ל יח) א' ליה שאינה עתידה לזוז ממקומה אלא מתרחבת ועולה מכל צדדיה והגליות באות ונינוחות תחתיה לקיים מה שנ' כי ימין ושמאל תפרוצי (ישעיה נד ג) הרי לארך לרוחב מנין ממגדל חננאל עד יקבי המלך (זכריה יד י) ר' ברכיה א' עד אוקיינוס ר' זכיי רבה א' עד שיחיה דיפו ולא פלגין מאן דא' עד אוקיינוס יקבים שיקבם מלך מלכי המלכים ברוך הוא ומאן דא' עד שיחיה דיפו שיקבו המלך שלמה הרי לאורך ולרוחב לגובה מנין ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות וג' (יחזקאל מא ז) תני ר' אליע' בן יעקב עתידה ירושלם להיות רמה ועולה עד שתהא מגעת לכסא הכבוד ואו' להק' צר לי המקום גשה לי ואשבה (ישעיה מט כ) יוסי בר' ירמיה דוסטי בשם ר' לוי ועדיין אין את יודע מה הוא שבחה של ירושלם אלא מה דכת' ואני אהיה לה נאם י"י חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה (זכריה ב ט) מכאן את יודע שבחה של ירושלם חסילה

A story (This translation of דלמה follows the Penei Moshe on the Yerushalmi Berachot 7:3, Pesachim 5:5). R’ Elazar ben Azaryah and R’ Elazar haModa’i were sitting occupied with these verses: “At that time, they will call Jerusalem The Throne of the Lord…” (Jeremiah 3:17) R’ Elazar ben Azaryah said to R’ Elazar haModa’i: can Jerusalem really hold it? He replied: in the future the Holy One will say to her - spread out and widen to receive your population, “Widen the place of your tent…” (Isaiah 54:2) R’ Yochanan said: in the future Jerusalem will reach to the gates of Damascus, and why do I say this? “The prophecy of the word of the Lord in the land of Chadrach. And Damascus is His resting place…” (Zechariah 9:1) What is Hadrach? This is an argument of R’ Yodan and R’ Nechemiah. R’ Yodan says: this language of ‘chadrach’ refers to the King Messiah who will be sharp (chad) with the nations and soft (rach) to Israel. R’ Nechemia says: the name of the place is Chadrach. R’ Yosi ben Dormaskit said: by the Temple service! I am from Damascus and there is a place there that they call Chadrach. He said to him: what do you do with rest of the verse ‘And Damascus is His resting place’? Rather, just as a fig tree is narrow below and wide above, to in the future Jerusalem will spread out and rise and the exiles will come and take their rest beneath her. This is to fulfill what is written ‘And Damascus is His resting place’ when in truth His resting place is Jerusalem, as it says “This is My resting place forever; here I shall dwell for I desired it.” (Psalms 132:14) He said to him: and what do you do with the verse “…and the city shall be built on its mound…” (Jeremiah 30:18)? He replied: it will not move from its place in the future, but rather rise up and spread out to all sides and the exiles will come and take their rest beneath her to fulfill what is written ““For right and left shall you prevail…” (Isaiah 54:3) This refers to length, where do we learn breadth? This refers to length, from where do we learn width? The scripture says “…from the tower of Hananel until the king's wine-cellars.” (Zechariah 14:10) R’ Berachia said: until the ocean. R’ Zakai Raba said: to the pits of Yafo. They are not arguing – the one who says to the ocean understands the verse as referring to the cellars dug out by the King, king of kings, and the one who says to the pits of Yafo understands it as the pits dug by King Shlomo. We have length and breadth, from where do we learn height? “And it became wider and it wound higher and higher to the cells…” (Ezekiel 41:7) R’ Eliezer ben Yaakov taught: in the future Jerusalem will rise and be lifted up until it reaches the Throne of Glory, until she says to the Holy One “The place is too narrow for me; move over for me so that I will dwell.” (Isaiah 49:20) R’ Yosi son of R’ Yirmiyah Dostai said in the name of R’ Levi: and you still do not know Jerusalem’s praiseworthiness. Rather, what is written “But I will be for it-says the Lord-a wall of fire around, and for glory I will be in its midst.” (Zechariah 2:9) From here you know the praiseworthiness of Jerusalem.