Chapter 28כ״ח
1 א

כָּל בֵּית דִּירָה שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַמְּדִינָה אִם הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמְּדִינָה שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה שֶׁהוּא צֶלַע בֵּית סָאתַיִם הַמְרֻבַּעַת אוֹ פָּחוֹת מִזֶּה הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף לִמְדִינָה וְנֶחְשָׁב מִמֶּנָּה. וּכְשֶׁמּוֹדְדִין לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מוֹדְדִין חוּץ מִבֵּית דִּירָה זֶה:

1 [Regarding] any house of residence that is outside of the city: If there was seventy and two thirds ells - which is one side of two beit seah squared - or less between it and the city, it is surely combined to the city and considered to be a part of it. And when we measure two thousand ells to each side of [the city], we measure outwards from this house of residence.

2 ב

הָיָה בַּיִת זֶה קָרוֹב לַמְּדִינָה בְּשִׁבְעִים אַמָּה וּבַיִת שֵׁנִי קָרוֹב לְבַיִת רִאשׁוֹן בְּשִׁבְעִים אַמָּה וּבַיִת שְׁלִישִׁי קָרוֹב לַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעִים אַמָּה וְכֵן עַד מַהֲלַךְ כַּמָּה יָמִים הֲרֵי הַכּל כִּמְדִינָה אַחַת וּכְשֶׁמּוֹדְדִין מוֹדְדִין מִחוּץ לַבַּיִת הָאַחֲרוֹן. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּירָה זֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יֶתֶר:

2 [If] this house was seventy ells adjacent from the city and a second house was seventy ells adjacent from the first house and a third house was seventy ells adjacent from the second house and so on for a journey of several days, it is surely all like one city. And when we measure, we measure from the last house. And that is so long as the house has four ells by four ells or more.

3 ג

וְכֵן בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית דִּירָה לְחַזָּנִין וּבֵית עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית דִּירָה לְכֹהֲנֵיהֶם וְהָאוֹצָרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בֵּית דִּירָה וְהַגֶּשֶׁר וְהַקֶּבֶר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בֵּית דִּירָה וְשָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת שֶׁאֵין עָלֶיהָ תִּקְרָה וְיֵשׁ בָּהֶן אַרְבַּע עַל אַרְבַּע אַמּוֹת וְהַבֻּרְגָּנִין וְהַבַּיִת הַבָּנוּי בַּיָּם וּשְׁתֵּי מְחִצּוֹת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן תִּקְרָה וּמְעָרָה שֶׁיֵּשׁ בִּנְיָן עַל פִּיהָ וְיֵשׁ בָּהּ בֵּית דִּירָה. כָּל אֵלּוּ מִצְטָרְפִין עִמָּהּ אִם הָיוּ בְּתוֹךְ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם. וּמֵאוֹתוֹ הַבַּיִת הַיּוֹצֵא רוֹאִין כְּאִלּוּ חוּט מָתוּחַ עַל פְּנֵי כָּל הַמְּדִינָה וּמוֹדְדִין חוּץ לְאוֹתוֹ הַחוּט אַלְפַּיִם אַמָּה:

3 And likewise a synagogue that has a house in it for the cantors; a house of idolatry that has a house in it for its priests; storehouses that have a house of residence in them; a bridge or a graveyard that has a house of residence in them; three partitions without a roof upon them but with four by four ells; guardhouses; a house built on the sea; two partitions that have a roof upon them; and a cave that has a building at its mouth and a house of residence in it - all of these combine to [the city], if they were within seventy ells and a bit. And we see it as if a string was extended from that house to the edges of all of the city; and we measure two thousand ells from that string outwards.

4 ד

וְאֵלּוּ שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין עִמָּהּ. שְׁתֵּי מְחִצּוֹת שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן תִּקְרָה אַף עַל פִּי שֶׁדָּרִין בֵּינֵיהֶן. וְהַגֶּשֶׁר וְהַקֶּבֶר וּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְהָאוֹצָרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן בֵּית דִּירָה וְהַבּוֹר וְהַשִּׁיחַ וְהַמְּעָרָה וְהַשּׁוֹבָךְ וּבַיִת שֶׁבַּסְּפִינָה כָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין מִצְטָרְפִין עִמָּהּ:

4 And these do not combine with [the city]: two partitions that do not have a roof even though [people] dwell between them; a bridge, a graveyard, a synagogue, a house of idolatry and storehouses that do not have a house of residence; a pit; a ditch; a cave; a dovecote; and a house on a ship. All these, and that which is similar to them, do not combine with it.

5 ה

הָיוּ שְׁתֵּי עֲיָרוֹת זוֹ סְמוּכָה לָזוֹ אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם לָזוֹ וְשִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם לָזוֹ חוֹשְבִין שְׁתֵּיהֶן כְּעִיר אַחַת וְנִמְצֵאת כָּל עִיר מֵהֶן מְהַלֶּכֶת אֶת כָּל הָעִיר הַשְּׁנִיָּה וָחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. הָיוּ שְׁלֹשָׁה כְּפָרִים מְשֻׁלָּשִׁין אִם יֵשׁ בֵּין הָאֶמְצָעִי וּבֵין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַחִיצוֹנִים אַלְפַּיִם אַמָּה אוֹ פָּחוֹת מִכָּאן וּבֵין הַשְּׁנַיִם הַחִיצוֹנִים מָאתַיִם שָׁלֹשׁ וּשְׁמוֹנִים פָּחוֹת שְׁלִישׁ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בֵּין כָּל אֶחָד מֵהֶן וּבֵין הָאֶמְצָעִי כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא בֵּינֵיהֶן מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת אַמָּה וּשְׁלִישׁ הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן כִּמְדִינָה אַחַת וּמוֹדְדִין אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מִחוּץ לִשְׁלָשְׁתָּן. עִיר שֶׁהֻקְּפָה וּלְבַסּוֹף יָשְׁבָה מוֹדְדִין לָהּ מִישִׁיבָתָהּ. יָשְׁבָה וּלְבַסּוֹף הֻקְּפָה מוֹדְדִין לָהּ מֵחוֹמוֹתֶיהָ:

5 [Regarding] two cities that were proximate to one another: If there is [no more than] one hundred forty one and a third ells - such that there be seventy ells and a bit for this one and seventy ells and a bit for that one - we consider them one city. And it comes out that [the people in] each of these cities can walk though all of the second city and two thousand ells outwards from it. [Regarding] three villages that were in a triangle: If there was two thousand ells or less between the middle one and each one of the two outer ones; and two hundred eighty three ells minus a third between the two outer ones, such that there be one hundred and forty and a third ells between each one of them and the middle one if you look at it as if the middle one was between them (on a straight line) - the three of them are surely like one city. And we measure two thousand ells in each direction from outside [all] three of them. A city that was encircled [by a wall] and later settled is measured from its settlement; a city that was settled and then encircled is measured from its walls.

6 ו

עִיר שֶׁהָיְתָה אֲרֻכָּה אוֹ מְרֻבַּעַת הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהּ אַרְבַּע זָוִיּוֹת שָׁווֹת מַנִּיחִין אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא וּמוֹדְדִין לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. הָיְתָה עֲגֻלָּה עוֹשִׂין לָהּ זָוִיּוֹת וְרוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הוּא בְּתוֹךְ הַמְרֻבָּע וּמוֹדְדִין חוּץ מִצַּלְעוֹת אוֹתוֹ מְרֻבָּע אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ שֶׁנִּמְצָא מִשְׂתַּכֵּר הַזָּוִיּוֹת:

6 [In the case of] a city that was rectangular or square: Since it has four corners of equal [angles], we leave it as it is and measure two thousand ells in each direction of its four directions. [If] it was round, we make corners for it and see it as if it is within a square, and measure two thousand ells from the sides of that square in each direction - such that it comes out that it gains the corners [of that square that extends beyond the circle].

7 ז

וְכֵן אִם הָיְתָה הָעִיר מְשֻׁלֶּשֶׁת אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ צְלָעוֹת רַבּוֹת מְרַבְּעִין אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ מוֹדְדִין חוּץ לַמְרֻבָּע אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. וּכְשֶׁהוּא מְרַבְּעָהּ מְרַבְּעָהּ בְּרִבּוּעַ הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁתְּהֵא כָּל רוּחַ מִמֶּנָּה מְשׁוּכָה כְּנֶגֶד רוּחַ מֵרוּחוֹת הָעוֹלָם וּמְכֻוֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ:

7 And likewise if the city was like a triangle or had many sides, we make it into a square and then measure two thousand ells from the square in each direction. And when one squares it, he squares it in the [directions] of the world - so that each of its directions extends across from one of the directions of the world and faces it.

8 ח

הָיְתָה רְחָבָה מִצַּד אֶחָד וּקְצָרָה מִצַּד אֶחָד רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא כֻּלָּהּ רְחָבָה. הָיְתָה עֲשׂוּיָה כְּמִין גַּ''ם אוֹ שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה כְּקֶשֶׁת אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ פָּחוֹת מֵאַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה מוֹדְדִין לָהּ מִן הַיֶּתֶר וְרוֹאִין אֶת כָּל הָרֹחַב שֶׁבֵּין הַיֶּתֶר וְהַקֶּשֶׁת כְּאִלּוּ הוּא מָלֵא בָּתִּים. וְאִם הָיָה בֵּין שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֵין מוֹדְדִין לָהּ אֶלָּא מִן הַקֶּשֶׁת:

8 [If] it was wide on one side and narrow on the other side, we see it as if it was all wide. [If] it was made like a type of a [Greek letter,] gamma (an L shape) or made like an arch: If there was less than four thousand ells between its two ends, we measure it from [the outer edge of] the gap and look at the entire space between the gap and the arch as if it was filled with houses. But if there was more than four thousand ells between the two ends, we only measure it from the [actual] arch.

9 ט

עִיר שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַנַּחַל. אִם יֵשׁ לְפָנֶיהָ דַּקָּה רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שְׂפַת הַנַּחַל כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ עָלֶיהָ וְיִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּנַּחַל נִמְצָא הַנַּחַל בִּכְלַל הָעִיר וּמוֹדְדִין לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה מִשְּׂפַת הַנַּחַל הַשְּׁנִיָּה וְיֵעָשֶׂה הַנַּחַל כֻּלּוֹ בִּכְלַל הַמְּדִינָה מִפְּנֵי הַדַּקָּה הַבְּנוּיָה מִצִּדּוֹ. וְאִם לֹא הָיָה שָׁם דַּקָּה אֵין מוֹדְדִין לָהֶן אֶלָּא מִפֶּתַח בָּתֵּיהֶן וְנִמְצָא הַנַּחַל נִמְדָּד מִן הָאַלְפַּיִם שֶׁלָּהֶם:

9 [In the case of a] city that sits upon a riverbank: If there is a dock four ells wide in front of it, upon the riverbank, so that [people] may stand upon it and use the river - it comes out that the river is included in the city. So we measure for [the city] two thousand ells from the second bank of the river, and the whole river [adjacent to the city] is included in the city because of the dock built on its side. But if there was no dock there, we only measure from the entrance of their houses; and it comes out that the river is measured as [part of] their two thousand [ells].

10 י

יוֹשְׁבֵי צְרִיפִין אֵין מוֹדְדִין לָהֶן אֶלָּא מִפֶּתַח בָּתֵּיהֶן. וְאִם יֵשׁ שָׁם שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי בָּתִּים הֻקְבְּעוּ כֻּלָּם וּמְרַבְּעִין אוֹתָהּ וְנוֹתְנִין לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ כִּשְׁאָר הָעֲיָרוֹת:

10 We only measure [the perimeter] of those who dwell in shacks from the entrance of their houses. But if there were three courtyards of two houses each [there], they are all made permanent (and attain the status of a city regarding the perimeter). So we square it and give them two thousand ells in each direction like other cities.

11 יא

אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה לֹא פָּחוֹת וְלֹא יֶתֶר וּבְחֶבֶל שֶׁל פִּשְׁתָּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ יוֹתֵר מִדַּאי. הִגִּיעַ לְגַיְא אִם הָיָה רָחְבּוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה שֶׁיָּכוֹל לְהַבְלִיעוֹ בְּחֶבֶל הַמִּדָּה מַבְלִיעוֹ וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּעָמְקוֹ פָּחוֹת מֵאַרְבַּעַת אֲלָפִים:

11 We may only measure with a rope of fifty ells - not less and not more - and with a rope of flax, so that it will not stretch too much. [If] one reached a vale [while measuring]: If it is [no more than] fifty ells, such that he he can subsume it with the measure of the rope, he subsumes it (he surveys it according to the measure of the rope stretched flatly over it). And that is so long as its depth is less than four thousand ells.

