Notes and Corrections on Midrash Aggadah
Genesis 1 בראשית א׳
1 א

וישראל נקראו ראשית. תנחומא בראשית פ"א אות ג', לקח טוב בראשית א' א', ורש"י עה"ת, ועיין בתנחומא שם הערה י', ובלקח טוב הערה ל"א:

2 ב

בזכות התורה, שם, שם, ורש"י עה"ת, ולקח טוב, ועיין שם הערה ל"ג ל"ד:

3 ג

כנגד שש מלות שבהם ברא הקב"ה את עולמו. בירושלמי חגיגה פ"ב ה"א (ע"ז ע"ג) ר' אבהו בש"ר יוחנן בשתי אותיות נברא שתי עולמות, העולם הזה והעולם הבא, אחד בה"א ואחד ביו"ד, מ"ט כי ביה ה' צור עולמים כו'. וכן נשנה בב"ר פי"ב אות ט', ופסיקתא רבתי פכ"א. ועיין מנחות כ"ט ע"ב:

4 ד

אל תקרי צור אלא צייר. תקנתי אלא צר. ועיי' בתוס' ברכות נ"א ע"א ד"ה זוכה שהביאו בשם הרב ר' יוסף ממרשיליי"א ביו"ד ה"א נבראו שני עולמים כדאמרינן במנחות כ"ט ע"ב כי ביה ה' צור עולמים, אל תקרי' צור אלא צר וכו', ועל זה האיר הגאון הרי"ב כל זה ליתא לפנינו שם, ר"ל הסיום אל תקרי. וכאשר תראה הי' כן גם לפני המסדר:

5 ה

משיתין של מזבח ברא העולם. עיי' פענח רזא בהתחלתו:

6 ו

ובזכות המילה כו'. עיי' בתוספות על התורה את מוצא בזכות שבת ברית ומילה, כי בתיבת בראשית תמצא שבת ברית אש כו':

7 ז

כנגד ששה סדרי משנה וכנגד ששה ימי בראשית. כעין זה במדרש במ"ר נשא פי"ב אות י"ז דורש שש עגלות צב, שש כנגד ששת ימי בראשית, שש כנגד ששה סדרי משנה:

8 ח

ולא נאמר ברא ה'. הוספתי כמו שמובא ברש"י עה"ת בראשית א' א':

9 ט

שיתף עמה מדת הרחמים. ברש"י הגי' הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין:

10 י

ולמה לא אמר אלהים ברא בראשית כו' לפי שאין מזכירין כו'. ועיי' ב"ר פ"א. בלקח טוב בראשית א' א'. ובהערה כ"ג כ"ד כ"ה. ובתנחומא שלנו בראשית א' ו':

11 יא

קל וחומר למחרפים. בב"ר פ"א אות י"ג הגי' המחרפים והמגדפים והעובדים ע"ז על אחת כמה וכמה שימחו מן העולם:

12 יב

מלמד שכל תולדות השמים נבראו. בכ"י חסר פה דף שלם ומתחיל דף השני במלת "בעולם":

13 יג

שאותו יום נתלו. חגיגה י"ב ע"א:

14 יד

לפיכך מארת חסר. עיי' פסיקתא החודש וע"ש בהערה ג'. ובירושלמי תענית פ"ג ה"ד ומס' סופרים פי"ז ה"ה. ועיי' לקח טוב בראשית א' ובהערה קי"ב:

15 טו

לכך אנשי מעמד. תענית כ"ז ע"ב, וע"ש בפירש"י:

16 טז

בעת שחמה ולבנה לוקין. עיי' לקח טוב בראשית הערה קי"ג, וברש"י עה"ת:

17 יז

פירשו ימי הלבנה כו'. עיי' פדר"א פ"ז. ובלקח טוב ובהערה קי"ד:

18 יח

אבל הקב"ה כו'. כן הביא גם בעל לקח טוב:

19 יט

ומה אמרה רבש"ע אפשר לשני מלכים כו'. חולין ס' ע"ב ורש"י עה"ת:

20 כ

הביאו לפני קרבן כו'. עיי' חולין שם, וב"ר פ"ו אות ג' אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח:

21 כא

אמרה לפניו רבש"ע על שדברתי לפניך דבר הגון עיי' חולין שם:

22 כב

כיון שראה הקב"ה שלא נתיישבה דעתה הרבה צבאה. ב"ר פ"ו אות ד' בסגנון אחר, ומובא גם ברש"י עה"ת:

23 כג

לפי שהעופות נבראו מן הרקק. עיי' חולין כ"ז ע"ב:

24 כד

לויתן ונקבתו. ב"ב ע"ד ע"ב. ב"ר פ"ז ויב"ע בראשית שם, לקח טוב. ורש"י עה"ת בשם מדרש אגדה:

25 כה

לכך התקינו שבתולה תנשא ביום רביעי ליל חמישי. בב"ר פ"ח אות י"ב ויברך אותם אלהים, תמן תנינא בתולה נשאת ליום רביעי, למה שכתב בהן ברכה, והלא אין כתיב ברכה אלא בחמישי ובששי, בר קפרא אמר רביעי אור לחמישי, היינו ערב ליום ה'. ועיי' כתובו' ב' ע"א ובתוס' שם ד"ה ליום הרביעי שכתבו ולא בליל חמישי ע"ש:

26 כו

לפי שהדגים. וכן הביא רש"י:

27 כז

ולמה לא ברכן הקב"ה כשם שבירך את הדגים. מובא ברש"י בראשית א' כ"ב:

28 כח

ואל תתמה. עיי' ברש"י עה"ת המאמר בהרחבת לשון:

29 כט

וכשאמר הקב"ה למשה רבינו לכתוב את התורה. ב"ר פ"ח אות ה':

30 ל

ד"א במי נמלך בתורה נמלך. תנחומא הנדפס מכבר ריש בראשית:

31 לא

בשני פרצופין. ברכו' ס"א ע"א. עירובין י"ח ע"ב. ומובא ברש"י עה"ת בשם מדרש אגדה:

32 לב

וכבשה כתיב. עיי' תנחומא נח סי' י"ח ובהערה קפ"ד קפ"ה ותנחומא וישלח סי' י"ב הערה ס"א, ושם הארכתי בזה:

33 לג

ולא תעבור על דת יהודית. הוספת המחבר:

34 לד

שהזכר מצוה. עיי' תנחומא שם ושם ציינתי:

35 לה

מיכן אתה למד. עיי' סנהד' נ"ט ע"ב, ושם דף ט' ע"ב בתוס' ד"ה אכל תאכל, וברש"י עה"ת בראשית א' כ"ט, ובלקח טוב:

36 לו

בתורתו של ר' מאיר. ב"ר פ"ט אות ה':

37 לז

למה נתוספה ה' בששי. שבת פ"ח ע"א. וע"ז ג' ע"א. ורש"י עה"ת, ולקח טוב: