30:2ל׳:ב׳
1 א

ויחר אף וגו'. הטעם לפי שהוציאה מפיה דבר קללה שאמרה מתה אנכי, ודברי הצדיקים אפילו בסדר זה יעשו רושם, וצא ולמד (ב"ר ע"ד) ממה שקלל הוא על תנאי וכו', לזה חרה אפו, ולזה דקדק לומר ברחל פי' בשבילה, גם לפי שאמרה הבה לי וגו' ולא אמרה התפלל עלי:

ויחר אף יעקב, Jacob became agitated, etc. Jacob's agitation was due to her having uttered a curse, i.e. declaring that she would die. When the righteous utter a curse, even conditionally, this makes an indelible impression. We know from Bereshit Rabbah 74,9 that Rachel died prematurely because Jacob himself uttered a curse when he decreed death on the thief who stole Laban's Teraphim. This is why the Torah added the word ברחל, i.e. on her account. He was also upset because she demanded children, הבה לי בנים, instead of having asked her husband to pray on her behalf.