12 יב

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהָיָה חוּט הַמִּשְׁקלֶת יוֹרֵד כְּנֶגְדּוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. אֲבָל אִם אֵין חוּט הַמִּשְׁקלֶת יוֹרֵד כְּנֶגְדּוֹ אֵינוֹ מַבְלִיעוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה עָמְקוֹ אַלְפַּיִם אוֹ פָּחוֹת מִכֵּן:

12 To what are these words applicable? When a plumb line descends [directly] in front of him, such that it is impossible to use [the slope]. But if the plumb line does not descend in front of him, he does not subsume it unless its depth is two thousand ells or less.

13 יג

הָיָה גַּיְא מְעֻקָּם מְקַדֵּר וְעוֹלֶה מְקַדֵּר וְיוֹרֵד. הָיָה גַּיְא רָחָב מֵחֲמִשִּׁים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ הוֹלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ וּמַבְלִיעוֹ וְצוֹפֶה כְּנֶגֶד מִדָּתוֹ וְחוֹזֵר:

13 [If] the vale is sloped, one 'pierces' (see 28: 16) and ascends, 'pierces' and descends. [If] the vale was wider than fifty - such that one may not subsume it (due to the size of the rope) - he may walk to a place [where it is narrower, such] that he can subsume it, [then] subsume it, scout the measure across from it and return.

14 יד

הִגִּיעַ לְכֹתֶל אֵין אוֹמְרִים יִקֹּב אֶת הַכֹּתֶל אֶלָּא אוֹמֵד רָחְבּוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְאִם אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ מוֹדְדוֹ מְדִידָה יָפָה. וְאִם הָיָה חוּט הַמִּשְׁקלֶת יוֹרֵד כְּנֶגְדּוֹ מוֹדֵד רָחְבּוֹ מְדִידָה יָפָה:

14 [If] he reached a wall, we do not say, 'pierce' the wall. Rather one estimates its width and goes on. But if it is possible to use it, he must measure it properly. And if the plumb line descends [directly from the wall] in front of him, he must [also] measure its width properly.

15 טו

הִגִּיעַ לְהַר אִם הָיָה הַר מִתְלַקֵּט מִמֶּנּוּ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים בְּאֹרֶךְ חָמֵשׁ אַמּוֹת מַבְלִיעוֹ וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ. וְאִם הָיָה גָּבוֹהַּ הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּתְלַקֵּט מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ מֶשֶׁךְ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹמְדוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ כְּגוֹן שֶׁהָיָה רָחְבּוֹ יֶתֶר מֵחֲמִשִּׁים מְקַדְּרוֹ מְעַט מְעַט. וְזֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ מְקַדְּרִין בֶּהָרִים:

15 [If] he reached a hill: It the hill slopes ten handbreadths [of height] within five ells, one subsumes it and goes back to his measuring. But if it was very tall - to the point that it slopes ten handbreadths within the space of four ells - he estimates it and goes on. And if he is unable to subsume it - such as when it is wider than fifty - he 'pierces' it, little by little. And this is [the meaning of] that which they said, "We 'pierce' the hills."

16 טז

כֵּיצַד מְקַדְּרִין בְּהָרִים אוֹ בְּגֵיאָיוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעָן. אוֹחֲזִין שְׁנַיִם חֶבֶל שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת הָעֶלְיוֹן אוֹחֵז קְצָתוֹ מִכְּנֶגֶד מַרְגְּלוֹתָיו וְהַתַּחְתּוֹן אוֹחֵז בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְחוֹזֵר הָעֶלְיוֹן לַעֲמֹד בִּמְקוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהַתַּחְתּוֹן יוֹרֵד וּמַרְחִיק מִמֶּנּוּ מִדַּת הַחֶבֶל וְכֵן מִתְגַּלְגְּלִים וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמּוֹדְדִין אֶת כֻּלּוֹ. וּכְשֶׁיֵּלֵךְ הַמּוֹדֵד לְהַבְלִיעַ הָהָר אוֹ הַגַּיְא לֹא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתוֹ הָעוֹבְרִים וְיֹאמְרוּ מִדַּת תְּחוּמִין בָּאָה לְכָאן:

16 How do we 'pierce' in hills or vales that one cannot subsume? Two [surveyors] hold a rope of four ells: The higher one holds his end across from his feet and the lower one holds the second end across from this heart. And the higher one returns to stand in the place of the lower one, while the lower one descends and distances himself from him the length of the rope. And they repeat and continue [this] until they have measured all of it. And when the surveyor walks to subsume the hill or the vale, he does not go out of the perimeter; so that passersby not see him and say [that] the measure of the perimeters [reaches] there.

17 יז

אֵין סוֹמְכִין אֶלָּא עַל מְדִידַת אָדָם מֻמְחֶה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מִדַּת הַקַּרְקַע. הָיוּ לָנוּ תְּחוּמֵי שַׁבָּת מֻחְזָקִין וּבָא מֻמְחֶה וּמָדַד רִבָּה בַּתְּחוּם מֵהֶן וּמִעֵט בַּתְּחוּם. שׁוֹמְעִין לוֹ בַּתְּחוּם שֶׁרִבָּה. וְכֵן אִם בָּאוּ שְׁנַיִם מֻמְחִין וּמָדְדוּ הַתְּחוּם אֶחָד רִבָּה וְאֶחָד מִעֵט שׁוֹמְעִין לַמְרַבֶּה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְרַבֶּה יֶתֶר מִמִּדַּת אֲלַכְסוֹנָהּ שֶׁל עִיר:

17 We only rely upon the measurement of someone who is an expert, as he knows the measurement of the ground. If we had Shabbat perimeters that had been established and an expert came and measured, increasing (expanding) some of the perimeter and decreasing [some] of the perimeter - we listen to him about the perimeter that he increased. And likewise if two experts came and measured the perimeter - one increasing [it] and one decreasing [it] - we listen to the one who increases [it]. And this is so long as he does not increase it more than the measure of the city's diagonal.

18 יח

כֵּיצַד. בְּעֵת שֶׁיְּרַבֶּה זֶה נֹאמַר שֶׁמָּא הָרִאשׁוֹן מִקֶּרֶן אֲלַכְסוֹן שֶׁל עִיר מָדַד הָאַלְפַּיִם וּלְפִיכָךְ מִעֵט מִדָּתוֹ וְנִמְצָא צֶלַע הַתְּחוּם בֵּינוֹ וּבֵין הַמְּדִינָה פָּחוֹת מֵאַלְפַּיִם. וְזֶה הָאַחֲרוֹן מָדַד אַלְפַּיִם מִצֶּלַע הַמְּדִינָה. וְאֵין מַחֲזִיקִין עַל הָרִאשׁוֹן שֶׁטָּעָה בְּיוֹתֵר עַל זֶה. לְפִיכָךְ אִם רִבָּה זֶה הָאַחֲרוֹן יֶתֶר עַל הָרִאשׁוֹן אֲפִלּוּ בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים אַמָּה בְּקֵרוּב שׁוֹמְעִין לוֹ. בְּיוֹתֵר עַל זֶה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ:

18 How is this? At the time that this one increases [over the other], we say [that] perhaps the first one measured two thousand [ells] diagonally from the corner of the city; whereas the latter measured the two thousand from the [middle of the] edge of the city. But we do not assume that the first erred more than this. Hence if this latter one increased about five hundred and eighty ells more than the first one, we listen to him; more than this, we do not listen to him.

19 יט

אֲפִלּוּ עֶבֶד אֲפִלּוּ שִׁפְחָה נֶאֱמָנִין לוֹמַר עַד כָּאן תְּחוּם הַשַּׁבָּת. וְנֶאֱמָן הַגָּדוֹל לוֹמַר זָכוּר אֲנִי שֶׁעַד כָּאן הָיִינוּ בָּאִים בְּשַׁבָּת כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן. וְסוֹמְכִין עַל עֵדוּתוֹ בְּדָבָר זֶה. שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר לְהַחֲמִיר אֶלָּא לְהָקֵל מִפְּנֵי שֶׁשִּׁעוּר אַלְפַּיִם אַמָּה מִדִּבְרֵיהֶם:

19 Even a slave or a maidservant is believed (to provide legal testimony) when they say [that] the perimeter of Shabbat is until here. And an adult is believed to say, "I remember that we come [only] up to here on Shabbat when I was a child." And we rely upon his testimony in this thing. For the sages did not speak about the matter to be stringent, but rather to be lenient - since the [requisite] measurement of two thousand ells is from their words (rabbinic).