Chapter 9ט׳
1 א

בָשָׂר בְּחָלָב אָסוּר לְבַשְּׁלוֹ וְאָסוּר לְאָכְלוֹ מִן הַתּוֹרָה. וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ. וְאֶפְרוֹ אָסוּר כְּאֵפֶר כָּל הַנִּקְבָּרִין. וּמִי שֶׁיְּבַשֵּׁל מִשְּׁנֵיהֶם כְּזַיִת כְּאֶחָד לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יט) (שמות לד כו) (דברים יד כא) "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ". וְכֵן הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִשְּׁנֵיהֶם מֵהַבָּשָׂר וְהֶחָלָב שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ כְּאֶחָד לוֹקֶה וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בִּשֵּׁל:

Fleisch in Milch
Fleisch in Milch ist verboten zu kochen und zu essen, laut Vorschrift der Tora, auch verboten zu jeder Nutznießung, so dass man im vorkommenden Falle es vergraben muss; dessen Asche sogar ist, wie die aller anderen Gegenstände, die vergraben werden müssen, zum Gebrauche verboten. Wer von Fleisch mit Milch zusammengenommen, das Quantum einer Olive kocht, verfällt der Geißelung; denn es heißt: »Du sollst kein Zicklein in der Milch seiner Mutter kochen«. Ebenso verfällt man der Geißelung, wenn man davon das Quantum einer Olive verzehrt, selbst wenn ein Anderer es gekocht hat.

2 ב

לֹא שָׁתַק הַכָּתוּב מִלֶּאֱסֹר הָאֲכִילָה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאָסַר הַבִּשּׁוּל כְּלוֹמַר וַאֲפִלּוּ בִּשּׁוּלוֹ אָסוּר וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אֲכִילָתוֹ. כְּמוֹ שֶׁשָּׁתַק מִלֶּאֱסֹר הַבַּת מֵאַחַר שֶׁאָסַר בַּת הַבַּת:

Die Schrift überging das ausdrückliche Verbot des Genusses von Fleisch mit Milch bloß deswegen, weil sie schon das Kochen verboten, was so viel sagen will als, da schon das Kochen verboten ist, um wie viel mehr müsste das Essen es sein; so überging auch die Schrift mit Stillschweigen das Verbot, eine Tochter zu heiraten, weil sie wegen der Tochter-Tochter ein ausdrückliches Verbot festgesetzt.

3 ג

אֵין אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יט) (שמות לד כו) (דברים יד כא) "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ". וּגְדִי הוּא כּוֹלֵל וְלַד הַשּׁוֹר וְלַד הַשֶּׂה וְלַד הָעֵז עַד שֶׁיִּפְרֹט וְיֹאמַר גְּדִי עִזִּים וְלֹא נֶאֱמַר גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה. אֲבָל בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה (שֶׁבִּשְּׁלוֹ) בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה. אוֹ בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה (שֶׁבִּשְּׁלוֹ) בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה מֻתָּר לְבַשֵּׁל וּמֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה וְאֵין חַיָּבִין עַל אֲכִילָתוֹ מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב:

Laut der Tora bezieht sich dieses Verbot nur auf das Kochen von Fleisch eines reinen Tieres in der Milch eines reinen Tieres, denn es heißt: »Du sollst kein Zicklein in der Milch seiner Mutter kochen«; unter Zicklein aber ist jedes Junge zu verstehen, sowohl vom Rindvieh, als vom Schaaf, oder von der Ziege, außer etwa wenn es ausdrücklich heißt: »Das Junge einer Ziege«; dass die Schrift bloß von einem Zicklein gesprochen, ist deswegen, weil dieser Fall am gewöhnlichsten vorzukommen pflegte. Fleisch eines reinen Tieres hingegen in der Milch eines unreinen Tieres, oder umgekehrt, Fleisch eines unreinen Tieres in der Milch eines reinen, ist sowohl zu kochen als zu anderweitiger Nutznießung erlaubt; ja sogar, wenn man es isst, so verwirkt man dadurch nicht die Strafe wegen Vergehen von Fleisch in Milch gekocht, (sondern wegen Genusses unreiner Tiere).

