יֵשׁ כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶתֵּר וְהוּא הַכְּלִי שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ בְּשַׁבָּת דָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ בְּחל. כְּגוֹן כּוֹס לִשְׁתּוֹת בּוֹ וּקְעָרָה לֶאֱכל בָּהּ וְסַכִּין לְחִתּוּךְ בּוֹ בָּשָׂר וּפַת וְקֻרְנָס לִפְצֹעַ בּוֹ אֱגוֹזִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:

1 There is something [called] a vessel the use of which is for permissible work - and that is a vessel with which one may do something on Shabbat which can be done for him on [weekdays]. For example, a cup from which to drink, a bowl from which to eat, a knife with which to cut meat or bread, a hammer with which to break open nuts and that which is similar to them.

וְיֵשׁ כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִסּוּר וְהוּא הַכְּלִי שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ בְּשַׁבָּת דָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ. כְּגוֹן מַכְתֶּשֶׁת וְרֵיחַיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁאָסוּר לִכְתּשׁ וְלִטְחֹן בְּשַׁבָּת:

2. And there is something [called] a vessel the use of which is for forbidden work - and that is a vessel that it is forbidden on Shabbat to do the thing that is done with it. For example, a mortar or a mill or that which is similar to them - as it is forbidden to pound and to grind on Shabbat.

כָּל כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶתֵּר בֵּין הָיָה שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל חֶרֶס אוֹ שֶׁל אֶבֶן אוֹ שֶׁל מַתֶּכֶת מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת. בֵּין בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ שֶׁל כְּלִי בֵּין לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ בֵּין לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ. וְכָל כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִסּוּר בֵּין הָיָה שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל חֶרֶס אוֹ שֶׁל אֲבָנִים אוֹ שֶׁל מַתֶּכֶת מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת בֵּין לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ בֵּין לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אֲבָל בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ שֶׁל כְּלִי אָסוּר:

3 It is permissible to move any vessel the use of which is for permissible work - whether it was of wood or clay or stone or metal - and whether it is for the vessel's own sake, or for the need of its place or for the need of itself (its actual use). [But regarding] any vessel the use of which is for forbidden work - whether it was of wood or clay or stones or metal - it is [only] permissible to move it for the need of itself (if used for permissible work) or for the need of its place. But it is forbidden [to move it] for the vessel's own sake.

כֵּיצַד. מְטַלְטֵל הוּא אֶת הַקְּעָרָה שֶׁל עֵץ לֶאֱכל בָּהּ אוֹ לֵישֵׁב בִּמְקוֹמָהּ. אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּגָּנֵב. וְזֶה הוּא בִּשְׁבִיל עַצְמָהּ. וְכֵן אִם טִלְטֵל אוֹתָהּ מִן הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְיַבֵּשׁ וְתִשָּׁבֵר אוֹ מִן הַגְּשָׁמִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְפַּח וְתִפָּסֵד הֲרֵי זֶה מְטַלְטֵל בִּשְׁבִיל עַצְמָהּ וּמֻתָּר מִפְּנֵי שֶׁמְּלַאכְתָּהּ לְהֶתֵּר:

4 How is this? One may move a wooden bowl to eat from it or to sit in its place; or in order that it not be stolen - and that is for its own sake. Likewise is it for its own sake and permissible to move it from the sun in order that it not dry up and break, or from the rain in order that it not swell and get ruined - since its use is for permissible work.

וְכֵן מְטַלְטֵל הוּא הָרֵחַיִם אוֹ הַמַּכְתֶּשֶׁת לְשַׁבֵּר עָלֶיהָ אֱגוֹזִים אוֹ לַעֲלוֹת עָלֶיהָ לַמִּטָּה וְזֶה הוּא לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ לֵישֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. אֲבָל אֵינוֹ מְטַלְטְלָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁבֵר וְלֹא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּגָּנֵב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

5 Likewise may one move a mill or mortar to break nuts upon it or to climb into bed upon it - and that is for the need of itself - or to sit in its place. But he may not move it in order that it not break, nor in order that it not be stolen. And likewise anything that is similar to this.

