Midrashim on Megilat Esther, Introduction מדרשים על מגילת אסתר, הקדמה
1 א

מדרשים על מגילת אסתר : מדרשים שונים בנוסחאות שונות נמצאים על מגילת אסתר.

2 ב

המדרש המחובר לשמות רבה נקרא מדרש מגילת אסתר, ובהוצאות הראשונות מתחיל בפתיחה: ויהי בימי אחשורוש רב פתח והיו חייך תלואים לך מנגד. רבנן ורבי ברכיה אמרי זה שהוא לוקח חטים לשנה וכו'. הפתיחה מכילה י״ב מאמרים וגוף המדרש נחלק לשש פרשיות: פרשה א׳ על אסתר א׳ א׳—א' ג׳; פרשה ב' לאסתר א' ד׳—א׳ ח׳; פרשת ג׳ לאסתר א׳ ט'—א׳ י״ב; פרשה ד' לאסתר א׳ י״ג—א׳ כ״ב; פרשה ה׳ לאסתר ב׳ א'—ב׳ ד׳; פרשה ו׳ לאסתר ב׳ ה' עד סוף המגילה, אבל בהוצאות אחרונות הפרשה האחרונה נחלקת לחמש פרשיות והחלוקה הזאת אינה עולה יפה, בהוצאת ויניציא כל פרשה תסיים ״סלוק פרשה...״ ובסוף ״סליק ליה מדרש אחשורוש בסייעתא דשמיא״. מקורי המדרש המה שני התלמודים, בראשית רבה, ויקרא רבה, התרגומים הישנים ופרקי דר״א. לפי ווייס (דור דור ודורשיו ח״ג 274) מוקדם המדרש הזה בזמן ומוצאו מא״י, רק בפרשה האחרונה יש הוספות מאוחרות.

3 ג

ר״ש באבער הוציא לאור ספרי דאגדתא הכולל שלשה מדרשים על מגילת אסתר והם: מדרש אבא גוריון; פנים אחרות, לקח טוב (ע״ע). גם הו״ל אגדת אסתר ע״פ כ״י מתימן עם הערות ותקונים (קראקא תרנ״ז), ומתחיל ויהי בימי אחשורוש, זה שאמר הכתוב כאשר ינוס איש מפני הארי וגו' ארי זו בבל שנמסרו לה ישראל תחלה וגו', ונחלק לתשע פרשיות, ומסיים ר' שמואל אומר גדול הוא השלום שהוא יותר מכל המתנות הטובות שהבטיח הקב״ה לישראל באחרית הימים, דכתיב וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות (ישעיה ל״ב), כן יאמר בעל הרחמים״.

4 ד

מדרש מגילת אסתר השונה ממדרש הנספח לשמות רבה הנ״ל נדפס ראשונה בקושטא בשנת רע״ט בקובץ ספרים רבים ועם ס' אלפא ביתא דבן סירא, המדרש הזה יסוב על מגילת אסתר עד פרשה ט' והוא כמו ילקוט מאגדות חז״ל במס׳ מגילה, פרקי דר״א מדרש אבא גוריון אסתר רבתי ותרגום ראשון ושני לאסתר אשר מעתיקם בלשונם. ר״ח מאיר הורוויץ הדפיסו שנית בקובץ מדרשים קטנים ח״א, ומשער כי נתחבר במאה הי״ג בארץ מצרים או ערב (עי׳ להלן).

5 ה

יש עוד מדרש אסתר שמובא בילקוט פ' בשלח על הפסוק יעשו עץ גבוה חמשים אמה, שנטל נסר אחד מתיבתו של נח שמצא בבית בנו פרשנדתא שהיה הגמון בקדרוגיא (צ״ל בקרדוניא) על הרי אררט. ובספר שלטי הגבורים לר׳ אברהם הרופא ממנטובא בהקדמתו מציין הספרים שהביא בחבורו והזכיר גם מדרש אסתר. יעלינעק העתיק מדרש אחר על מגילת אסתר מכ״י בבית המדרש (ח״א 19—24) רק על פרשה ב׳ איש יהודי עד בערב היא באה, גם העתיק תפלת מרדכי ואסתר בלה״ק וארמית, חלום מרדכי ואסתר (שם ח״ה 1—16), ומקורם בהעתקת השבעים וביוסיפוס ובמדרשים על אסתר הנ״ל, ונמצא ג״כ בס׳ יוסיפון פרק ד׳ (עי׳ מאור עינים פי״ט). גם הדפיס דרוש לפורים כעין פסיקתא קטנה (שם ח״ו 53—58), ר״מ גאסטר הדפיס מדרש מגילה מכ״י ישן אשר לפי דעתו הוא מוקדם בזמן מכל המדרשים האחרים על מגילת אסתר ומוצאו מארץ בבל או פרס (בספר Semitic Studies לזכרון דר׳ אלכסנדר קאהוט ברלין 1897 צד 167—178). עי׳ אוצר ישראל ערך אסתר רבה.

6 ו

למדרשי אסתר נוכל לחשוב ג״כ תרגום אסתר א׳ ובפרט התרגום הארוך הנקרא תרגום שני שאינו נדפס בצד המקרא רק בגליון או בפני עצמו. רש״י (לדברים ג׳ ד׳) מביאו בשם תרגום ירושלמי במגילת אסתר, ויש ממנו נוסחאות שונות (עי׳ קובץ מדרשים הנ״ל צד 53).