4 ד

וְכֵן בְּשַׂר חַיָּה וְעוֹף בֵּין בַּחֲלֵב חַיָּה בֵּין בַּחֲלֵב בְּהֵמָה אֵינוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה מִן הַתּוֹרָה לְפִיכָךְ מֻתָּר לְבַשְּׁלוֹ וּמֻתָּר בַּהֲנָיָה. וְאָסוּר בַּאֲכִילָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְשְׁעוּ הָעָם וְיָבוֹאוּ לִידֵי אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁל תּוֹרָה וְיֹאכְלוּ בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה. שֶׁהֲרֵי אֵין מַשְׁמַע הַכָּתוּב אֶלָּא גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ מַמָּשׁ. לְפִיכָךְ אָסְרוּ כָּל בָּשָׂר בְּחָלָב:

Ebenso ist es, laut der Tora selbst, nicht verboten, das Fleisch wilder Tiere und Geflügel zu essen, gleichviel ob es in der Milch eines solchen Tieres, oder Haustieres gekocht wird; daher ist das Kochen und die anderweitige Benutzung desselben auch jetzt völlig erlaubt, dasselbe zu essen ist jedoch, nach einer Bestimmung der Weisen, verboten, damit das Volk sich nicht daran zu sehr gewöhne und dadurch zum Genuss des von der Tora verbotenen Fleisches, in Milch gekocht, verleitet werde; indem man irrtümlicher Weise den Schluss ziehen könnte, dass eben so wenig, wie die Schrift Fleisch von Geflügel und wilden Tieren unter jenem Verbote verstanden, es auch alles Fleisch sei, ausgenommen das wirklicher Zicklein in der Milch ihrer Mutter.

5 ה

דָּגִים וַחֲגָבִים מֻתָּר לְאָכְלָן בְּחָלָב. וְהַשּׁוֹחֵט עוֹף וְנִמְצָא בּוֹ בֵּיצִים גְּמוּרוֹת מֻתָּר לְאָכְלָן בְּחָלָב:

Fische und Heuschrecken aber darf man noch jetzt in Milch gekocht essen; ebenso wenn man fertige Eier in einem geschlachteten Vogel findet, so darf man sie, in Milch gekocht, essen.

6 ו

הַמְעֵשָּׁן וְהַמְבֻשָּׁל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין לוֹקִין עָלָיו. וְכֵן הַמְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּמֵי חָלָב אוֹ בַּחֲלֵב מֵתָה אוֹ בַּחֲלֵב זָכָר אוֹ שֶׁבִּשֵּׁל דָּם בְּחָלָב פָּטוּר וְאֵינוֹ לוֹקֶה עַל אֲכִילָתוֹ מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב. אֲבָל הַמְבַשֵּׁל בְּשַׂר מֵתָה אוֹ חֵלֶב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בְּחָלָב לוֹקֶה עַל בִּשּׁוּלוֹ וְאֵינוֹ לוֹקֶה עַל אֲכִילָתוֹ מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב. שֶׁאֵין אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב חָל עַל אִסּוּר נְבֵלָה אוֹ אִסּוּר חֵלֶב. שֶׁאֵין כָּאן לֹא אִסּוּר כּוֹלֵל וְלֹא אִסּוּר מוֹסִיף וְלֹא אִסּוּר בַּת אַחַת:

Geräuchertes und in Mineralwasser gekochtes Fleisch, (Pökelfleisch) und dergl., ziehen nicht die Strafe der Geißelung nach sich, (nämlich wenn man es später in Milch kocht); wenn man Fleisch in Molken, oder in der Milch eines bereits toten Tieres kocht, oder wenn man Blut in Milch kocht, so zieht das Kochen nicht die Geißelung nach sich, der Genuss derselben zieht sogar auch nicht die Geißelung, wegen Fleisch in Milch gekocht, nach sich; wer aber Fleisch von einem toten Tiere, oder Talg und dergl. in Milch kocht, verwirkt wohl die Geißelung wegen des Kochens, ohne indessen beim Genuss die Geißelung, wegen Fleisch in Milch gekocht, zu verwirken; denn das Verbot von Fleisch in Milch gekocht, kann sich weder auf das als Gefallenes Verbotene, noch auf Talg erstrecken, indem hierbei weder ein allgemeines noch außerordentliches Verbot, noch ein Zusammenfallen von zwei Verboten stattfindet.