וְכָל שֶׁאֵינוֹ כְּלִי כְּגוֹן אֲבָנִים וּמָעוֹת וְקָנִים וְקוֹרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אָסוּר לְטַלְטְלָן. אֶבֶן גְּדוֹלָה אוֹ קוֹרָה גְּדוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נִטֶּלֶת בַּעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם אִם יֵשׁ תּוֹרַת כְּלִי עָלֶיהָ מְטַלְטְלִים אוֹתָהּ. דַּלְתוֹת הַבַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כֵּלִים לֹא הוּכְנוּ לְטַלְטֵל לְפִיכָךְ אִם נִתְפָּרְקוּ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. וְכֵן הֶעָפָר וְהַחוֹל וְהַמֵּת אֵין מְזִיזִין אוֹתָן מִמְּקוֹמָן. וּבֶן שְׁמוֹנָה חַי הֲרֵי הוּא כְּאֶבֶן וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ:

6 And it is forbidden to move anything that is not a vessel, such as stones, coins, reeds, beams and that which is similar to them. When it has the status of a vessel, [however,] it is permissible to move a large stone or a big beam - even though it [requires] ten people to carry it. [Regarding] the doors of a house, they were not designed to be moved. Hence if they broke off - even on Shabbat - it is forbidden to move them. Likewise may we not move dirt, sand or a dead body from their place. And a living [baby with which its mother was pregnant with it for] eight months is [considered] like a stone, and it is forbidden to move it.

מֻתָּר לְטַלְטֵל הַכְּלִי אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְתַשְׁמִישָׁהּ. כֵּיצַד. נוֹטֵל אָדָם קֻרְנָס לִפְצֹעַ בּוֹ אֱגוֹזִים. קוֹרְדוֹם לַחְתֹּךְ בּוֹ דְּבֵלָה. מְגֵרָה לְגָרֵר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה. מַגְרֵפָה לִגְרֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגָרוֹת. אֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּזְלֵג לָתֵת עָלָיו אֹכֶל לְקָטָן. אֶת הַכּוֹשׁ וְאֶת הַכַּרְכָּר לִתְחֹב בּוֹ. מַחַט שֶׁל סַקָּאִין לִפְתֹּחַ בּוֹ אֶת הַדֶּלֶת. אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת לֵישֵׁב עָלֶיהָ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

7 It is permissible to move a vessel even not for the sake of its [common] use, but rather to use it for a [type of] work for which it was not made. How is this? One may take a hammer to break open nuts with it; an axe to cut a cake of dried figs with it; a saw to cut cheese with it; a spade to scoop dried figs with it; a winnowing shovel or a pitchfork to place food on it for a child; a reed or a shuttle from a spindle to insert it (into food like a fork); a sack maker’s needle to open the door with it; a mortar to sit upon it and likewise anything that is similar to this.

וּמְטַלְטֵל אָדָם מַחַט שֶׁל יָד הַשְּׁלֵמָה לִטּל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ. אֲבָל אִם נִטַּל הַקָּצֶה הַנָּקוּב שֶׁלָּהּ אוֹ הַקָּצֶה הַחַד שֶׁלָּהּ אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ. וְאִם הָיְתָה גּלֶם וַעֲדַיִן לֹא נִקְּבָה מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ:

8 And one may carry a (simple) hand needle to take out a thorn with it. But we may not move it if its perforated end or its sharp end was removed. However it is permissible to move it if it was unfinished and not yet perforated.

כָּל כְּלִי שֶׁמַּקְפִּיד עָלָיו שֶׁמָּא יִפְחֲתוּ דָּמָיו כְּגוֹן כֵּלִים הַמֻּקְצִים לִסְחוֹרָה וְכֵלִים הַיְקָרִים בְּיוֹתֵר שֶׁמַּקְפִּיד עֲלֵיהֶן שֶׁמָּא יִפָּסְדוּ אָסוּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא מֻקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס. כְּגוֹן הַמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁל מַחְרֵשָׁה וְסַכִּין שֶׁל טַבָּחִים וְחֶרֶב שֶׁל אוּשְׁכָּפִים וְחִצִּין הַחֲרָשִׁים וְקֻרְנָס שֶׁל בַּשָּׂמִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:

It is forbidden to handle on the Sabbath any article of which a man takes particular care lest it may depreciate in value, such as tools set apart as merchandise or exceptionally valuable things that one carefully protects from deterioration. Such things are referred to as set apart because of monetary loss.— —

כָּל כְּלִי שֶׁהֻקְצָה מֵחֲמַת הָאִסּוּר אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. כְּגוֹן נֵר שֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ בְּשַׁבָּת וְהַמְּנוֹרָה שֶׁהָיָה הַנֵּר עָלֶיהָ וְשֻׁלְחָן שֶׁהָיוּ עָלָיו מָעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁכָּבָה הַנֵּר אוֹ שֶׁנָּפְלוּ הַמָּעוֹת אָסוּר לְטַלְטְלָן. שֶׁכָּל כְּלִי שֶׁהָיָה אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת נֶאֱסַר לְטַלְטְלוֹ כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ הַדָּבָר שֶׁגָּרַם לוֹ הָאִסּוּר:

It is also forbidden to handle any article set apart because a prohibition is involved, such as a lamp which was lit for the Sabbath, or a menorah bearing a lighted candle, or a table with money on it, even if the light has gone out, and the money has fallen off the table.— —

אֲבָל כְּלִי הַמֻּקְצֶה מֵחֲמַת מֵאוּסוֹ כְּגוֹן נֵר יָשָׁן שֶׁל נֵפְט וּכְלִי הַצּוֹאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מֻתָּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת אִם הֻצְרַךְ לָהֶן:

11 However a vessel that is designated away (muktseh) on account of its being disgusting - such as an old petroleum lamp or a vessel from excrement and that which is similar to them - is permissible to move if one needs them.

כָּל הַכֵּלִים הַנִּטָּלִין בְּשַׁבָּת שֶׁנִּתְפָּרְקוּ דַּלְתוֹתֵיהֶן כְּגוֹן דַּלְתוֹת שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל בֵּין שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בְּשַׁבָּת בֵּין שֶׁנִּתְפָּרְקוּ קֹדֶם הַשַּׁבָּת מֻתָּר לְטַלְטֵל אוֹתָן דְּלָתוֹת. וְכֵן כָּל הַכֵּלִים הַנִּטָּלִין בְּשַׁבָּת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בֵּין קֹדֶם הַשַּׁבָּת בֵּין בְּשַׁבָּת שִׁבְרֵיהֶן נִטָּלִין וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ שִׁבְרֵיהֶן עוֹשִׂין מֵעֵין מְלַאכְתָּן. כֵּיצַד. שִׁבְרֵי עֲרֵבָה לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת פִּי הֶחָבִית. שִׁבְרֵי זְכוּכִית לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת פִּי הַפַּךְ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲבָל אִם אֵין הַשְּׁבָרִים רְאוּיִין לִמְלָאכָה כְּלָל אָסוּר לְטַלְטְלָן:

12 [Regarding] the doors that came off of vessels that may be carried on Shabbat - such as [the doors of] a box, a chest, or a closet: It is permissible to carry those doors - whether they came off on Shabbat or they came off before Shabbat. Likewise, [regarding] all vessels that may be moved on Shabbat that broke - whether they broke before Shabbat or on Shabbat - their shards may be moved, so long as they accomplish [a] (something like their) purpose. How is this? Shards of a bowl may be used to cover the mouth of a barrel. Shards of glass may be used to cover the mouth of a cruse. And likewise anything that is similar to this. But it is forbidden to move the shards if they are not suited for any type of work at all.

כָּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים נִטָּלִים בְּשַׁבָּת וְהוּא שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת כְּלִי עֲלֵיהֶן. הָיָה כְּלִי מְחֻבָּר בַּקַּרְקַע כְּגוֹן חָבִית הַטְּמוּנָה בָּאָרֶץ. אִם יֵשׁ בַּכִּסּוּי שֶׁלָּהּ בֵּית אֲחִיזָה מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ וְאִם לָאו אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ. וְכֵן כִּסּוּיֵי הַקַּרְקָעוֹת כְּגוֹן בּוֹרוֹת וַחֲרִיצִין אֵין מְטַלְטְלִין כִּסּוּי שֶׁלָּהֶן אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ בֵּית אֲחִיזָה. כִּסּוּי הַתַּנּוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בֵּית אֲחִיזָה מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ:

13 All covers of vessels may be moved on Sabbath, so long as the [covers themselves] have the status of a vessel. If the vessel was attached to the ground, such as a barrel buried in the ground: We may move it if it has a handle; but if not, we may not move it. Likewise may we not move covers in the ground - such as [those of] pits and ditches - unless it has a handle. It is permissible to move the cover of an oven, even if it does not have a handle.

שְׁנֵי דְּבָרִים אֶחָד אָסוּר לְטַלְטְלוֹ וְאֶחָד מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ וְהֵן סְמוּכִים זֶה לָזֶה אוֹ זֶה עַל זֶה אוֹ זֶה בָּזֶה וּבִזְמַן שֶׁמְּטַלְטְלִין אֶחָד מֵהֶן יְטַלְטֵל הַשֵּׁנִי. אִם הָיָה צָרִיךְ לַדָּבָר שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ מְטַלְטְלוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁדָּבָר הָאָסוּר מִטַּלְטֵל עִמּוֹ. וְאִם צָרִיךְ לְטַלְטֵל דָּבָר הָאָסוּר לֹא יְטַלְטְלֶנּוּ בְּאוֹתוֹ דָּבָר הַמֻּתָּר:

14 [In a case of] two things, one [of which] is forbidden to move and one [of which] is permissible to move - that are adjacent to one another, or one on top of the other or one inside the other - and when he moves one of them, he [also] moves the second: If he needs the thing that is permissible to move, he may move it - even though the forbidden thing is moved with it. But if he needs the forbidden thing, he may not move it by way of [moving] the permissible thing.

כֵּיצַד. פַּגָּה שֶׁהָיְתָה טְמוּנָה בְּתֶבֶן וַחֲרָרָה שֶׁהָיְתָה עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים תּוֹחֲבָן בְּכוֹשׁ אוֹ בְּכַרְכָּר וְנוֹטְלָן וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתֶּבֶן וְהַגֶּחָלִים נִנְעָרִים בְּשַׁבָּת בִּשְׁעַת נְטִילָה. וְכֵן לֶפֶת אוֹ צְנוֹנוֹת שֶׁהָיוּ טְמוּנִים בְּעָפָר וּמִקְצָת הֶעָלִים מְגֻלִּים שׁוֹמְטָן בְּשַׁבָּת בֶּעָלֶה שֶׁלָּהֶן וְאַף עַל פִּי שֶׁהֶעָפָר נִנְעָר. אֲבָל אִם הָיָה כִּכָּר אוֹ תִּינוֹק עַל גַּבֵּי הָאֶבֶן אוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹרָה לֹא יְטַלְטֵל הָאֶבֶן אוֹ הַקּוֹרָה בַּכִּכָּר אוֹ בַּתִּינוֹק שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

15 How is this? [Regarding] an unripe fig buried in straw and a pancake on top of coals: One may insert a reed or a shuttle into them and remove them - even though the straw and the coals are shaken off on Shabbat when [the fig and the pancake] are removed. Likewise [regarding] a turnip or radish that were buried in dirt and some of their leaves were exposed: We may extract them on Shabbat by their leaves - even though the dirt is shaken off. But if there was a loaf [of bread] or an infant on top of a stone or on top a beam, one may not move the stone or the beam by way of [moving] the loaf or the infant that is upon it. Likewise all that is similar to this.

נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין עָלָיו וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא דִּינָר שֶׁאִם יִפּל הַדִּינָר יִטְּלֶנּוּ הָאָב בְּיָדוֹ. כַּלְכָּלָה שֶׁהָיְתָה נְקוּבָה וְסָתַם נֶקֶב שֶׁלָּהּ בְּאֶבֶן מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ שֶׁהֲרֵי הָאֶבֶן נַעֲשֵׂית כְּדֹפֶן. הָיְתָה הַכַּלְכָּלָה מְלֵאָה פֵּרוֹת וְהָאֶבֶן בְּתוֹךְ הַפֵּרוֹת אִם הָיוּ הַפֵּרוֹת רְטֻבִּים כְּגוֹן עֲנָבִים וְתוּתִים נוֹטֵל אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא שֶׁאִם יְנַעֵר הַפֵּרוֹת יִטָּנְפוּ בֶּעָפָר וּבִמְקוֹם הֶפְסֵד לֹא גָּזְרוּ:

16 One may take up his son who is [yearning] for him but has a stone in his hand. But not a dinar - for if the dinar would fall, the father would take it up in his hand. It is permissible to move a basket that was perforated and he blocked its hole with the stone - as the stone was made into [being] like a wall [of the basket. In a case of] a basket full of fruits and the stone was among the fruits: If the fruits were moist - such as grapes and mulberries - he may take it up like it is. For if he shook out the fruits, they would be soiled in the dirt - and [the Sages] did not make a decree in a situation of a loss.

חָבִית שֶׁשָּׁכַח אֶבֶן עַל פִּיהָ מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. הָיְתָה בֵּין הֶחָבִיּוֹת וְהָאֶבֶן עָלֶיהָ מַגְבִּיהָהּ לְמָקוֹם אַחֵר וּמַטֶּה עַל צִדָּהּ שָׁם וְהָאֶבֶן נוֹפֶלֶת. וְכֵן הַשּׁוֹכֵחַ מָעוֹת עַל הַכַּר וְצָרַךְ לַכַּר נוֹעֵר אֶת הַכַּר וְהֵן נוֹפְלוֹת. וְאִם צָרִיךְ לִמְקוֹם הַכַּר נוֹטֵל אֶת הַכַּר וְהַמָּעוֹת עָלָיו. אֲבָל אִם הִנִּיחַ הַמָּעוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת עַל הַכַּר אוֹ הִנִּיחַ הָאֶבֶן עַל פִּי הֶחָבִית הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין לְטַלְטְלָן וַאֲפִלּוּ נִטְּלוּ הַמָּעוֹת וְהָאֶבֶן שֶׁהֲרֵי נַעֲשׂוּ בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר:

17 [In a case] that one forgot a stone on the mouth of a barrel, he may tilt it on its side, so [that the stone] falls off. If [the barrel] was among [other] barrels, and the stone was upon it, he may lift the barrel to another place and [then] tilt it on its side, so [that] the stone falls off. Likewise [in a case] that one forgot coins on a pillow, he shakes the pillow, so [that the money] falls off. But if on the eve of Shabbat, he [deliberately] placed the money on the pillow or placed the stone on the mouth of the barrel, it is surely forbidden to move these [items] - even if the money and the stone were removed. As they surely became a platform for something forbidden.

