Chapter 2ב׳
1 א

בִימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל רַבּוּ הָאֶפִּיקוֹרוֹסִין בְּיִשְׂרָאֵל וְהָיוּ מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל וּמְסִיתִין אוֹתָן לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי הַשֵּׁם. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁזּוֹ גְּדוֹלָה מִכָּל צָרְכֵי בְּנֵי אָדָם עָמַד הוּא וּבֵית דִּינוֹ וְהִתְקִין בְּרָכָה אַחַת שֶׁתִּהְיֶה בָּהּ שְׁאֵלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם לְאַבֵּד הָאֶפִּיקוֹרוֹסִין וְקָבַע אוֹתָהּ בַּתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲרוּכָה בְּפִי הַכּל. נִמְצְאוּ כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת:

In Rabban Gamliel's days, the number of heretics in Israel increased. They were wont to vex the Israelites and seduce them to turn away from God. When R. Gamliel realized that the most urgent need was to remove this evil, he composed a Benediction which contains a petition to God to destroy the heretics, and incorporated it in the Eighteen Blessings so that it should be in a fixed form for all. Hence the total number of Blessings in the Daily Service is Nineteen.

2 ב

בְּכָל תְּפִלָּה שֶׁבְּכָל יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת אֵלּוּ עַל הַסֵּדֶר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁמָּצָא דַּעְתּוֹ מְכֻוֶּנֶת וּלְשׁוֹנוֹ תְּמַהֵר לִקְרוֹת. אֲבָל אִם הָיָה טָרוּד וְדָחוּק אוֹ שֶׁקָּצְרָה לְשׁוֹנוֹ מֵהִתְפַּלֵּל יִתְפַּלֵּל שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וּבְרָכָה אַחַת מֵעֵין כָּל הָאֶמְצָעִיּוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת וְיֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ:

In each of the three daily services, a person recites these nineteen blessings in their appointed order. But only if he finds that his mind is in a fit state for prayer and he is fluent in speech.*He knows the blessing correctly. But if one is distracted and harassed, or is not fluent in speech, he should recite the first three blessings, a blessing embodying the gist of all the intermediate blessings, and the last three blessings, and then he has fulfilled his duty.

3 ג

וְזוֹהִי הַבְּרָכָה שֶׁתִּקְּנוּ מֵעֵין כָּל הָאֶמְצָעִיּוֹת. הֲבִינֵנוּ יְיָ׳‎ אֱלֹהֵינוּ לָדַעַת אֶת דְּרָכֶיךָ וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתְךָ לְסוֹלֵחַ הֱיֵה לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים רַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב וְדַשְׁנֵנוּ וְשַׁכְּנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצְךָ וּנְפוֹצִים מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ וְהַתּוֹעִים בְּדַעְתְּךָ יִשָּׁפְטוּ וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדְךָ וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַּׁי מְשִׁיחֶךָ טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַּעֲנֶה כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה כד) ״וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע״ כִּי אַתָּה הוּא עוֹנֶה בְּכָל עֵת פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צוּקָה בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳‎ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

The Blessing that they ordained as a summary of the intermediate blessings is as follows: Give us understanding, O Lord, our God, to know Thy ways, and circumcise our hearts to fear Thee. Be forgiving unto us, so that we may be redeemed. Keep us far from sorrow. Make us prosperous. Cause us to dwell in the pastures of Thy land. Gather the scattered from the four [corners of the earth]. Let them that go astray in the knowledge of Thee be judged;*According to another reading, “Let them that go astray [learn to] judge according to the [true] knowledge of Thee.” (Rashi quoting Halachoth Gedoloth) Rabbenu Jonah renders, “Let them that go astray be judged according to Thy knowledge.” and over the wicked wave Thy hand. Let the righteous rejoice in the rebuilding of Thy city and in the reestablishment of Thy temple, and in the flourishing of the horn of David, Thy servant, and in the rekindling of the light of Jesse's son, Thine anointed. Before we call, do Thou answer; before we speak, do Thou hearken; as it is said, "And it shall come to pass, before they call, I will answer; while they are still speaking, I will hear" (Isaiah 65:24); for Thou art He who answereth in all times of trouble, who delivereth and rescueth from all distress, Blessed art Thou O Lord who hearkenest unto prayer.

