Loading...טעינה...
Loading...טעינה...
Loading...טעינה...
Loading...טעינה...
Loading...טעינה...
30ל׳
1 א

ויאמר משה אל־בני ישראל ככל אשר־צוה יהוה את־משה

So Moses spoke to the Israelites just as the Lord had commanded Moses.

2 ב

וידבר משה אל־ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה

Moses spoke to the heads of the Israelite tribes, saying: This is what the LORD has commanded:

3 ג

איש כי־ידר נדר ליהוה או־השבע שבעה לאסר אסר על־נפשו לא יחל דברו ככל־היצא מפיו יעשה

If a man makes a vow to the LORD or takes an oath imposing an obligation on himself, he shall not break his pledge; he must carry out all that has crossed his lips.

4 ד

ואשה כי־תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה

If a woman makes a vow to the LORD or assumes an obligation while still in her father’s household by reason of her youth,

5 ה

ושמע אביה את־נדרה ואסרה אשר אסרה על־נפשה והחריש לה אביה וקמו כל־נדריה וכל־אסר אשר־אסרה על־נפשה יקום

and her father learns of her vow or her self-imposed obligation and offers no objection, all her vows shall stand and every self-imposed obligation shall stand.

6 ו

ואם־הניא אביה אתה ביום שמעו כל־נדריה ואסריה אשר־אסרה על־נפשה לא יקום ויהוה יסלח־לה כי־הניא אביה אתה

But if her father restrains her on the day he finds out, none of her vows or self-imposed obligations shall stand; and the LORD will forgive her, since her father restrained her.

7 ז

ואם־היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על־נפשה

If she should marry while her vow or the commitment to which she bound herself is still in force,

8 ח

ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר־אסרה על־נפשה יקמו

and her husband learns of it and offers no objection on the day he finds out, her vows shall stand and her self-imposed obligations shall stand.

9 ט

ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את־נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על־נפשה ויהוה יסלח־לה

But if her husband restrains her on the day that he learns of it, he thereby annuls her vow which was in force or the commitment to which she bound herself; and the LORD will forgive her.—

10 י

ונדר אלמנה וגרושה כל אשר־אסרה על־נפשה יקום עליה

The vow of a widow or of a divorced woman, however, whatever she has imposed on herself, shall be binding upon her.—

11 יא

ואם־בית אישה נדרה או־אסרה אסר על־נפשה בשבעה

So, too, if, while in her husband’s household, she makes a vow or imposes an obligation on herself by oath,

12 יב

ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל־נדריה וכל־אסר אשר־אסרה על־נפשה יקום

and her husband learns of it, yet offers no objection—thus failing to restrain her—all her vows shall stand and all her self-imposed obligations shall stand.

13 יג

ואם־הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל־מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח־לה

But if her husband does annul them on the day he finds out, then nothing that has crossed her lips shall stand, whether vows or self-imposed obligations. Her husband has annulled them, and the LORD will forgive her.

14 יד

כל־נדר וכל־שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו

Every vow and every sworn obligation of self-denial may be upheld by her husband or annulled by her husband.

15 טו

ואם־החרש יחריש לה אישה מיום אל־יום והקים את־כל־נדריה או את־כל־אסריה אשר עליה הקים אתם כי־החרש לה ביום שמעו

If her husband offers no objection from that day to the next, he has upheld all the vows or obligations she has assumed: he has upheld them by offering no objection on the day he found out.

16 טז

ואם־הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את־עונה

But if he annuls them after [the day] he finds out, he shall bear her guilt.

17 יז

אלה החקים אשר צוה יהוה את־משה בין איש לאשתו בין־אב לבתו בנעריה בית אביה

Those are the laws that the LORD enjoined upon Moses between a man and his wife, and as between a father and his daughter while in her father’s household by reason of her youth.