הָאֶבֶן שֶׁבַּקֵּרוּיָה אִם מְמַלְּאִין בָּהּ וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת הֲרֵי הִיא כְּמִקְצַת הַקֵּרוּיָה וּמֻתָּר לְמַלְּאוֹת בָּהּ וְאִם לָאו אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ. בֶּגֶד שֶׁעַל הַקָּנֶה שׁוֹמְטוֹ מֵעַל הַקָּנֶה:

18 [Regarding] a stone that is in a gourd (used to draw water): If they fill it and [the stone] does not fall, it is surely like part of the gourd, so it is permissible to fill with it. But if not, we may not fill with it. [In a case of] a garment upon a reed, one may extract it from the reed.

פֵּרוֹת שֶׁאָסוּר לֶאֱכל כְּגוֹן פֵּרוֹת שֶׁאֵינָם מְעֵשָּׂרִין אֲפִלּוּ הֵן חַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר מִדִּבְרֵיהֶם אוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ אוֹ תְּרוּמָה טְמֵאָה אוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ כְּהִלְכָתָן אָסוּר לְטַלְטְלָן. אֲבָל הַדְּמַאי הוֹאִיל וְרָאוּי לָעֲנִיִּים וְכֵן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁפְּדָאָן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן הַחֹמֶשׁ מֻתָּר לְטַלְטְלָן:

19 It is forbidden to move fruits that are forbidden to eat, such as fruits that have not been tithed - even if they are only obligated in [rabbinic] tithes - or first tithe the priestly tithe of which has not been taken, or impure tithes or second tithe and consecrated foods that have not been properly redeemed. But it is permissible to move demai, since it is fit for the poor; and likewise second tithe and consecrated foods that have have been redeemed - even though one did not [add the mandatory] fifth.

מְטַלְטֵל יִשְׂרָאֵל הַתְּרוּמָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לוֹ. וּמְטַלְטְלִין תְּרוּמָה טְמֵאָה עִם הַטְּהוֹרָה אוֹ עִם הַחֻלִּין אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם בִּכְלִי אֶחָד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁהָיְתָה הַטְּהוֹרָה לְמַטָּה וְהָיוּ פֵּרוֹת הַמִּתְטַנְּפִין בַּקַּרְקַע שֶׁאִם יְנַעֵר אוֹתָן יִפָּסְדוּ. אֲבָל אִם הָיוּ אֱגוֹזִים וּשְׁקֵדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן נוֹעֵר הַכְּלִי וְנוֹטֵל הַטְּהוֹרָה אוֹ הַחֻלִּין וּמַנִּיחַ הַטֻּמְאָה. וְאִם הָיָה צָרִיךְ לִמְקוֹם הַכְּלִי בֵּין שֶׁהַטְּהוֹרָה לְמַעְלָה בֵּין שֶׁהָיְתָה לְמַטָּה מְטַלְטֵל הַכּל כְּאֶחָד:

20 An Israelite may move tithes - even though it is not fit for him. And we may move impure tithes with pure [tithes] or with ordinary food if they were both in one vessel. To what are these words applicable? When the pure was above; and the fruits would get soiled on the ground - such that if they were shaken out, they would go bad. But if they were nuts or almonds or that which is similar to them, one shakes the vessel, takes up the pure or ordinary foods and leaves the impure. And if one needed the place of the vessel, he can move the vessel as one - whether the pure is above or whether it is below.

נִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים שֶׁחָשַׁב עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם אִם לִמְדּוּם מֻתָּר לֵישֵׁב עֲלֵיהֶן לְמָחָר וְאִם לָאו אָסוּר. חֲרָיוֹת שֶׁל דֶּקֶל שֶׁגְּדָרָן לְעֵצִים וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת לִישִׁיבָה מֻתָּר לְטַלְטְלָן. וְכֵן אִם יָשַׁב עֲלֵיהֶן מִבְּעוֹד יוֹם מֻתָּר לְטַלְטְלָן:

21 [In a case of] a row of stones that one thought [to sit upon on Shabbat] while it was still day (before Shabbat): If he arranged them, it is permissible to sit upon them on the morrow; but if not, it is forbidden. [In a case of] palm branches that one scraped [so that they would serve for] wood, but reconsidered about them on the eve of Shabbat [that they should be] for sitting - it is permissible to move them. And likewise is it permissible to move them if he sat upon them while it was still day.

הַקַּשׁ שֶׁעַל הַמִּטָּה לֹא יְנַעְנְעֶנּוּ בְּיָדוֹ אֲבָל מְנַעְנְעוֹ בְּגוּפוֹ. וְאִם הוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ. וְכֵן אִם הָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מְנַעְנְעוֹ בְּיָדוֹ שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁיָּשַׁב עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם. הַמַּכְנִיס קֻפָּה שֶׁל עָפָר בְּבֵיתוֹ אִם יִחֵד לָהּ קֶרֶן זָוִית מֵעֶרֶב שַׁבָּת מְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת וְעוֹשֶׂה בּוֹ כָּל צְרָכָיו:

22 [In a case of] straw on top of a bed, one may not move it with his hand, but he may move it with his body. But if it is animal food, it is permissible to move it [in the usual way]. And likewise, if there was a pillow or a sheet or that which is similar to them on it, he may move it with his hand. For it is surely [thereby] as if he sat upon it while it was still day. [Regarding] one who brings a basket full of earth into his house: If he designated a specific corner for it from the eve of Shabbat, he may carry it on Shabbat and use it for all his needs.

אָסוּר לְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּסוֹתֵר. כֵּיצַד. לֹא יִתֵּן כְּלִי תַּחַת הַנֵּר בְּשַׁבָּת לְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁמֶן הַנּוֹטֵף. שֶׁהַשֶּׁמֶן שֶׁבַּנֵּר אָסוּר לְטַלְטְלוֹ וּכְשֶׁיִּפּוֹל לַכְּלִי יֵאָסֵר טִלְטוּל הַכְּלִי שֶׁהָיָה מֻתָּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. לְפִיכָךְ אֵין נוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַתַּרְנְגלֶת לְקַבֵּל בֵּיצָתָהּ. אֲבָל כּוֹפֶה הוּא הַכְּלִי עָלֶיהָ. וְכֵן כּוֹפֶה הַכְּלִי עַל כָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ שֶׁהֲרֵי לֹא בִּטְּלוֹ שֶׁאִם יַחְפֹּץ יִטְּלֶנּוּ:

23 It is forbidden to nullify a vessel from its use because it is like demolishing. How is this? One may not place a vessel beneath a lamp to collect the oil that drips. For it is forbidden to move the oil in the lamp; and when it if falls into the vessel, if forbids moving the vessel which had [previously] been permissible. And likewise anything that is similar to this. Hence we may not place a vessel beneath a hen to collect its egg. However, one may overturn a vessel over it. And likewise may one overturn a vessel over anything that is forbidden to move. For he surely did not nullify [this] vessel - as if he wants, he can take it up.

נוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף וְאִם נִתְמַלֵּא הַכְּלִי שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹנֶה וְאֵינוֹ נִמְנָע. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַדֶּלֶף רָאוּי לִרְחִיצָה אֲבָל אִם אֵינוֹ רָאוּי אֵין נוֹתְנִין וְאִם נָתַן מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בַּמַּיִם הַמְּאוּסִין שֶׁבּוֹ. שֶׁאֵין עוֹשִׂין גְּרָף שֶׁל רְעִי לְכַתְּחִלָּה:

24 We may place a vessel beneath a leak. And if it filled up, one can spill [it out] and repeat and [need not] prevent [himself from this]. And that is when the [water] is suited for bathing. But if it is not suited, we may not place [a vessel there]. However, if he did place it [there regardless], it is permissible to move the disgusting water in it. [The reason one may nevertheless not put it there] is that we may not make a chamber pot at the outset.