4 ד

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּימוֹת הַחַמָּה. אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל הֲבִינֵנוּ מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר שְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. וְכֵן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל הֲבִינֵנוּ מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת:

The foregoing rule only applies to the summer season. But in the winter the summary of the intermediate blessings is not recited; because, in the blessing for a prosperous year, the petition for dew and rain has to be recited. So also, this summary is not recited in the Evening Prayer at the close of Sabbath or Festival, because in the Blessing for Granting Understanding, the paragraph relating to the distinction between sacred and profane has to be added.

5 ה

וּבְשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע בְּרָכוֹת בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה מֵאַרְבַּע תְּפִלּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם. שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת וּבְרָכָה אֶמְצָעִית מֵעֵין אוֹתוֹ הַיּוֹם. בְּשַׁבָּתוֹת חוֹתְמִין בִּבְרָכָה אֶמְצָעִית מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. וּבָרְגָלִים חוֹתֵם בָּהּ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. וְאִם הָיָה שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב חוֹתְמִים בָּהּ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה חוֹתְמִין בָּהּ מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן. וְאִם הָיָה שַׁבָּת חוֹתֵם בָּהּ מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן:

On Sabbaths and Festivals, seven blessings are recited in each of the four Services for the day; namely, the usual first three blessings, and last three blessings, and an intermediate blessing appropriate to the particular day. On Sabbaths, the intermediate blessing concludes with the formula, "Who hallowest the Sabbath." On the Festivals it concludes, "Who hallowest Israel and the Seasons." And on a Sabbath which is at the same time a festival, the concluding formula is, "Who hallowest the Sabbath, Israel and the Seasons." On New Year, the conclusion is, "King over all the earth, who hallowest Israel and the Day of Memorial." When the New Year falls on a Sabbath, the concluding formula is, "King over all the earth, who hallowest the Sabbath, Israel and the Day of Memorial."

6 ו

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּתְפִלַּת עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה. אֲבָל תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתְפַּלֵּל תֵּשַׁע בְּרָכוֹת שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל כָּל יוֹם וְשָׁלֹשׁ אֶמְצָעִיּוֹת. רִאשׁוֹנָה מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת עִנְיָנָהּ מַלְכֻיּוֹת. שְׁנִיָּה זִכְרוֹנוֹת. שְׁלִישִׁית שׁוֹפָרוֹת. וְחוֹתֵם בְּכָל אַחַת מֵהֶן מֵעִנְיָנָהּ:

The foregoing statement applies to the evening, morning and afternoon services of the New Year. But the additional service on the New Year consists of nine blessings; the first three and the last three recited daily, and three Intermediate. Of these intermediate benedictions, the theme of the first is God's Sovereignty; of the second His remembrance; while the third has references to the Shofar. Each of these blessings concludes with a formula appropriate to its theme.

7 ז

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְפַּלֵּל בְּכָל תְּפִלָּה מֵחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁבַע בְּרָכוֹת. שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת וְאֶמְצָעִיּוֹת מֵעֵין הַיּוֹם. וְחוֹתֵם בְּכָל אַחַת מֵהֶן מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְאִם חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת חוֹתֵם בְּכָל תְּפִלָּה מֵהֶן מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים:

On the Day of Atonement, in each of the five services, seven blessings are recited, the first three, the last three, and an intermediate blessing, appropriate to the day, which concludes, "King over the whole earth, who sanctifiest Israel and the Day of Atonement." If that day happens to fall on a Sabbath, the intermediate blessing in each service concludes, "King over the whole earth, who sanctifiest the Sabbath, Israel and the Day of Atonement."

