Penei Yehoshua on Shevuot 2aפני יהושע על שבועות ב׳ א
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save "Penei Yehoshua on Shevuot 2a"
Toggle Reader Menu Display Settings
Penei Yehoshua on Shevuot
2aב׳ א

במשנה שבועות שתים שהן ארבע ופירש"י בשבועות ביטוי שפתים הכתוב בויקרא כו' והיינו כמסקנת הגמרא דלקמן דכולה מתני' לענין קרבן איירי אלא שאם לכך נתכוון רש"י לא א"ש הא דמסיים כדמפרש בפ' שלישי דנהי דהתם מפרש להדיא דהני שתים שהן ד' איירי בשבועת ביטוי כדקתני להדיא שאוכל ושלא אוכל שאכלתי ושלא אכלתי מ"מ לא משמע מהתם דאיירי לענין קרבן ואדרבה טפי הוי משמע דאיירי לענין מלקות כמו שיבואר במקומו אי"ה לכך נ"ל בכוונת רש"י דל' המשנה גופא הכריחו לפרש כן מדפסיק ותני בלשון קצרה שבועות שתים שהן ארבע אע"ג דשבועות דמכילתין טובא הוי שבועת ביטוי ושבועת שוא לשנות את הידוע ושבועת העדות ושבועת הפקדון ושבועת הדיינין ובקצת מהם כ' הרמב"ם ז"ל שכל אחד מהם נחלק לארבע וא"כ לפי"ז עכ"פ ה"ל למיתני שבועות ביטוי שתים שהן ד' וע"ז מפרש רש"י שפיר דהתנא ודאי אקרבן עולה ויורד קאי דומיא דידיעות הטומאה דע"כ איירי בעולה ויורד ושבועות וידיעות סמיכי להדדי בהאי פרשה גופה דויקרא ומש"ה מסמיך לה במתניתין נמי להדדי א"כ ממילא ידעינן דאשבועות ביטוי קאי ולענין עולה ויורד כן נ"ל. ועוד י"ל דהא דלא נקיט במתניתין להדיא שבועות ביטוי שתי' שהן ד' היינו משום דא"כ היה במשמע שהן ד' לבר משבועת העדות ובהדי שבועת העדות ה"ל ה' וא"כ זימנין דמשכחת לה שיתחייב ה' קרבנות אי עביד לכולהו ולקושטא דמלתא לא הוי הכי דהיכא דאיתא לשבועת עדות אפקיה רחמנא מכלל שבועת ביטוי והיכא דפטור משום שבועת עדות כדקתני התם אפ"ה חייב שתים משום שבועות ביטוי דהוי נמי לשעבר ובכלל שלא אכלתי מש"'ה קתני סתמא שתים שהן ד' לאשמעינן הך מילתא דהיכא דעבר על ארבעתן לא מחייב אלא ד' אפי' היכא דשבועת העדות חד מהנך ד' כנ"ל וכמו שיבואר עוד בפרקים הבאים אי"ה לענין שבועת העדות ושבועת הפקדון והשתא א"ש נמי הא דפתח במכילתין בשבועות ביטוי וקתני לה בס' נזיקין והיינו משום דשבועת העדות ופקדון נמי בכלל הנך דלשעבר ודו"ק וגם זה נראה לי נכון:

שם שבועות שתים שהן ארבע ידיעות הטומאה שתי' כו' לכאורה לאלתר ה"ל לפרושי הנך ד' שבועות מאי נינהו שאוכל ושלא אוכל כו' כדקתני ברפ"ג וה"ה לענין ידיעות יש לדקדק כן דלאלתר ה"ל למיתני מאי נינהו הנך ב' שהן ד' כדקתני ברפ"ב והנדאה בזה משום דא"כ הי' צריך לפרש ג"כ בכה"ג יציאות השבת ולענין נגעים והנך דיציאות השבת נפישין מילייהו וכבר תני להו בדוכתא והיה ג"כ הפסק גדול בין עיקר מלתא דידיעות שתים שהן ארבע ובין כולהו הנך בבי דיש בה ידיעה ואין בה ידיעה מש"ה קתני נמי הנך דשבועות ודידיעות כאן בל' קצרה והדר מפרש להו בפרקים הבאים:

שם יציאות השבת שתים שהן ד'. מה שיש לי לדקדק בפירוש רש"י ובל' התוס' דהכא כתבתי באריכות ברפ"ק דשבת כי שם מקומו ושם נתבאר ג"כ דדברי רש"י דהכא אין סותרין פירושו דהתם ואלו ואלו דברי אלקים חיים הן:

שם את שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף כו' כבר כתבתי בסמוך דלכאורה מעיקרא ה"ל למיתני ולפרש הנך שתים שהן ארבע דריש פ"ג ובתר הכי ה"ל למיתני כל הנך בבי וחילוקי הידיעות דיש בה ואין בה דלא שייכי כלל לענין שתים שהן ארבע אלא לענין חילוקי כפרה לחוד דשייכי טפי למס' יומא או למס' כריתות אלא דלע"ד נראה דכל הנך בבי הא בהא תליא והיינו למאי דמסקינן בהנך שתים שהן ד' דידיעות היינו לקרבן וכר"ע דוקא ולא כר' ישמעאל דפליג ואמר דלא חייב אלא על העלם מקדש משום דדריש מהנך תרי ונעלם דעל העלם טומאה חייב ואינו חייב על העלם מקדש וא"כ לית ליה נמי הך בבא דבעינן ידיעה בתחילה בעולה ויורד כדאיתא להדיא לקמן דף ט' ומסקינן התם נמי דלר' ישמעאל לית ליה נמי הך בבא דאין בה ידיעה בתחילה ויש בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בחוץ מכפר אלא כר"מ ס"ל דכל השעירים כפרתן שוה כו' ע"ש וממילא כיון דכל הנך בבי אליבא דר' יהודה מסיק להו והיינו משום דלא ס"ל כר' ישמעאל אלא כר"ע דדריש מהנך תרי ונעלם דבעינן ידיעה בתחילה ולא למעט העלם מקדש מש"ה הוי שפיר שתים שהן ארבע והיינו ב' העלם טומאה וב' העלם מקדש כדקתני ברפ"ג נמצא דלפ"ז סידר רבי' הקדוש משנתינו בל' חכמה לאשמעינן דהנך שתים שהן ד' וכל חילוקי בבות דידיעות בענין כפרה הא בהא תליא וטעמא קיהיב כנ"ל נכון ודו"ק:

שם שנאמר מלבד חטאת הכיפורים כו' מה הפנימי אין מכפר כו'. בגמ' דיומא פ' בא לו (יומא דף ע') משמע דלר"ע דמתניתין דהתם ולברייתא דבי ר' ישמעאל לית להו הך היקישא דמלבד חטאת הכיפורים דלגופא איצטריך לאשמעינן דאע"ג דכל ז' כבשים דמוספי יה"כ קרבי בהדי תמיד של שחר אפ"ה האי חטאת חיצון של מוסף קרב עם תמיד של בין הערביים והיינו לאחר חטאת הכיפורים וקודם אילו ואיל העם ע"ש וא"כ לפ"ז משמע דהנך בבי דהכא כולהו רבי יהודה מסיק להו ואזיל לטעמיה דאמר בפ' בא לו משמיה דר"ע דששה כבשים נמי היו קרבין עם תמיד של בין ערביים וא"כ אייתר ליה האי קרא דמלבד חטאת הכיפורים להך היקיש' דהכא ודהתם דעל מה שזה מכפר זה מכפר כך היה נ"ל בהשקפה ראשונה מיהו לקמן דף ט' דמקשה הש"ס בפשיטות דלרבי ישמעאל ור"י האי היקישא דמלבד חטאת הכיפורים למה לי ומשני לה התם א"כ משמע דלכ"ע אית להו הך היקישא והכי משמע בכל הסוגיא דלקמן וא"כ צ"ע מהך סוגיא דפרק בא לו ויבואר בסוגיא דלקמן אי"ה:

שם מה פנימי אין מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה כו' נראה דעיקר היקישא דחיצון לפנימי היינו כי היכי דלא נימא דחיצון מכפר אאין בה ואין בה כמו שאר שעירי רגלים דהא יה"כ נמי בכלל רגלים והיינו דמסיק לה בהאי לישנא דאינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה כמו פנימי ולא קאמר איפכא כנ"ל ועיין מה שאכתוב בזה לקמן בלשון הגמרא בעיקר הסוגיא ודו"ק: