Chapter 3ג׳
1 א

שְׁמוֹנֶה הֲלָכוֹת יֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה הַתְּפִלִּין כֻּלָּן הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. וּלְפִיכָךְ כֻּלָּן מְעַכְּבוֹת וְאִם שִׁנָּה בְּאַחַת מֵהֶן פָּסַל. וְאֵלּוּ הֵם. שֶׁיִּהְיוּ מְרֻבָּעוֹת. וְכֵן תְּפִירָתָן בְּרִבּוּעַ. וַאֲלַכְסוֹנָן בְּרִבּוּעַ עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן אַרְבַּע זָוִיּוֹת שָׁווֹת. וְשֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹר שֶׁל רֹאשׁ צוּרַת שִׁי״ן מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. וְשֶׁיִּכְרֹךְ הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּמַטְלִית. וְשֶׁיִּכְרֹךְ אוֹתָן בְּשֵׂעָר מֵעַל הַמַּטְלִית. וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסָן בְּבָתֵּיהֶן. וְשֶׁיִּהְיוּ תּוֹפְרִין אוֹתָן בְּגִידִין. וְשֶׁעוֹשִׂין לָהֶן מַעְבֹּרֶת מֵעוֹר הַחִפּוּי שֶׁתִּכָּנֵס בָּהּ הָרְצוּעָה עַד שֶׁתְּהֵא עוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת בְּתוֹךְ תּוֹבָר שֶׁלָּהּ. וְשֶׁיִּהְיוּ הָרְצוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת. וְשֶׁיִּהְיֶה הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהֶן קֶשֶׁר יָדוּעַ כְּצוּרַת דָּלֶ״ת:

There are eight rules for the making of phylacteries; all of them are traditionally ascribed to Moses who received them on Sinai; hence the observance of all of them is indispensable. A variation from any of them renders the phylacteries unfit for use. The rules are as follows: The phylacteries (that is, the external leather containers) must be square; they are to be sewn in such a way as to retain the square shape; their diagonals must be those of a square so that all the angles shall be equal; the leather container of the phylactery for the head shall have the letter Shin embossed on the right and on the left side; each of the slips of parchment on which the sections from the Pentateuch are written is to be wrapt in a cover; this is to be tied with hair, and then the slips are placed in their respective compartments which are sewn up with sinews; a border with a fold open at both ends shall be made of the skin of the base for the strap to pass through freely; the straps shall be black, and have the special knot, that is known to all, in the shape of a Daleth.

2 ב

כֵּיצַד עוֹשִׂים תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. לוֹקְחִין עֵץ מְרֻבָּע אָרְכּוֹ כְּרָחְבּוֹ וּכְגָבְהוֹ. וְאִם הָיָה גָּבְהוֹ יוֹתֵר עַל רָחְבּוֹ אוֹ פָּחוֹת מִמֶּנּוּ אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְאֵין מַקְפִּידִין אֶלָּא עַל אָרְכּוֹ שֶׁיְּהֵא כְּרָחְבּוֹ. וְחוֹפְרִין בּוֹ שְׁלֹשָׁה חֲרִיצִין כְּדֵי שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ אַרְבַּע רָאשִׁים כְּגוֹן זֶה: וְלוֹקְחִין עוֹר וּמַרְטִיבִין אוֹתוֹ בְּמַיִם וּמְשִׂימִין בּוֹ אֶת הָעֵץ וּמַכְנִיסִין אֶת הָעוֹר בֵּין כָּל חָרִיץ וְחָרִיץ וּמְכַמְּשִׁים אוֹתוֹ וְהוּא רָטֹב מִכָּאן וּמִכָּאן עַד שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ דְּמוּת שִׁי״ן שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁין מִיָּמִין הַמֵּנִיחַ תְּפִלִּין וּדְמוּת שִׁי״ן שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַרְבָּעָה רָאשִׁים מִשְּׂמֹאל הַמֵּנִיחַ:

How is the phylactery for the head made? A rectangular block of wood is taken, which is equal in length, breadth and height. It is of no consequence however if the height is more than the breadth or less. What is essential is that the length and breadth shall be equal. Three grooves are cut in the block so that it is divided into four parts as in this figure . A piece of leather is taken and soaked in water. The wooden block is put in it and the leather is inserted into each groove. While it is still damp, it is crinkled on both sides, to make a shape of the letter Shin with three lines on the right side of the wearer and with four lines on the left side.

3 ג

וּמַנִּיחִין אֶת הָעוֹר עַל הָעֵץ עַד שֶׁיִּיבַשׁ. וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵץ הָעוֹר מֵעַל גַּבֵּי הָאִמּוּם שֶׁל עֵץ וְנִמְצָא הָעוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה בָּתִּים פְּנוּיִין. וּמַכְנִיסִין פָּרָשָׁה בְּכָל בַּיִת וּבַיִת. וּמַחְזִירִין מִקְצָת הָעוֹר מִלְּמַטָּה וְתוֹפְרִין אוֹתוֹ מֵאַרְבַּע פִּנּוֹתָיו. וּמַנִּיחִין מִן הָעוֹר שֶׁלְּמַטָּה מָקוֹם שֶׁתִּכָּנֵס בּוֹ הָרְצוּעָה כְּמוֹ תּוֹבָר וְהוּא הַנִּקְרָא מַעְבֹּרֶת:

The leather is left on the wood till it dries; it is then slipped off from the wooden block, with the result that it has the shape of four compartments. The prescribed sections of Scripture written on slips of parchment are placed, one in each compartment. A portion of the leather is drawn round and beneath the cube (to form its base). This is sewn up at its four sides. A portion is left in this skin at the base for the strap to pass through as in a loop. This it is which is called the bridge.

4 ד

וְכֵיצַד עוֹשִׂין תְּפִלִּין שֶׁל יָד. לוֹקְחִין עֵץ מְרֻבָּע אָרְכּוֹ כְּרָחְבּוֹ וְיִהְיֶה גָּבְהוֹ כְּאֶצְבַּע אוֹ יָתֵר עַל זֶה מְעַט אוֹ פָּחוֹת מְעַט וּמְחַפִּין אוֹתוֹ בְּעוֹר רָטֹב וּמַנִּיחִין אֶת הָעוֹר עַל הָאִמּוּם עַד שֶׁיִּיבַשׁ וְחוֹלֵץ אֶת הָעוֹר וּמַנִּיחַ אֶת אַרְבַּע הַפָּרָשִׁיּוֹת בִּמְקוֹם הָעֵץ וּמַחֲזִיר מִקְצָת הָעוֹר מִלְּמַטָּה וְתוֹפְרוֹ מֵאַרְבַּע פִּנּוֹתָיו. וּמַנִּיחִין מִן הָעוֹר תּוֹבָר מְקוֹם הָרְצוּעוֹת:

How are the phylacteries for the arm made? A rectangular block of wood is taken, which is equal in length and breadth. It is to be a finger-breadth in height, or a little more or less. The block is covered with wet leather which is left on till it dries. It is then removed, and in the place where the wood had been, a single slip of parchment on which the four prescribed sections of Scripture are written, is inserted. A portion of the leather is drawn round below and is sewn up at its four sides. Of this base a part is left to form a loop for the strap to pass through.

5 ה

כֵּיצַד סִדּוּר הַפָּרָשִׁיּוֹת בִּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ. מַכְנִיס פָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא (דברים יא יג) ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁהוּא עַל יְמִין הַמֵּנִיחַ. וּ (דברים ו ד) ״שְׁמַע״ סְמוּכָה לָהּ. (שמות יג יא) ״וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ״ בְּבַיִת שְׁלִישִׁי סְמוּכָה לִשְׁמַע. וְ(שמות יג ב) ״קַדֶּשׁ לִי״ בְּבַיִת רְבִיעִי שֶׁהוּא לִשְׂמֹאל הַמֵּנִיחַ תְּפִלִּין כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקּוֹרֵא שֶׁלְּפָנָיו כְּנֶגֶד פְּנֵי הַמֵּנִיחַ קוֹרֵא עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה כְּגוֹן זֶה: וְאִם הֶחֱלִיף סִדּוּר זֶה פְּסוּלוֹת:

What is the order in which the sections are placed in the phylactery for the head? The last section, that beginning, "And it shall come to pass if ye will hearken diligently" (Deuteronomy 11:13) is placed in the first compartment, to the right of the wearer; the section beginning, "Hear O Israel" (Deuteronomy 6:4) in the compartment adjacent to it; the section beginning, "And it shall come to pass when the Lord thy God will bring thee" (Exodus 13:11), next to the one containing the section, "Hear O Israel", and the section beginning, "Sanctify unto me every first born" (Exodus 13:1) in the fourth compartment which would be to the left of the wearer of the phylactery; so that anyone facing the wearer and reading what is before him would read the sections in the right Scriptural order as in the annexed figure. If there*Sections beginning with verse: was a deviation from this order, the phylacteries are not fit for use.

6 ו

תְּפִלָּה שֶׁל יָד כּוֹתְבָם בְּאַרְבָּעָה דַּפִּין בְּעוֹר אֶחָד אָרֹךְ כְּסֵפֶר תּוֹרָה עַל סִדּוּרָן בַּתּוֹרָה כְּגוֹן זֶה אִם כְּתָבָן עַל אַרְבַּע עוֹרוֹת וְהִכְנִיסָן בְּבַיִת אֶחָד יָצָא וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְדַבְּקָם:

The sections for the phylactery for the arm are written in four columns on one long strip of parchment like a scroll of the Law, and in the order in which they are found in the Pentateuch as in the annexed figure.*Sections beginning with verse: If the scribe wrote them on four separate slips and placed them in one compartment, he has done what is required, and need not attach them to each other.

7 ז

כְּשֶׁהוּא גּוֹלֵל הַפָּרָשִׁיּוֹת בֵּין שֶׁל רֹאשׁ בֵּין שֶׁל יָד גּוֹלֵל אוֹתָן מִסּוֹפָן לִתְחִלָּתָן עַד שֶׁתִּמְצָא כְּשֶׁתִּפְתַּח הַפָּרָשָׁה תִּקְרָא כָּל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה מִתְּחִלָּתָהּ עַד סוֹפָהּ:

When he rolls up the parchment slips containing the sections, for the phylacteries worn on the head or on the arm, he rolls them from the end to the beginning so that, if opened, each section can be read from the beginning to the end.

8 ח

וּכְשֶׁמַּכְנִיסִין אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת בַּבָּתִּים שֶׁלָּהֶם כּוֹרְכִין אוֹתָן בְּמַטְלִית וְעַל הַמַּטְלִית שֵׂעָר וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אוֹתָן בְּבָתֵּיהֶן. וְשֵׂעָר זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת שְׂעַר בְּהֵמָה אוֹ שֶׁל חַיָּה טְהוֹרָה וַאֲפִלּוּ מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שֶׁלָּהֶן. וּכְבָר נָהֲגוּ כָּל הָעָם (לְבָרְכָן) [לְכָרְכָן] בִּשְׂעַר זְנַב הָעֲגָלִים:

When the slips are about to be placed in their respective compartments, they are wrapped in a cloth, over which they are fastened with hair. They are then deposited in their compartments. This hair must be that of a domestic or wild beast of the clean species; and may even be taken from animals which are Nevelah*Nevelah—died of itself or, by extension of meaning, not properly killed; or Terefah.*Terefah—torn by wild beast; by extension of meaning, found to have suffered from mortal disease or lesion. The custom that has come into general use is to fasten the slips with hair taken from calves' tails.

9 ט

כְּשֶׁתּוֹפְרִין אֶת הַתְּפִלִּין אֵין תּוֹפְרִין אֶלָּא בְּגִידִין שֶׁל בְּהֵמָה אוֹ שֶׁל חַיָּה טְהוֹרָה וַאֲפִלּוּ מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שֶׁלָּהֶן. לוֹקְחִין הַגִּידִין שֶׁיֵּשׁ בַּעֲקֵב הַבְּהֵמָה אוֹ הַחַיָּה טְהוֹרִים וְהֵם לְבָנִים. וְאִם הֵם קָשִׁים מְרַכְּכִין אוֹתָן בַּאֲבָנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ כְּפִשְׁתָּן וְטוֹוִין אוֹתָן וְשׁוֹזְרִין אוֹתָן וּבָהֶן תּוֹפְרִין הַתְּפִלִּין וִירִיעוֹת סֵפֶר תּוֹרָה:

The leather receptacles of the phylacteries are only sewn with sinews of a domestic or wild beast of the clean species, and may be taken from animals of such species even if they are Nevelah*Nevelah—died of itself or, by extension of meaning, not properly killed; or Terefah.*Terefah—torn by wild beast; by extension of meaning, found to have suffered from mortal disease or lesion. The sinews used are those found in the heel of the domestic or wild beast, which are white and tough. They are softened by pounding them with stones or similar substances, till they become like flax. They are spun and twined, and then used for sewing the phylacteries and the sheets of the scrolls of the Law.

10 י

כְּשֶׁתּוֹפְרִין הַתְּפִלִּין תּוֹפְרִין אוֹתָן בְּרִבּוּעַ. וַהֲלָכָה רוֹוַחַת שֶׁיִּהְיוּ בְּכָל צַד שָׁלֹשׁ תְּפִירוֹת עַד שֶׁיִּהְיוּ הַכּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה תְּפִירוֹת בֵּין שֶׁל יָד בֵּין שֶׁל רֹאשׁ. וְאִם עָשָׂה הַתְּפִירוֹת עֶשֶׂר אוֹ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה עוֹשֶׂה. וְכָל הַתְּפִירוֹת יִהְיֶה הַחוּט שֶׁלָּהֶן סוֹבֵב מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת:

The receptacles are to be sewn in such a way as to preserve the square contour of the base. It is a broadly established rule that on each side, there are to be three stitches, making altogether twelve stitches, whether the phylactery is for the arm or for the head. If the scribe desires to make ten or fourteen stitches, he may do so. The stitch must pass through the leather on both sides.

11 יא

וְצָרִיךְ שֶׁיַּגִּיעַ הֶחָרִיץ שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ עַד מְקוֹם הַתֶּפֶר. וְאִם הָיָה הֶחָרִיץ נִכָּר כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ אַרְבָּעָה רָאשִׁין נִרְאִין לַכּל וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הֶחָרִיץ מַגִּיעַ לִמְקוֹם הַתֶּפֶר כְּשֵׁרוֹת. וְאִם אֵין חָרִיץ נִכָּר פְּסוּלוֹת. וְצָרִיךְ לְהַעֲבִיר בְּתוֹךְ כָּל חָרִיץ וְחָרִיץ עַל גַּבֵּי הָעוֹר חוּט אוֹ מְשִׁיחָה לְהַבְדִּיל בֵּין בַּיִת לְבַיִת. וּמִנְהָג פָּשׁוּט לְהַעֲבִיר גִּיד מִגִּידֵי הַתְּפִירָה בְּכָל חָרִיץ וְחָרִיץ מִשְּׁלָשְׁתָּן:

The grooves of the phylacteries for the head ought to extend to the base where the stitching is done. If the grooves are recognizable so that the four divisions clearly appear, the phylacteries are fit for use, even though the grooves do not extend to the base. If however the grooves are not recognizable, the phylacteries are unfit for use. Within each groove, above the leather, a thread or cord ought to be passed so as to separate the compartments from each other. The general custom is to draw through each of the three grooves a sinew of the same kind as those used for the stitches.

