10י׳
1 א

כֹּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵרוֹ, קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ. הַתְּמִידִים קוֹדְמִים לַמּוּסָפִין, מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח), מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה:

Whatever is more frequent than another, takes precedence over the other. The daily offerings precede the additional offerings; The additional offerings of Shabbat precede the additional offerings of Rosh Hodesh; The additional offerings of Rosh Hodesh precede the additional offerings of Rosh Hashanah. As it is said, “You shall present these in addition to the morning portion of the regular burnt offering” (Numbers 28:23).

2 ב

וְכֹל הַמְקֻדָּשׁ מֵחֲבֵרוֹ, קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ. דַּם חַטָּאת קוֹדֵם לְדַם עוֹלָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְרַצֶּה. אֵבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵמוּרֵי חַטָּאת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כָּלִיל לָאִשִּׁים. חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְאָשָׁם, מִפְּנֵי שֶׁדָּמָהּ נִתָּן עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת וְעַל הַיְּסוֹד. אָשָׁם קוֹדֵם לְתוֹדָה וּלְאֵיל נָזִיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר קוֹדְמִין לִשְׁלָמִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וּטְעוּנִים לָחֶם. שְׁלָמִים קוֹדְמִין לִבְכוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם טְעוּנִין מַתַּן אַרְבַּע, וּסְמִיכָה וּנְּסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק:

Whatever is more sacred than another precedes the other. The blood of a hatat precedes the blood of a olah, because it propitiates. The limbs of a olah precede the innards of a hatat, because it [the former] is entirely for the fires [of the altar]. A hatat precedes an asham, because its blood is sprinkled on the four horns and on the base. An asham precedes a today and a nazirite’s ram, because it is a most holy sacrifice. A todah and a nazirite's ram precede a shelamim, because they are eaten one day [only] and require [the accompaniment of] loaves. A shelamim precedes a firstling, because it requires four [blood] applications and laying [of hands], libations, and the waving of the breast and the thigh.

3 ג

הַבְּכוֹר קוֹדֵם לַמַּעֲשֵׂר מִפְּנֵי שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם, וְנֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. הַמַּעֲשֵׂר קוֹדֵם לָעוֹפוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא זֶבַח וְיֶשׁ בּוֹ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, דָּמוֹ וְאֵמוּרָיו:

A first-born precedes tithe, because its sanctity is from the womb, and it is eaten by priests. Tithe precedes bird [-offerings] because it is a slaughtered sacrifice, and part of it is most sacred: its blood and innards.

4 ד

הָעוֹפוֹת קוֹדְמִין לַמְּנָחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִינֵי דָמִים. מִנְחַת חוֹטֵא קוֹדֶמֶת לְמִנְחַת נְדָבָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בָאָה עַל חֵטְא. חַטַּאת הָעוֹף קוֹדֶמֶת לְעוֹלַת הָעוֹף. וְכֵן בְּהֶקְדֵּשָׁהּ:

Birds precede meal-offerings (minhah), because they are blood sacrifices. A sinner’s meal-offering precedes a voluntary meal-offering, because it comes on account of sin. A hatat of a bird precedes an olah of a bird. And it is likewise when he dedicates them.

5 ה

כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת, חוּץ מֵאֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָא עַל יְדֵי הֶכְשֵׁר. כָּל הָאֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בָּאִין בְּנֵי שְׁתַּיִם וּבָאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים, חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע, שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֵי שְׁנָתָן וְאֵינָן בָּאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים:

All hatats in the Torah precede ashams, except the asham of a metzora (one with a skin affliction), because it comes to make [a person] fit. All ashams of the Torah must be two-year olds and [two] silver shekels in value, except a nazirite’s asham and the asham of a metzorah, for they are a year old, and need not be [two] silver shekels in value.

6 ו

כְּשֵׁם שֶׁהֵן קוֹדְמִים בְּהַקְרָבָתָן, כָּךְ הֵן קוֹדְמִים בַּאֲכִילָתָן. שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ וּשְׁלָמִים שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין. שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ וְחַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל הַיּוֹם, שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַחַטָּאת קוֹדֶמֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים:

Just as they take precedence in being offered, so they take precedence in being eaten. Yesterday’s shelamim and today’s shelamim, yesterday’s takes precedence. Yesterday’s shelamim and today’s hatat and asham, yesterday's shelamim takes precedence, the words of Rabbi Meir. But the sages say: the hatat takes precedence, because it is a most sacred sacrifice.

7 ז

וּבְכֻלָּם, הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן, לְאָכְלָן צְלוּיִים, שְׁלוּקִים, וּמְבֻשָּׁלִים, וְלָתֵת לְתוֹכָן תִּבְלֵי חֻלִּין וְתִבְלֵי תְרוּמָה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא יִתֵּן לְתוֹכָן תִּבְלֵי תְרוּמָה, שֶׁלֹּא יָבִיא אֶת הַתְּרוּמָה לִידֵי פְסוּל:

And in all of these, the priests may deviate in how they eat, and eat them roasted, stewed or boiled. And one may season them with hullin spices or terumah spices, the words of Rabbi Shimon. Rabbi Meir says: one should not season them with terumah spices, so as not to bring terumah to unfitness.

8 ח

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁהוּא מִתְחַלֵּק בָּעֲזָרָה, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַה הוּא, אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַה הוּא, אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחוֹת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ. שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִים שָׁמֶן. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, מִתְנַדְּבִים שָׁמֶן:

Rabbi Shimon said: if you see oil being divided in the Temple courtyard, you don’t need to ask what it is for, for it is the remnant of oil of the wafers of the Israelite’s meal-offerings, or of the metzora’s log of oil. If you see oil being poured on to the fires, you don’t need not ask what it is for, for it is the remnant of the oil of the wafers of priests’ meal-offerings, or of the anointed priest's meal-offering; for one cannot voluntarily offer offer oil [alone]. Rabbi Tarfon say: oil can be voluntarily offered [alone].