8 ח

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּיוֹם צוֹם שֶׁל כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֲבָל בְּיוֹם צוֹם שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמּוּסָפִים תֵּשַׁע בְּרָכוֹת כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּמוּסַף רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהֵם אוֹתָן הַבְּרָכוֹת עַצְמָן לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר וְאֵין מִתְפַּלְּלִין אוֹתָן אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג:

The foregoing statement applies to the Fast of the Day of Atonement in ordinary years but on that fast-day in the Jubilee year, nine blessings are recited in the additional service as in the additional service of the New Year. The same blessings are recited, neither more nor less, and are only recited when the law of the Jubilee is in force.

9 ט

בְּכָל תְּפִלָּה מֵהַתְּפִלּוֹת פּוֹתֵחַ קֹדֶם לִבְרָכָה רִאשׁוֹנָה (תהילים נא יז) ״יְיָ׳‎ שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ״. וּכְשֶׁהוּא חוֹתֵם בְּסוֹף הַתְּפִלָּה אוֹמֵר (תהילים יט טו) ״יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי״ וְגוֹ׳‎ וְאַחַר כָּךְ צוֹעֵד לַאֲחוֹרָיו:

Before reciting the first blessing in each of the services, one begins, "O Lord, open Thou my lips, and my mouth shall declare Thy praise," (Psalms 51:7) and after concluding the service, one adds, "Let the words of my mouth and the meditation of my heart be acceptable before Thee, O Lord, my Rock and my Redeemer," (Psalms 19:15), after which the worshipper steps backward.

10 י

בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת כִּשְׁאָר הַיָּמִים וְאוֹמֵר בָּעֲבוֹדָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבוֹא. בְּמוּסָף בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמּוּסָף כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּיוֹם טוֹב. וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע בְּרָכוֹת שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת וְאֶמְצָעִית מֵעֵין קָרְבַּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחוֹתֵם בָּהּ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים:

On New Moons and on the intermediate days of the festivals, the nineteen blessings are recited for the evening, morning and afternoon services, as on ordinary days; and the prayer beginning, "O our God and God of our fathers, may our remembrance rise, come, etc." is incorporated in the blessing referring to the restoration of the ancient service. The additional service on the intermediate days of the festivals is the same as on the feast itself. On New Moons, one recites for the additional service, the first three and the last three blessings (common to all services) and an intermediate blessing having reference to the additional sacrifice prescribed for the New Moons, and concludes it with the formula, "Who sanctifiest Israel and the new moons."

11 יא

שַׁבָּת שֶׁחָלָה בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד וְכֵן רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה שֶׁבַע בְּרָכוֹת כִּשְׁאָר הַשַּׁבָּתוֹת וְאוֹמֵר יַעֲלֶה וְיָבוֹא בָּעֲבוֹדָה. בְּמוּסָף מַתְחִיל בִּבְרָכָה אֶמְצָעִית בְּעִנְיַן שַׁבָּת וּמַשְׁלִים בְּעִנְיַן שַׁבָּת וְאוֹמֵר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בְּאֶמְצַע בְּרָכָה וְחוֹתֵם בָּהּ בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד חוֹתֵם בָּהּ כְּמוֹ שֶׁהוּא חוֹתֵם בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת:

On a Sabbath that is also an intermediate day of a festival, and likewise when the beginning of the month falls on a Sabbath, the evening, morning and afternoon services consist of the seven blessings, as on other Sabbaths—with the prayer, "O, our God and God of our fathers, let our remembrance arise and come, etc." added in the blessing referring to the restoration of the ancient service. In the additional service, the intermediate blessing begins and ends with a reference to the Sabbath while the middle portion refers to the special sacred character of the day. On new moons it concludes, "Who sanctifiest the sabbath, Israel and the beginning of the months," and on the intermediate days of the festivals, the conclusion is the same as on a festival that falls on the sabbath. When a festival falls on the first day of the week, the following paragraph is inserted, in the evening service, in the fourth blessing:

12 יב

וְיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת מִתְפַּלֵּל בִּבְרָכָה רְבִיעִית בַּלַּיְלָה וַתּוֹדִיעֵנוּ מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ׳‎ אֱלֹהֵינוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתָּ (וְהִבְדַּלְתָּ וְהִקְדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתְךָ) וַתִּתֵּן לָנוּ ה׳‎ אֱלֹהֵינוּ מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשוֹן וְכוּ׳‎. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה מַבְדִּיל בְּאַתָּה חוֹנֵן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַבְדִּיל עַל הַכּוֹס:

"Thou hast made known unto us the judgments of Thy righteousness, and hast taught us to perform the statutes of Thy will. Thou hast given us, O Lord our God, the holiness of the Sabbath and the glory of the appointed time, and the celebration of the festival. Thou hast made a distinction between the holiness of the Sabbath and that of the feast, and hast hallowed the great and holy seventh day. Thou hast given us, O Lord our God, appointed times for gladness and seasons for joy,…" At the close of the Sabbath or festivals throughout the year, the Habdalah (paragraph referring to the distinction between the profane and holy), is recited in the fourth blessing, "Thou favourest man with knowledge …", although the Habdalah is afterwards also said over the cup of wine.

13 יג

בַּחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים מוֹסִיפִין בְּהוֹדָאָה עַל הַנִּסִּים. שַׁבָּת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת בַּחֲנֻכָּה מַזְכִּיר עַל הַנִּסִּים בְּמוּסָף כְּמוֹ שֶׁמַּזְכִּיר בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת:

During the Feast of Lights and on the Feast of Lots, the paragraph beginning, "For the miracles" is added in the blessing beginning, "We give thanks unto Thee." On the Sabbath during the Feast of Lights the paragraph, "For the miracles" is recited in the Additional Services as it is in the other services.

14 יד

בִּימֵי הַתַּעֲנִית אֲפִלּוּ יָחִיד שֶׁהִתְעַנָּה מוֹסִיף בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה עֲנֵנוּ וְכוּ׳‎. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא וְחוֹתֵם בָּהּ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה (וּמוֹשִׁיעַ). וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל עֶשְׂרִים בְּרָכוֹת. בְּתִשְׁעָה בְּאָב מוֹסִיפִין בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם רַחֵם יְיָ׳‎ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל הָעִיר הָאֲבֵלָה כוּ׳‎:

On fast days, every one who fasts adds, in the blessing concluding, "Who hearkenest unto prayer," the paragraph beginning, "Answer us etc." The reader of the congregation, when repeating the service aloud, recites this paragraph as an independent blessing, between the blessing relating to redemption and that relating to health; and concludes it with the formula, "Blessed art Thou, O Lord, who answerest in time of trouble." And so on that day the reader recites twenty blessings. On the ninth of Ab, a paragraph is added in the blessing concluding, "Who rebuildest Jerusalem," as follows: Have mercy, O Lord our God, upon us and upon Israel, Thy people, and upon the city that is ruined and desolate …"

15 טו

כָּל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים אוֹמֵר בִּבְרָכָה שְׁנִיָּה מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וּבִימוֹת הַחַמָּה מוֹרִיד הַטָּל. מֵאֵימָתַי אוֹמֵר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין שֶׁל יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג עַד תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח. וּמִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין שֶׁל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח אוֹמֵר מוֹרִיד הַטָּל:

During the winter, the phrase, "Who causeth the rain to fall," is inserted in the Second blessing, while in summer the phrase, "Who causeth the dew to descend" is recited. The formula, "Who causeth the rain to fall" is first said in the Additional service of the last (eighth) day of the feast of Tabernacles and continues to be said till the morning service on the first day of Passover. And the formula, "Who causeth the dew to fall" is begun in the additional service of the first day of Passover.

16 טז

מִשִּׁבְעָה יָמִים בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת שָׁנִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְכִּיר הַגֶּשֶׁם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּשִׁנְעָר וּבְסוּרְיָא וּבְמִצְרַיִם וּבַמְּקוֹמוֹת הַסְּמוּכוֹת לְאֵלּוּ וְהַדּוֹמִין לָהֶן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּיוֹם שִׁשִּׁים אַחַר תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי:

Beginning with the seventh day of Marheshvan, a petition for Rain is included in the blessing calling for prosperity during the year, and is recited as long as the reference to rain, inserted in the second blessing, continues to be said. This is the rule for the Holy Land. But in Shinar (now called Iraq), Syria, Egypt, and adjacent territories, as well as in other places similar to these (in climate) the petition for Rain is begun sixty days after the autumnal equinox.

17 יז

מְקוֹמוֹת שֶׁהֵן צְרִיכִין לִגְשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה כְּגוֹן אִיֵּי הַיָּם הָרְחוֹקִים שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּעֵת שֶׁהֵן צְרִיכִין לָהֶן בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. וּמְקוֹמוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין יוֹם טוֹב שְׁנֵי יָמִים אוֹמֵר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם בִּתְפִלַּת מוּסָף שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וּמִתְפַּלֵּל וְהוֹלֵךְ כָּל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים:

In places that require rain in the summer, for instance in the distant sea-girt islands, a petition for rain, is offered up, whenever it is needed, in the prayer ending, "Who hearkenest unto prayer." In places where the second days of the feasts are kept, the formula, "Who causest the rain to descend" is recited, for the first time in the year, in the additional Service, on the first day of the feast of Solemn Assembly (8th day of Tabernacles) and continues to be recited throughout the winter.

18 יח

כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ חוֹתֵם בִּבְרָכָה שְׁלִישִׁית הָאֵל הַקָּדוֹשׁ וּבְבִרְכַּת עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט וּבַעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים חוֹתֵם בַּשְּׁלִישִׁית הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וּבְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:

The third blessing ends, throughout the year, with the words, "the holy God," and the eleventh blessing, with the words, "King who loveth righteousness and justice." But in the ten days, from the New Year to the close of the day of Atonement, the third blessing ends with the words, "the holy King" and the eleventh, with the words, "The King of Justice."

19 יט

יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהוֹסִיף בַּעֲשֶׂרֶת יָמִים אֵלּוּ בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה זָכְרֵנוּ לְחַיִּים כוּ׳‎ וּבַשְּׁנִיָּה מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים וְכוּ׳‎ וּבְהוֹדָאָה זְכֹר רַחֲמֶיךָ וְכוּ׳‎ וּמוֹסִיפִין בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה בְּסֵפֶר חַיִּים וְכוּ׳‎. וְכֵן יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהוֹסִיף בַּעֲשֶׂרֶת יָמִים אֵלּוּ בִּבְרָכָה שְׁלִישִׁית וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ וּבְכֵן וְכוּ׳‎ אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִנְהָג פָּשׁוּט הוּא לְהוֹסִיף בַּשְּׁלִישִׁית וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ וְכוּ׳‎:

In some places it is customary, during these ten days, to add in the first blessing the petition, "Remember us unto life, …", in the second blessing, the sentence, "Who is like unto Thee, O merciful father …", (in the Thanksgiving blessing, "Remember Thy mercies …")*In the German and Polish ritual, “Inscribe in the book of life, all the sons of Thy Covenant.” and in the last blessing, "In the book of life …" So too, in some places they have the custom, during these ten days, to add in the third blessing the paragraphs, "And thus cause the fear of Thee, O Lord our God …" On the New Year and the Day of Atonement, the addition of these paragraphs to the third blessing is the general practice.