12 יב

וְכֵיצַד עוֹשִׂין הָרְצוּעוֹת. לוֹקְחִין רְצוּעָה שֶׁל עוֹר רְחָבָה כְּאֹרֶךְ הַשְּׂעוֹרָה. וְאִם הָיְתָה רְחָבָה מִזּוֹ הַשִּׁעוּר כְּשֵׁרָה. וְאֹרֶךְ רְצוּעָה שֶׁל רֹאשׁ כְּדֵי שֶׁתַּקִּיף אֶת הָרֹאשׁ וְיִקְשֹׁר מִמֶּנָּה הַקֶּשֶׁר וְתִמְתַּח שְׁתֵּי הָרְצוּעוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לַטַּבּוּר אוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ מְעַט. וְאֹרֶךְ רְצוּעָה שֶׁל יָד כְּדֵי שֶׁתַּקִּיף אֶת הַזְּרוֹעַ וְיִקְשֹׁר מִמֶּנָּה הַקֶּשֶׁר וְתִמָּתַח רְצוּעָה אַחַת עַל אֶצְבַּע אֶמְצָעִית וְיִכְרֹךְ מִמֶּנָּה עַל אֶצְבָּעוֹ שָׁלֹשׁ כְּרִיכוֹת וְיִקְשֹׁר. וְאִם הָיוּ הָרְצוּעוֹת אֲרֻכּוֹת יָתֵר עַל שִׁעוּרִים הָאֵלּוּ כְּשֵׁרוֹת:

How are the thongs fixed? A strip of leather is taken as wide as the length of a barley corn. If wider, it is fit for use. The length of the strap of the phylactery for the head should be sufficient to encircle the head, form the knot and leave enough for the straps on either side to reach to the navel or a little higher. The strap for the phylactery of the arm should be sufficiently long to encircle the forearm, form the knot, extend down to the middle finger, about which it is to be wound three times and then fastened. If the straps exceed in length the foregoing dimensions, they are also fit for use.

13 יג

וּמַכְנִיס רְצוּעָה שֶׁל רֹאשׁ בַּתּוֹבָר שֶׁלָּהּ. וּמַקִּיף בְּמִדַּת רֹאשׁוֹ וְקוֹשֵׁר קֶשֶׁר מְרֻבָּע כְּמִין דָּלֶ״ת. וְקֶשֶׁר זֶה צָרִיךְ כָּל תַּלְמִיד חָכָם לְלָמְדוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ צוּרָתוֹ בִּכְתָב אֶלָּא בִּרְאִיַּת הָעַיִן. וְכֵן בְּשֶׁל יָד קוֹשֵׁר קֶשֶׁר כְּמִין יוּ״ד. וְתִהְיֶה הָרְצוּעָה שֶׁל יָד עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת בְּתוֹךְ הַקֶּשֶׁר כְּדֵי שֶׁיַּרְחִיב וִיקַצֵּר בְּעֵת שֶׁיִּרְצֶה לִקְשֹׁר עַל יָדוֹ:

The thong of the phylactery for the head is inserted in the loop open at both ends. It is measured to fit the wearer's head, and then tied in a rectangular knot like a Daleth. This knot, every scholar should learn how to make. It is impossible to teach its form by description; this can only be taught by ocular demonstration. In the case of the phylactery for the arm, the thong is tied in a knot in the shape of a Yod. The thong of the phylactery for the arm should move freely in the loop, so that the wearer can loosen or tighten it when he puts it on his arm.

14 יד

הָרְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין בֵּין שֶׁל רֹאשׁ בֵּין שֶׁל יָד פְּנֵיהֶם הַחִיצוֹנִים שְׁחוֹרִים וְזוֹ הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. אֲבָל אֲחוֹרֵי הָרְצוּעוֹת הוֹאִיל וּמִבִּפְנִים הֵן אִם הָיוּ יְרֻקּוֹת אוֹ לְבָנוֹת כְּשֵׁרוֹת. אֲדֻמּוֹת לֹא יַעֲשֶׂה שֶׁמָּא תֵּהָפֵךְ הָרְצוּעָה וּגְנַאי הוּא לוֹ. וְלֹא יִהְיֶה אֲחוֹרֵי הָרְצוּעָה לְעוֹלָם אֶלָּא כְּעֵין הַקְּצִיצָה אִם יְרֻקָּה יְרֻקִּין וְאִם לְבָנָה לְבָנִים. וְנוֹי הוּא לַתְּפִלִּין שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן שְׁחוֹרוֹת הַקְּצִיצָה וְהָרְצוּעָה כֻּלָּהּ:

The thongs of the phylacteries, whether for the head or for the arm, must have their exterior surface black. This is a rule that goes back to Moses who received it on Sinai. But the other side of the thongs, being close to the skin, are fit for use if they are green or white. They must not however be red, for if the thong were inadvertently turned, the color of its lower surface would subject the wearer to ignominy. The lower side of the thongs should not be otherwise in color than the base of the leather case containing the parchment slips. If the latter is green, the former should be green; if white, the former should be white. It is comely if the phylacteries are wholly black, namely, both the case containing the slips of parchment and the thongs.

15 טו

הָעוֹר שֶׁמְּחַפִּין בּוֹ הַתְּפִלִּין וְשֶׁעוֹשִׂין מִמֶּנּוּ הָרְצוּעוֹת הוּא עוֹר שֶׁל בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף הַטְּהוֹרִים וַאֲפִלּוּ נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שֶׁלָּהֶן. וְאִם עָשָׂה מֵעוֹר טְמֵאִים אוֹ שֶׁחִפָּה תְּפִלִּין בְּזָהָב פְּסוּלוֹת. וְעוֹר הָרְצוּעָה צָרִיךְ עִבּוּד לִשְׁמָהּ. אֲבָל בְּעוֹר שֶׁמְּחַפִּין בּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ עִבּוּד כְּלָל אֲפִלּוּ עֲשָׂהוּ מַצָּה כָּשֵׁר. וּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת אוֹתָן בְּעוֹר מַצָּה:

The leather which forms the receptacles of the phylacteries and its thongs is to be made from the hide of a domestic or wild quadruped or skin of a fowl that belongs to the clean species, and may even be taken from those of these species that are Nevelah and Terefah. If they were made of the skin or hide of unclean species, or if the phylacteries were covered with gold, the phylacteries are unfit for use. The leather for the thongs must be expressly tanned for their intended purpose to be thongs of phylacteries. The leather which forms the receptacles for the phylacteries need not be tanned. Even if it consists of raw hide it is fit for use. Many places have the custom to make them of raw hide.

16 טז

אֵין עוֹשִׂין הַתְּפִלִּין אֶלָּא יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲשִׂיָּתָן כִּכְתִיבָתָן מִפְּנֵי הַשִּׁי״ן שֶׁעוֹשִׂין בָּעוֹר כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. לְפִיכָךְ אִם חִפָּן הַכּוּתִי אוֹ תְּפָרָן פְּסוּלוֹת וְהוּא הַדִּין לְכָל הַפָּסוּל לְכָתְבָן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתָן:

The receptacles of the phylacteries may not be prepared by any one but an Israelite; for the making of these is like the writing of the prescribed sections because of the letter Shin which is embossed on the phylactery for the head, as we have already stated. Hence, if a non-Israelite made or sewed the phylacteries, they are unfit for use. So too, whoever is disqualified from writing the prescribed sections for the phylacteries may not prepare them.

17 יז

תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ שֶׁל יָד וְשֶׁל יָד עוֹשִׂין אוֹתָהּ שֶׁל רֹאשׁ לְפִי שֶׁאֵין מוֹרִידִין מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה. וְכֵן רְצוּעָה שֶׁל תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ לִתְפִלָּה שֶׁל יָד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁלְּבָשָׁן. אֲבָל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁלֹּא לְבָשָׁן אָדָם מֵעוֹלָם אִם רָצָה לְהַחֲזִירָן לְיָד מֻתָּר. וְכֵיצַד עוֹשִׂין. טוֹלֶה עָלֶיהָ עוֹר עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אַחַת וְקוֹשְׁרָהּ עַל יָדוֹ:

The phylactery for the head may not be transformed into a phylactery for the arm, but the latter may be changed into the former; on the principle that an object may not be degraded from a higher to a lower sacred use. So too, the thong of the phylactery for the head may not be transferred to a phylactery for the arm. This rule only applies to phylacteries that had been worn. But with regard to phylacteries for the head that no one had ever worn, if it is desired to transform them into phylacteries for the arm, this may be done. How is this effected? It is covered with leather so that it appears as one receptacle. The phylactery may then be bound on the arm.

18 יח

תְּפִלִּין שֶׁנִּפְסְקוּ הַתְּפִירוֹת שֶׁלָּהֶן אִם הָיוּ שְׁתֵּי הַתְּפִירוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ אוֹ שֶׁנִּפְסְקוּ שָׁלֹשׁ תְּפִירוֹת אֲפִלּוּ זוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זוֹ הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּישָׁנוֹת אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת כָּל זְמַן שֶׁפְּנֵי טַבְלָן קַיָּמוֹת כְּשֵׁרוֹת. וְאֵלּוּ הֵן הַחֲדָשׁוֹת כָּל שֶׁאוֹחֲזִין מִקְצָת הָעוֹר שֶׁנִּקְרַע תִּפְרוֹ וְתוֹלִין בּוֹ הַתְּפִלִּין וְהוּא חָזָק וְאֵינוֹ נִכְרָת הֲרֵי אֵלּוּ חֲדָשׁוֹת. וְאִם אֵין רָאוּי לִתְלוֹת בּוֹ אֶלָּא הוּא נִפְסָק הֲרֵי אֵלּוּ יְשָׁנוֹת:

In case the stitches of the phylacteries are broken, they become unfit for use if there are two broken stitches adjacent to each other, or three not adjacent. This rule applies to old phylacteries. New phylacteries are fit for use as long as they keep their surface unimpaired. The following would be called new. If, at the place where the stitches have given way, part of the leather is held in the hand so that the phylactery is suspended, and the leather is strong enough not to be further torn, such phylacteries would be regarded as new. If however the leather is not strong enough to bear the weight of the phylacteries so suspended, but would tear, such phylacteries are regarded as old.

19 יט

רְצוּעָה שֶׁנִּפְסְקָה אֵין קוֹשְׁרִין אוֹתָהּ וְאֵין תּוֹפְרִין אוֹתָהּ אֶלָּא מוֹצִיאָהּ וְגוֹנְזָהּ וְעוֹשִׂין אַחֶרֶת. וְשִׁיּוּרֵי הָרְצוּעָה פְּסוּלִין עַד שֶׁיְּהֵא אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ כַּשִּׁעוּר אוֹ יָתֵר עָלָיו. וּלְעוֹלָם יִזָּהֵר לִהְיוֹת פְּנֵי הָרְצוּעָה לְמַעְלָה בְּעֵת שֶׁקּוֹשֵׁר אוֹתָן עַל יָדוֹ וְעַל רֹאשׁוֹ:

A thong that has become broken is not to be tied together nor sewn up; but it is to be removed, put away, and replaced by a new thong. The parts of the broken thong are unfit for use unless the length and breadth of the part is of the prescribed dimension or larger. Care should always be taken that the external surface of the thongs should be above, when the phylacteries are bound on the hand or round the head. End of the chapter.