7 ז

הַמְבַשֵּׁל שָׁלִיל בְּחָלָב חַיָּב וְכֵן הָאוֹכְלוֹ. אֲבָל הַמְבַשֵּׁל שִׁלְיָא אוֹ עוֹר וְגִידִין וַעֲצָמוֹת וְעִקְּרֵי קַרְנַיִם וּטְלָפַיִם הָרַכִּים בְּחָלָב פָּטוּר. וְכֵן הָאוֹכְלָן פָּטוּר:

Wer einen Fetus in Milch kocht, hat das Verbot übertreten, ebenso wer es isst; wer aber eine Nachgeburt, Haut, Adern, Knochen, Knorpel oder Hufen in Milch kocht, ist freizusprechen, und so auch wenn er sie isst.

8 ח

בָּשָׂר שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ הֶחָלָב אוֹ חָלָב שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ הַבָּשָׂר וְנִתְבַּשֵּׁל עִמּוֹ שִׁעוּרוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. כֵּיצַד. חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר שֶׁנָּפְלָה לִקְדֵרָה רוֹתַחַת שֶׁל חָלָב. טוֹעֵם הַנָּכְרִי אֶת הַקְּדֵרָה. אִם אָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ טַעַם בָּשָׂר אֲסוּרָה. וְאִם לָאו מֻתֶּרֶת. וְאוֹתָהּ חֲתִיכָה אֲסוּרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁקָּדַם וְהוֹצִיא אֶת הַחֲתִיכָה קֹדֶם שֶׁתִּפְלֹט חָלָב שֶׁבָּלְעָה. אֲבָל אִם לֹא סִלֵּק מְשַׁעֲרִים אוֹתָהּ בְּשִׁשִּׁים מִפְּנֵי שֶׁהֶחָלָב שֶׁנִּבְלָע בָּהּ וְנֶאֱסַר יָצָא וְנִתְעָרֵב עִם שְׁאָר הֶחָלָב:

Ist Fleisch in Milch, oder Milch in Fleisch gekommen, und Beides wurde zusammen gekocht, so ist zur Bedingung des Verbotes der Geschmack hier maßgebend. Wenn z.B. ein Stück Fleisch in einen Topf siedender Milch hineinfiel, so möge ein Nichtjude das Gekochte schmecken und angeben, ob es einen Fleischgeschmack hat oder nicht, im ersten Falle ist es verboten, im zweiten Falle bleibt die Suppe erlaubt, das Stück Fleisch aber verboten. Dies gilt jedoch nur, wenn man das Stück Fleisch schnell, noch bevor es die eingesogene Milch herauslassen konnte, herausnahm; geschah dies nicht, so muss man sich nach dem Maßstab des Sechzigfachen richten, weil die vom Fleische eingesogene Milch wieder herauskam, und mit dem Übrigen sich vermengte.

9 ט

נָפַל חָלָב לְתוֹךְ קְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר טוֹעֲמִין אֶת הַחֲתִיכָה שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ חָלָב. אִם אֵין בָּהּ טַעַם חָלָב הַכּל מֻתָּר. וְאִם יֵשׁ בַּחֲתִיכָה טַעַם חָלָב אַף עַל פִּי שֶׁאִם תִּסָּחֵט הַחֲתִיכָה לֹא יִשָּׁאֵר בָּהּ טַעַם. הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהּ עַתָּה טַעַם חָלָב נֶאֶסְרָה אוֹתָהּ חֲתִיכָה. וּמְשַׁעֲרִין בְּכֻלָּהּ אִם הָיָה בְּכָל שֶׁיֵּשׁ בַּקְּדֵרָה מִן הַחֲתִיכוֹת וְהָיָּרָק וְהַמָּרָק וְהַתַּבְלִין כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה חֲתִיכָה זוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מִן הַכּל הַחֲתִיכָה אֲסוּרָה וְהַשְּׁאָר מֻתָּר:

Kam Milch in einen Topf mit Fleisch, so schmecke man das Stück Fleisch, worauf die Milch kam: ist kein Milchgeschmack wahrzunehmen, so ist alles erlaubt; ist der Milchgeschmack vorhanden, so ist dieses Stück Fleisch verboten, selbst wenn nach dem Ausdrücken des Fleisches gar kein Milchgeschmack bleiben sollte; was das Übrige anbetrifft, so ist es erlaubt, wenn im ganzen Topfe, Fleisch, Grünwerk, Suppe usw. zusammengerechnet, sechzig Mal so viel als das verbotene Stück enthalten ist.

