The Book of Zerubavel, Introduction ספר זרובבל, הקדמה
1 א

זרובבל: מדרש שנקרא ע״ש זרובבל בן שאלתיאל פחת יהודה ראש לעולי בבל (חגי א׳ א', נחמיה י״ב א׳). לדעת חז״ל הוא נחמיה ומכונה זרובבל שנזרע בבבל (סנהדרין ל״ח:), ובעל המדרש לקחו לשם תואר לכנסת ישראל שהיא בגלות ושואלת (בן שאלתיאל) ומבקשת וממתנת על הקץ ושנת הגאולה.

2 ב

מדרש או ספר זרובבל כולל אגדות קדמוניות מעניני הקץ וימות המשיח ונכתב בדרך חזיון על דרך דניאל, החוזה זרובבל עומד בנינוה שהיא שם נרדף לעיר רומא ושם אסור בכלא המשיח, ע״ד שאמרו חז"ל והיכא יתיב אפיתחא דקרתא (רומא) ומאי סימניה יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכו׳ (סנהדרין צ״ח.), ופה הוא פצוע ונבזה ויושב בכלא ומחכה עד עת קץ, ושמו מנחם בן עמיאל והוא משיח בן דוד ושם אמו חפצי בה, ונחמיה בן חושיאל הוא משיח בן יוסף יהרג (עי׳ שוחר טוב מדרש תהלים מזמור ס׳ וז״ל וכשרואין נחמיה בן חושיאל מת לפני שערי ירושלם אומרים הבה לנו עזרת מצר וגו׳). ארמילוס הוא המלך הרשע שהיה מעיק ומיצר לישראל בזמן המחבר ואשר עשה אותו לסמל השטן הוא ארמילוס (Romulus) הרומי (ע״ע ארמילוס באוצר ישראל) שהיה המלך העשירי במשך שבע שנים ואשר החריב את הבית, ובס״ה יעמדו שבעים מלכים ועת קץ תהיה 990 שנה אחר חורבן הבית (היא שנת 1079).

3 ג

ספר זרובבל הוא עתיק מאד, וכבר הביא ר׳ סעדיה גאון את האגדה ע״ד ארמילוס (עי׳ צונץ צד 282 הערה ד׳). והראב״ע חושב ספר זרובבל עם דברי הימים דמשה וספר אלדד הדני ואומר שאין להאמין בהם בדברים המכחישים הדעת הנכונה, ונותן כלל כי כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו (פי׳ לשמות ב׳ כ״ג). בפי׳ רש״י לאבות שבמחזור ויטרי (כ״י לונדון, כמו שכתוב במבוא למחזור ויטרי הוצאת מקיצי נרדמים, לקוטי בתר לקוטי צד 194), כתוב ועוד מצינו בספר זרובבל שהיה שם מטה של אהרן שגמל שקדים וכדי שלא להטיל קנאה עמד משה וחלקו לי״ב מטות עכ״ל. והנה המטה שגמל שקדים נזכר בנוסחא שלפנינו אבל חסר שחלקו לי״ב מטות, וכנראה היה לפני רש"י נוסחא אחרת. בעל הרוקח חשבו לברייתא וז״ל בספר יין הרקח לרות על פסוק יתן ה' את האשה וגו׳ וקרא שם בבית לחם, זה המשיח באותו שם לך אל נינוה היא רומי כדאיתא בברייתא דזרובבל עכ"ל, המשומד אייזענמענגער בספרו ״ענטדעקטעס יודענטהום״ (ח״ב 704—713) אומר כי ספר זרובבל כונן נגד דת הנוצרים ומשיחם.

4 ד

ספר זרובבל נדפס ראשונה בקובץ מדרשים קטנים וספורים קושטא רע״ט, ובתוספת דברים מפרקי היכלות ופסיקתא רבתי וילקוט וס׳ חסד לאברהם ווילנא תקע״ט (ועם ס׳ מלכיאל, שם), וע״י יעלינעק בבית המדרש חדר ב׳ עפ״י שני כ״י מלייפציג והוא שונה מנוסחת קושטא ונוסחת ווילנא, ונדפס ג״כ ע״י ווערטהיימער בלקט מדרשים (ירושלם תרס״ג). מובא פה נוסחת יעלינעק, והשינויים בנוסחאות אחרות מוסגר בכאן בסוגר מרובע.