Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity
Chapter 1א׳
1 א

קִנּוּי הָאָמוּר בַּתּוֹרָה (במדבר ה יד) "וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ" הוּא שֶׁיֹּאמַר לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי. אֲפִלּוּ הָיָה אָבִיהָ אוֹ אָחִיהָ אוֹ עַכּוּ''ם אוֹ עֶבֶד אוֹ שָׁחוּף הוּא הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְקַשֶּׁה וְאֵינוֹ מוֹלִיד:

The warning that is mentioned in the Torah - "And he warned his wife" - is that he tells her in the presence of witnesses, "Do not seclude yourself with Mr. so-and-so," even if that man is her father, her brother, a gentile, a slave, or an impotent person who cannot achieve an erection or produce children."

2 ב

הַסְּתִירָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה (במדבר ה יג) "וְנִסְתְּרָה" הוּא שֶׁתִּסָּתֵר עִם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאָמַר לָהּ אַל תִּסָּתְרִי עִמּוֹ בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים. אִם שָׁהֲתָה עִמּוֹ כְּדֵי טֻמְאָה שֶׁהוּא כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה וּלְגָמְעָהּ הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה מֵי הַמָּרִים וְיִבָּדֵק הַדָּבָר. וּבִזְמַן שֶׁאֵין שָׁם מֵי סוֹטָה תֵּאָסֵר עָלָיו לְעוֹלָם וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה:

The seclusion mentioned in the Torah - "And she secludes herself" - is that she secludes herself with the same man about whom her husband had told her, "Do not seclude yourself with him," in the presence of two witnesses. If she remained with him long enough to defile herself, which is the time it takes to roast an egg and swallow it, then she is forbidden to her husband until she drinks the bitter waters and the matter is examined. And when there are no Sotah waters, she becomes forbidden to her husband forever and she leaves the marriage without a kesubah.

3 ג

קִנֵּא לָהּ עַל שְׁנַיִם כְּאֶחָד וְאָמַר לָהּ אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. וְנִסְתְּרָה עִם שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה. אֲפִלּוּ הֵם שְׁנֵי אַחֶיהָ אוֹ אָבִיהָ וְאָחִיהָ הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה:

If he warns her about two people simultaneously and he tells her, "Do not seclude yourself with so-and-so and so-and-so," and she secludes herself with both of them simultaneously, and she remains with them long enough to defile herself, then even if the two men are her brothers or her father and brother, she is forbidden to her husband until she will drink the Sotah waters.

4 ד

אָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אַל תְּדַבְּרִי עִם פְּלוֹנִי אֵין זֶה קִנּוּי. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ בְּעֵדִים וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה לֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו וְאֵינָהּ שׁוֹתָה בְּקִנּוּי זֶה:

If he tells her in the presence of two witnesses, "Do not speak with so-and-so," that is an invalid warning. And even if she secludes herself with that man in the presence of witnesses and remains with him long enough to defile herself, she does not become forbidden to him and need not drink the Sotah waters based on this warning.

5 ה

וְכֵן אִם אָמַר לָהּ אַל תִּסָּתְרִי עִמּוֹ וְרָאוּהָ מְדַבֶּרֶת עִמּוֹ אֵין זוֹ סְתִירָה. וְלֹא נֶאֶסְרָה וְלֹא שׁוֹתָה. וְכֵן אִם לֹא קָדַם קִנּוּי וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁנִּסְתְּרָה עִם זֶה וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה לֹא נֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ וְאֵינָהּ שׁוֹתָה:

And similarly, if he told her, "Do not seclude yourself with him," and witnesses see her speaking with him, this is an invalid seclusion, and she does not become forbidden to her husband, and she need not drink the Sotah waters. And similarly, if the warning did not precede the arrival two witnesses who testify that she secluded herself with someone and remained with him a duration long enough to defile herself, then she is not forbidden to her husband and she need not drink the Sotah waters.