חָבִית שֶׁל טֶבֶל שֶׁנִּשְׁבְּרָה מֵבִיא כְּלִי וּמַנִּיחַ תַּחְתֶּיהָ הוֹאִיל וְאִם עָבַר וְתִקְּנוֹ מְתֻקָּן הֲרֵי הוּא כִּמְתֻקָּן. וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ וּמֻתָּר לְטַלְטֵל הַכְּלִי. קוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה אֵין סוֹמְכִין אוֹתָהּ בְּסַפְסָל אוֹ בַּאֲרוּכּוֹת הַמִּטָּה אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ רְוָחִים וְכָל זְמַן שֶׁיַּחְפֹּץ יִטְלֵם כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ. פּוֹרְסִין מַחְצֶלֶת עַל גַּבֵּי אֲבָנִים בְּשַׁבָּת אוֹ עַל גַּבֵּי כַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לָצוּד שֶׁהֲרֵי נוֹטְלָהּ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה. וְכוֹפִין אֶת הַסַּל בְּשַׁבָּת לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעֲלוּ עָלָיו וְיֵרְדוּ שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ כְּשֶׁיֵּרְדוּ מֵעָלָיו. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

25 [In a case of a] barrel of untithed produce which broke, one may bring another vessel and place it beneath [the barrel]. For since [it is the case that] if one sinned and fixed [the untithed produce], it would be fixed (permissible to eat) - it is as if it is [already] fixed. And we may place a vessel beneath a lamp in order to collect burning sparks since they have no substance - so it [remains] permissible to carry the vessel. [In a case of] a beam that broke, we may only support it with a bench or with the lengths of a bed if they were spread out - so that he can take them away anytime he wants, in order that he not nullify a vessel from its use. We may spread a mat on Shabbat over stones or over a beehive - in the sun [to protect it] from the sun, and in the rain [to protect it] from the rain - so long as he does not intend to trap. For he can surely take [the mat] anytime he wants. We may overturn a basket in front of chicks in order that they climb upon it and go down. For it is certainly permissible to take [the basket] up when they go down from it. And likewise anything that is similar to this.

בְּהֵמָה שֶׁנָּפְלָה לְבוֹר אוֹ לְאַמַּת הַמַּיִם אִם יָכוֹל לִתֵּן לָהּ פַּרְנָסָה בִּמְקוֹמָהּ מְפַרְנְסִין אוֹתָהּ עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאִם לָאו מֵבִיא כָּרִים וּכְסָתוֹת וּמַנִּיחַ תַּחְתֶּיהָ וְאִם עָלְתָה עָלְתָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ שֶׁהֲרֵי מַשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר לְתוֹךְ הַמַּיִם מִפְּנֵי צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים לֹא גָּזְרוּ. וְאָסוּר לְהַעֲלוֹתָהּ בְּיָדוֹ. וְכֵן אֵין עוֹקְרִין בְּהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹף בְּחָצֵר אֲבָל דּוֹחִין אוֹתָן עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ. וּמְדַדִּין עֲגָלִים וּסְיָחִים. תַּרְנְגלֶת שֶׁבָּרְחָה אֵין מְדַדִּין אוֹתָן מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִשְׁמֶטֶת מִן הַיָּד וְנִמְצְאוּ אֲגַפֶּיהָ נִתְלָשִׁין אֲבָל דּוֹחִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּכָּנֵס:

26 [In a case of] an animal that fell into a pit or into an aqueduct: If one can provide it with sustenance in its place, one provides it with sustenance until the conclusion of Shabbat. But if not, he brings pillows and bed covers and places [them] beneath [the animal] - and if it climbs out [on its own], it climbs out. [One may do this] even though he nullifies a vessel from its use - as he surely throws them into the water in the pit - since [the Sages] did not make a decree [in this case] on account of [the prohibition of causing] pain to animals. But it is forbidden to bring [the animal] up with one's hand. And likewise may we not pick up [domesticated] beasts, [wild] animals and fowl in the courtyard; but one may push them until they enter. And we may help calves and colts to walk. [But] we may not help hens that have fled, because it extracts itself from the hand and its wings get disjointed. But we may push it until it enters.