10 י

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא נִעֵר אֶת הַקְּדֵרָה בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁנָּפַל הֶחָלָב אֶלָּא לְבַסּוֹף וְלֹא כִּסָּה. אֲבָל אִם נִעֵר מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף אוֹ שֶׁכִּסָּה מִשְּׁעַת נְפִילָה עַד סוֹף הֲרֵי זֶה בְּנוֹתֵן טַעַם. וְכֵן אִם נָפַל חָלָב לְתוֹךְ הַמָּרָק אוֹ לְכָל הַחֲתִיכוֹת וְלֹא נוֹדַע לְאֵי זֶה חֲתִיכָה נָפַל. נוֹעֵר אֶת הַקְּדֵרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁתָּשׁוּב וְיִתְעָרֵב הַכּל. אִם יֵשׁ בַּקְּדֵרָה כֻּלָּהּ טַעַם חָלָב אֲסוּרָה וְאִם לָאו מֻתֶּרֶת. אִם לֹא נִמְצָא נָכְרִי שֶׁיִּטְעֹם וְנִסְמֹךְ עָלָיו מְשַׁעֲרִים בְּשִׁשִּׁים בֵּין בָּשָׂר לְתוֹךְ חָלָב בֵּין חָלָב לְתוֹךְ בָּשָׂר אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֻתָּר פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים אָסוּר:

Dies jedoch gilt nur dann, wenn man den Topf beim Hereinkommen der Milch nicht durchgerührt, sondern es zuletzt getan, und da auch ohne den Topf zugedeckt zu haben; wenn man aber das Gekochte durchrührte, oder wenn man den Topf beim Hereinkommen der Milch zudeckte und ihn so bis zuletzt ließ, so wird das Verbot schon durch den Milchgeschmack bedingt; dasselbe gilt, wenn Milch in die Suppe kam, oder auf mehrere Stücke Fleisch, ohne dass man wüsste auf welche namentlich; man hat dann das Ganze umzurühren, damit alles untereinander vermischt werde und dann schmecke man, ob in der ganzen Speise ein Milchgeschmack zu merken ist; findet man diesen, so bleibt sie verboten, findet man ihn nicht heraus, so ist sie erlaubt. Findet man keinen Nichtjuden, der die Speise schmecken könnte, um sich auf sein Urteil zu verlassen, so ist das Sechzigfache wiederum als maßgebend zu betrachten, gleichviel ob Milch in Fleisch, oder Fleisch in Milch kam; wenn daher das Verbotene Einsechszig-Teil der ganzen Speise ausmacht, so ist sie erlaubt, macht es aber mehr aus, so ist sie verboten.

11 יא

קְדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ בָּשָׂר לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ חָלָב. וְאִם בִּשֵּׁל בְּנוֹתֵן טַעַם:

In einem Topfe, in dem Fleisch gekocht wurde, darf man keine Milch kochen; hat man es getan, so wird das Verbot durch den Geschmack bedingt.

12 יב

הַכְּחַל אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. שֶׁאֵין בָּשָׂר שֶׁנִתְבַּשֵּׁל בַּחֲלֵב שְׁחוּטָה אָסוּר מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לְפִיכָךְ אִם קְרָעוֹ וּמֵרֵק הֶחָלָב שֶׁבּוֹ מֻתָּר לִצְלוֹתוֹ וּלְאָכְלוֹ. וְאִם קְרָעוֹ שְׁתִי וָעֵרֶב וְטָחוֹ בַּכֹּתֶל עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בּוֹ לַחְלוּחִית חָלָב מֻתָּר לְבַשְּׁלוֹ עִם הַבָּשָׂר. וּכְחַל שֶׁלֹּא קְרָעוֹ בֵּין שֶׁל קְטַנָּה שֶׁלֹּא הֵינִיקָה בֵּין שֶׁל גְּדוֹלָה אָסוּר לְבַשְּׁלוֹ. וְאִם עָבַר וּבִשְּׁלוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ מֻתָּר לְאָכְלוֹ. וְאִם בִּשְּׁלוֹ עִם בָּשָׂר אַחֵר מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים וּכְחַל מִן הַמִּנְיָן:

Das Euter ist laut Vorschrift der Weisen zu essen verboten, denn Fleisch, welches in der Milch bereits geschlachteter Tiere gekocht ist, unterliegt laut Vorschrift der Tora dem Verbote nicht, wie wir es bereits erklärt; wenn man daher das Euter zerreißt und die Milch ausgießt, so ist es erlaubt, dasselbe gebraten zu essen; wurde es aber kreuz und quer zerrissen und in der Luft getrocknet, so dass gar keine Milchfeuchtigkeit nachblieb, so ist es erlaubt es sogar mit Fleisch zu kochen; ein nicht zerrissenes Euter hingegen darf von vornherein nicht gekocht werden, wobei es sich ganz gleich bleibe, ob es von einem jungen Vieh, das noch nicht säugen konnte, oder von einem großgewachsenen Vieh ist; hat man aber bereits das Euter gekocht, so kommt es darauf an, ob es allein gekocht wurde, in welchem Falle auch der Genuss desselben erlaubt ist, oder ob es mit anderem Fleisch zusammen gekocht wurde, sodass wiederum das Sechzigfache maßgebend wird, wobei das Fleisch des Euters selbst auch mitgerechnet werden kann.

13 יג

כֵּיצַד. אִם הָיָה הַכּל עִם הַכְּחַל כְּמוֹ שִׁשִּׁים בַּכְּחַל הַכְּחַל אָסוּר וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. וְאִם הָיָה בְּפָחוֹת מִשִּׁשִּׁים הַכּל אָסוּר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אִם נָפַל לִקְדֵרָה אַחֶרֶת אוֹסֵר אוֹתָהּ וּמְשַׁעֲרִין בּוֹ בְּשִׁשִּׁים כְּבָרִאשׁוֹנָה. שֶׁהַכְּחַל עַצְמוֹ שֶׁנִתְבַּשֵּׁל נַעֲשָׂה כַּחֲתִיכָה הָאֲסוּרָה וְאֵין מְשַׁעֲרִין בּוֹ אֶלָּא כְּמוֹת שֶׁהוּא בְּעֵת שֶׁנִתְבַּשֵּׁל לֹא כְּמוֹת שֶׁהָיָה בְּשָׁעָה שֶׁנָּפַל:

Wenn nämlich die ganze Speise mit dem Euter zusammengenommen, sechzig Mal so viel als das Euter allein ausmacht, so bleibt bloß das Euter verboten, die Speise aber erlaubt; war die Speise weniger als neunundfünfzig Mal, nach der Quantität des Euters, so bleibt die ganze Speise verboten; in beiden Fällen aber bewirkt das so gekochte Euter ein Verbot, wenn es in einen anderen Topf fällt, so dass dann das volle Maaß des Sechzigfachen im zweiten Topfe maßgebend sein muss, um die Speise desselben als erlaubt zu erklären; wobei man aber nicht mehr die ursprüngliche Größe des Euters in Betracht zieht, sondern die, welche sich nach dem Kochen desselben herausstellt.

14 יד

אֵין צוֹלִין אֶת הַכְּחַל שֶׁחֲתָכוֹ [לְמַעְלָה] מִן הַבָּשָׂר בְּשִׁפּוּד. וְאִם צָלָהוּ הַכּל מֻתָּר:

Man darf das Euter, welches vom Fleische weggeschnitten wurde, nicht an einem Bratspieße braten; ist es aber bereits geschehen, so ist es ganz erlaubt.

15 טו

קֵבָה שֶׁבִּשְּׁלָהּ בֶּחָלָב שֶׁבָּהּ מֻתֶּרֶת שֶׁאֵינוֹ חָלָב אֶלָּא הֲרֵי הוּא כְּטִנֹּפֶת שֶׁהֲרֵי יִשְׁתַּנֶּה בַּמֵּעַיִם:

Hat man den Magen samt dem milchartigen Saft desselben gekocht, so ist er erlaubt, denn dieser Saft ist keine Milch, sondern ist nichts mehr als wie Schmutz zu betrachten, der sich in den Eingeweiden verändert.

16 טז

אָסוּר לְהַעֲמִיד הַגְּבִינָה בְּעוֹר הַקֵּבָה שֶׁל שְׁחוּטָה. וְאִם הֶעֱמִיד טוֹעֵם אֶת הַגְּבִינָה אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם בָּשָׂר אֲסוּרָה וְאִם לָאו מֻתֶּרֶת. מִפְּנֵי שֶׁהַמַּעֲמִיד דָּבָר הַמֻּתָּר הוּא. שֶׁקֵּיבַת שְׁחוּטָה הִיא. וְאֵין כָּאן אֶלָּא אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁשִּׁעוּרוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. אֲבָל הַמַּעֲמִיד בְּעוֹר קֵיבַת נְבֵלָה וּטְרֵפָה וּבְהֵמָה טְמֵאָה הוֹאִיל וְהַמַּעֲמִיד דָּבָר הָאָסוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ נֶאֶסְרָה הַגְּבִינָה מִשּׁוּם נְבֵלָה לֹא מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב. וּמִפְּנֵי חֲשָׁשׁ זֶה אָסְרוּ גְּבִינַת עַכּוּ''ם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

Es ist verboten, Milch in der Magenhaut eines geschlachteten Viehes gerinnen zu lassen, ist es jedoch bereits geschehen, so schmecke man den Käse, und ist darin Fleischgeschmack, so ist er verboten, wenn aber nicht, so ist er erlaubt, weil der Gegenstand, welcher das Gerinnen hervorbringt, doch an und für sich erlaubt ist, da doch der Magen aus einem gehörig geschlachteten Vieh kommt; es bliebe bloß noch das Verbot wegen Fleisch in Milch gekocht übrig, welches aber erst dann in Kraft tritt, wenn der Geschmack bemerkbar ist. Lässt man aber den Käse in die Magenhaut gefallener, zerrissener oder unreiner Tiere gerinnen, so wird der Käse nicht wegen Fleisch in Milch gekocht verboten, sondern als von gefallenen Tieren kommend; aus dergleichen Besorgnis stammte das allgemeine Verbot, von Heiden zubereiteten Käse zu essen, wie wir es bereits erklärt.

17 יז

הַבָּשָׂר לְבַדּוֹ מֻתָּר וְהֶחָלָב לְבַדּוֹ מֻתָּר וּבְהִתְעָרֵב שְׁנֵיהֶן עַל יְדֵי בִּשּׁוּל יֵאָסְרוּ שְׁנֵיהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד אוֹ שֶׁנָּפַל חַם לְתוֹךְ חַם אוֹ צוֹנֵן לְתוֹךְ חַם. אֲבָל אִם נָפַל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם וְהוּא חַם לְתוֹךְ הַשֵּׁנִי וְהוּא צוֹנֵן קוֹלֵף הַבָּשָׂר כֻּלּוֹ שֶׁנָּגַע בּוֹ הֶחָלָב וְאוֹכֵל הַשְּׁאָר. וְאִם נָפַל צוֹנֵן לְתוֹךְ צוֹנֵן מֵדִיחַ הַחֲתִיכָה וְאוֹכְלָהּ. לְפִיכָךְ מֻתָּר לִצְרֹר בָּשָׂר וּגְבִינָה בְּמִטְפַּחַת אַחַת וְהוּא שֶׁלֹּא יִגְּעוּ זֶה בָּזֶה. וְאִם נָגְעוּ מֵדִיחַ הַבָּשָׂר וּמֵדִיחַ הַגְּבִינָה וְאוֹכֵל:

Liegt Fleisch abgesondert von Milch, so sind beide erlaubt; erst durch die Vermischung beider im Kochen werden sie verboten; diese Vermischung bewirkt aber dann erst das Verbot, wenn beide zusammen gekocht worden sind, oder wenn heiße Speise in kalte, oder auch kalte Speise in heiße gefallen; fällt aber eine dieser Speisen heiß in eine andere die kalt ist, so beschneide man das Fleisch, welches von der Milch berührt worden, und esse beides. Ebenso hat man, wenn Kaltes in Kaltes gefallen, das Stück Fleisch nur abzuspülen, sodass man es essen darf. Daher ist es auch erlaubt, Fleisch und Käse in einem Tuche zu halten, wenn sie sich nur nicht berühren; haben sie sich aber berührt, so hat man beide Gegenstände abzuspülen, sodass sie gegessen werden dürfen.

18 יח

מָלִיחַ שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ. וְאִם נֶאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא כְּמוֹ הַכּוּתָח אֵינוֹ כְּרוֹתֵחַ:

Stark gesalzenes Fleisch, das wegen des vielen Satzes nicht gegessen werden kann, ist mit einer heißen Suppe zu vergleichen; kann es aber wohl gegessen werden, so dass man es mit der babylonischen Brühe vergleichen könnte, so ist es nicht wie eine heiße Suppe zu betrachten.

19 יט

עוֹף שָׁחוּט שֶׁנָּפַל לְחָלָב אוֹ לְכוּתָח שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָלָב. אִם חַי הוּא מְדִיחוֹ וּמֻתָּר. וְאִם צָלִי קוֹלְפוֹ. וְאִם הָיוּ בּוֹ פְּלָחִים פְּלָחִים אוֹ שֶׁהָיָה מְתֻבָּל בְּתַבְלִין וְנָפַל לְחָלָב אוֹ לְכוּתָח הֲרֵי זֶה אָסוּר:

Fiel ein geschlachteter Vogel in Milch, oder eine Brühe, in der sich Milch befand, so hat man ihn, wenn er noch roh hineinfiel, bloß abzuspülen, war er aber gebraten, so ziehe man ihm die Haut ab, sodass er erlaubt ist; hatte er aber Einschnitte, oder war er stark gewürzt und fiel in Milch, oder in eine Milchbrühe, so ist er verboten.

20 כ

אָסוּר לְהַעֲלוֹת הָעוֹף עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁהוּא אוֹכֵל עָלָיו גְּזֵרָה מִשּׁוּם הֶרְגֵּל עֲבֵרָה שֶׁמָּא יֹאכַל זֶה עִם זֶה. אַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹף בְּחָלָב אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

Es ist untersagt, Geflügel zugleich mit Käse zum Mahl aufzutischen, weil die Gewohnheit Einen leicht verleiten könnte, auch beides zusammen zu essen; — dieses Gebot rührt von den Rabbinen her.

21 כא

שְׁנֵי אַכְסַנָּאִין שֶׁאֵינָם מַכִּירִין זֶה אֶת זֶה אוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָן אֶחָד זֶה בְּשַׂר בְּהֵמָה וְזֶה גְּבִינָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה גַּס לִבּוֹ בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל עִמּוֹ:

Zwei Kostgänger, die sich einander nicht kennen, dürfen, der eine Fleisch, der andere Käse, an einem Tische essen, weil keiner von beiden so leicht Verlangen tragen wird, den andern zum Essen einzuladen.

22 כב

אֵין לָשִׁין הָעִסָּה בְּחָלָב וְאִם לָשׁ כָּל הַפַּת אֲסוּרָה מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה. שֶׁמָּא יֹאכַל בָּהּ בָּשָׂר. וְאֵין טָשִׁין אֶת הַתַּנּוּר בְּאַלְיָה. וְאִם טָשׁ כָּל הַפַּת אֲסוּרָה עַד שֶׁיַּסִּיק אֶת הַתַּנּוּר שֶׁמָּא יֹאכַל בָּהּ חָלָב. וְאִם שִׁנָּה בְּצוּרַת הַפַּת עַד שֶׁתִּהְיֶה נִכֶּרֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּהּ לֹא בָּשָׂר וְלֹא חָלָב הֲרֵי זֶה מֻתָּר:

Man darf nicht Teig in Milch kneten, hat man es getan, so ist der Teig verboten, weil man leicht versucht sein könnte, das Brot mit Fleisch zu essen; eben so wenig darf man den Backofen mit Fett ausschmieren, aus Besorgnis, man könnte nachher mit dem Brot Milch essen; ist es bereits geschehen, so muss man den Ofen von Neuem heizen, sonst wäre alles darin gebackene Brot verboten; hat man aber die Form des Brotes verändert, so dass man es vor anderen Broten erkennen könnte, um damit weder Fleisch noch Milch (je nachdem das Verbot es erheischt) zu essen, so ist das Brot erlaubt.

23 כג

פַּת שֶׁאֲפָאָהּ עִם הַצָּלִי וְדָגִים שֶׁצְּלָאָן עִם הַבָּשָׂר אָסוּר לְאָכְלָן בְּחָלָב. קְעָרָה שֶׁאָכְלוּ בָּהּ בָּשָׂר וּבִשְּׁלוּ בָּהּ דָּגִים אוֹתָן הַדָּגִים מֻתָּר לְאָכְלָן בְּכוּתָח:

Brot im Ofen gebacken, während daselbst auch Fleisch gebraten wurde, und Fische mit Fleisch gebraten, dürfen nicht mit Milch gegessen werden; hat man aus einer Schüssel Fleisch gegessen und später darin Fische gekocht, so dürfen diese Fische wohl mit einer Milchbrühe gegessen werden.

24 כד

סַכִּין שֶׁחָתַךְ בָּהּ בָּשָׂר צָלִי וְחָזַר וְחָתַךְ בָּהּ צְנוֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִדְּבָרִים חֲרִיפִין אָסוּר לְאָכְלָן בְּכוּתָח. אֲבָל אִם חָתַךְ בָּהּ בָּשָׂר וְחָזַר וְחָתַךְ בָּהּ קִישׁוּת אוֹ אֲבַטִּיחַ גּוֹרֵד מְקוֹם הַחֲתָךְ וְאוֹכֵל הַשְּׁאָר בְּחָלָב:

Hat man mit einem Messer vorher gebratenes Fleisch, darauf Radieschen und dergleichen scharfe Gewächse geschnitten, so dürfen diese nicht mit einer Milchbrühe gegessen werden; schnitt man aber mit ihm entweder harte oder nicht scharfe Dinge, so hat man bloß die Stelle, wo geschnitten wurde, abzuschaben, sodass letzteres mit Milch gegessen werden darf.

25 כה

אֵין מַנִּיחִין כַּד שֶׁל מֶלַח בְּצַד כַּד שֶׁל כְּמָךְ מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹאֵב מִמֶּנּוּ וְנִמְצָא מְבַשֵּׁל הַבָּשָׂר בְּמֶלַח זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם הֶחָלָב. אֲבָל מַנִּיחַ כַּד הַחֹמֶץ בְּצַד כַּד הַכְּמָךְ שֶׁאֵין הַחֹמֶץ שׁוֹאֵב מִמֶּנּוּ:

Man darf nicht einen Krug Salz neben eine Milchbrühe stellen, weil das Salz den Dampf einzieht; es könnte nämlich Fleisch mit diesem Salz gekocht werden, nachdem dieses Salz schon Milchgeschmack hätte; Essig aber darf wohl neben eine heiße Milchbrühe gestellt werden, weil Essig nicht anzieht.

26 כו

מִי שֶׁאָכַל גְּבִינָה אוֹ חָלָב תְּחִלָּה מֻתָּר לֶאֱכל אַחֲרָיו בָּשָׂר מִיָּד. וְצָרִיךְ שֶׁיָּדִיחַ יָדָיו וִיקַנֵּחַ פִּיו בֵּין הַגְּבִינָה וּבֵין הַבָּשָׂר. וּבְמַה מְקַנֵּחַ פִּיו בְּפַת אוֹ בְּפֵרוֹת שֶׁלּוֹעֲסָן וּבוֹלְעָן אוֹ פּוֹלְטָן. וּבַכּל מְקַנְּחִין אֶת הַפֶּה חוּץ מִתְּמָרִים אוֹ קֶמַח אוֹ יְרָקוֹת שֶׁאֵין אֵלּוּ מְקַנְּחִין יָפֶה:

Isst man Käse oder Milch zuerst, so kann man bald darauf Fleisch essen; nur hat man zwischen Käse und Fleisch die Hände abzuwaschen und den Mund zur einigen; die Reinigung des Mundes wird schon durch das Kauen von Brot oder Früchten, die man herunterschlucken oder ausspeien kann, bewirkt; hiervon eine Ausnahme machen blas Datteln, Mehl und Grünigkeiten, die nicht so gut reinigen.

27 כז

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּבְשַׂר בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה. אֲבָל אִם אָכַל בְּשַׂר עוֹף אַחַר שֶׁאָכַל הַגְּבִינָה אוֹ הֶחָלָב אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא קִנּוּחַ הַפֶּה וְלֹא נְטִילַת יָדַיִם:

Dies gilt jedoch im Ganzen nur vom Fleische eines Haus- oder wilden Tieres; isst man aber Geflügel nach Käse oder Milch, so braucht man weder den Mund zu reinigen, noch die Hände zu waschen.

28 כח

מִי שֶׁאָכַל בָּשָׂר בַּתְּחִלָּה בֵּין בְּשַׂר בְּהֵמָה בֵּין בְּשַׂר עוֹף לֹא יֹאכַל אַחֲרָיו חָלָב עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶן כְּדֵי שִׁעוּר סְעֵדָּה אַחֶרֶת וְהוּא כְּמוֹ שֵׁשׁ שָׁעוֹת מִפְּנֵי הַבָּשָׂר שֶׁל בֵּין הַשִּׁנַּיִם שֶׁאֵינוֹ סָר בְּקִנּוּחַ:

Wer aber früher Fleisch isst, gleichviel ob Fleisch von Vieh oder Geflügel, darf bis ungefähr zu einem zweiten Mahle keine Milchspeise essen, — was ungefähr sechs Stunden dauert, und zwar geschieht dies wegen des zwischen den Zähnen gebliebenen Fleisches.