6 ו

אָמַר לָהּ לֹא תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי וְהָיָה קָטָן פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. אוֹ שֶׁאָמַר לָהּ אַל תִּסָּתְרִי עִם בְּהֵמָה זוֹ אֵין זֶה קִנּוּי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה יג) "וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ" פְּרָט לְקָטָן וְלִבְהֵמָה שֶׁאֵין אוֹסְרִין אוֹתָהּ עָלָיו:

7 ז

בַּעַל שֶׁמָּחַל עַל קִנּוּיוֹ קֹדֶם שֶׁתִּסָּתֵר קִנּוּיוֹ מָחוּל וּכְאִלּוּ לֹא קִנֵּא לָהּ מֵעוֹלָם. אֲבָל אִם מָחַל אַחַר שֶׁתִּסָּתֵר אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחל. גֵּרְשָׁהּ הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁמָּחַל וְאִם הֶחֱזִירָהּ צָרִיךְ לְקַנְּאוֹת קִנּוּי אַחֵר:

8 ח

קִנֵּא לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁנִּסְתְּרָה עִם זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ עָלָיו וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו וְיוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁקוֹתָהּ עַל פִּי עַצְמוֹ. וְכֵן אִם שָׁמַע הָעָם מְרַנְּנִין אַחֲרֶיהָ אַחַר הַקִּנּוּי וְהַסְּתִירָה עַד שֶׁשָּׁמַע מֵהַנָּשִׁים הַטּוֹוֹת לְאוֹר הַלְּבָנָה נוֹשְׂאוֹת וְנוֹתְנוֹת בָּהּ שֶׁזִּנְּתָה עִם הָאִישׁ שֶׁקִּנֵּא לָהּ עָלָיו הֲרֵי זֶה אָסוּר לְקַיְּמָהּ וְיוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה:

9 ט

בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לוֹ שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ אַחַר קִנּוּי וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה. אִם הוּא נֶאֱמָן לוֹ וְדַעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עָלָיו יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וְאִם לָאו הֲרֵי אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ:

10 י

וְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן. מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּטָּה אוֹ שֶׁהָיָה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אֶלָּא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ:

11 יא

כֵּיצַד. שָׁמְעוּ בֵּית דִּין שֶׁהָעָם מְרַנְּנִין אַחֲרֶיהָ. קוֹרְאִין אוֹתָהּ וְאוֹמְרִין לָהּ אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי. בָּאוּ עֵדִים אַחַר כָּךְ שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה בֵּית דִּין אוֹסְרִין אוֹתָהּ עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם וְקוֹרְעִין כְּתֻבָּתָהּ. וּכְשֶׁיָּבוֹא בַּעְלָהּ אוֹ יַבְרִיא אוֹ יָצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִין נוֹתֵן לָהּ גֵּט. וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁקוֹתָהּ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ הוּא:

12 יב

שָׁתָת מֵי הַמָּרִים וְנִקְּתָה מֵהֶן וְחָזַר וְקִנֵּא לָהּ עִם הָאִישׁ שֶׁהִשְׁקָה עַל יָדוֹ וְנִסְתְּרָה עִמּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁקוֹתָהּ עַל יָדוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה אֶלָּא תֵּאָסֵר עָלָיו לְעוֹלָם וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. אֲבָל אִם קִנֵּא לָהּ עִם אַחֵר וְנִסְתְּרָה עִם הָאַחֵר בְּעֵדִים מַשְׁקִין אוֹתָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וְהוּא שֶׁיַּשְׁקֶה אוֹתָהּ בְּכָל פַּעַם בִּגְלַל אִישׁ אַחֵר:

13 יג

הִשְׁקָה אוֹתָהּ וְגֵרְשָׁהּ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְקִנֵּא לָהּ עִם הָאִישׁ שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָהּ הַבַּעַל הָרִאשׁוֹן בִּגְלָלוֹ וְנִסְתְּרָה עִמּוֹ בְּעֵדִים. הֲרֵי הַבַּעַל הַשֵּׁנִי מַשְׁקֶה אוֹתָהּ עַל יָדוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׁנִי. וַאֲפִלּוּ מֵאָה וְנִשֵּׂאת לְזֶה אַחַר זֶה מַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל יְדֵי אִישׁ אֶחָד. וְאֵין אוֹמְרִין וַדַּאי שֶׁהֻחְזְקָה לָזֶה וּטְמֵאָה עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם עֵד:

14 יד

הָאִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ וְנִסְתְּרָה אַחַר הַקִּנּוּי עִמּוֹ בְּעֵדִים וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת לִשְׁתּוֹת וּבָא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁנִּבְעֲלָה בְּפָנָיו עִם זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ עִמּוֹ הֲרֵי זֶה אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם. וְאֵינָהּ שׁוֹתָה וְיוֹצֵאת בְּלֹא כְּתֻבָּה. וַאֲפִלּוּ הָיָה עֵד טֻמְאָה זֶה אֶחָד מֵעֵדֵי הַסְּתִירָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה יג) "וְעֵד אֵין בָּהּ" וַהֲרֵי כָּאן עֵד:

15 טו

אֲפִלּוּ אִשָּׁה וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וּפָסוּל לְעֵדוּת בַּעֲבֵרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וַאֲפִלּוּ קָרוֹב נֶאֱמָן לְעֵדוּת סוֹטָה לְהָעִיד עָלֶיהָ שֶׁזִּנְּתָה וְתֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם. וְאֵינָהּ שׁוֹתָה וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. הוֹאִיל וְקָדַם הַקִּנּוּי וְהַסְּתִירָה בְּעֵדִים כְּשֵׁרִים וְהַתּוֹרָה הֶאֱמִינָה עֵד אֶחָד בְּטֻמְאָה הֲרֵי כֻּלָּן כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת טֻמְאָה. אַף חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁשּׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ מְעִידוֹת זוֹ עַל זוֹ לוֹמַר שֶׁנִּטְמֵאת. וְנֶאֱמֶנֶת עָלֶיהָ לְאָסְרָהּ עַל בַּעְלָהּ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתָהּ. אֲבָל לֹא לְהַפְסִידָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ. אֶלָּא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצְאָה:

16 טז

בָּא עֵד אֶחָד כָּשֵׁר וְאָמַר נִטְמֵאת הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ שׁוֹתָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בָּא עֵד אֶחָד וְהִכְחִישׁוֹ וְאָמַר לֹא נִטְמֵאת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁעֵד אֶחָד בְּטֻמְאַת סוֹטָה כִּשְׁנַיִם. וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אַחֲרוֹן דּוֹחִין דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא כִּשְׁנַיִם:

17 יז

בָּאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד זֶה אוֹמֵר נִטְמֵאת וְזֶה אוֹמֵר לֹא נִטְמֵאת. אוֹ שֶׁאָמַר אֶחָד נִטְמֵאת וּבָאוּ שְׁנַיִם אֲחֵרִים וְאָמְרוּ לֹא נִטְמֵאת הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה:

18 יח

בָּא עֵד אֶחָד כָּשֵׁר וְנָשִׁים רַבּוֹת אוֹ פְּסוּלִין רַבִּים כְּאֶחָד. הָעֵד אוֹמֵר נִטְמֵאת וְהַנָּשִׁים אוֹ הַפְּסוּלִין אוֹמְרִים לֹא נִטְמֵאת הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה. שֶׁעֵד אֶחָד וּפְסוּלִין רַבִּים כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה הֵם:

19 יט

הָיוּ כֻּלָּן פְּסוּלִין הַלֵּךְ אַחַר הָרֹב. כֵּיצַד. שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹמְרוֹת נִטְמֵאת וְשָׁלֹשׁ אוֹמְרוֹת לֹא נִטְמֵאת הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה. שָׁלֹשׁ אוֹמְרוֹת לֹא נִטְמֵאת וְאַרְבַּע אוֹמְרוֹת נִטְמֵאת הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ שׁוֹתָה. הָיוּ מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה:

20 כ

כָּל סוֹטָה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאֵינָהּ שׁוֹתָה מִפְּנֵי עֵדֵי טֻמְאָה הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה שֶׁהֲרֵי נֶאֶסְרָה בְּקִנּוּי וּסְתִירָה. וְהַשְּׁתִיָּה שֶׁתַּתִּירָהּ נִמְנְעָה שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בָּהּ עֵד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: