Psalm 19י״ט
1 א

למנצח מזמור לדוד. השמים מספרים. זה שאמר הכתוב (משלי טז ד) כל פעל ה' למענהו. לקילוסו. כמה דאמר (תהלים קמז ז) ענו לה' בתודה. דבר אחר לעדותו. כענין שנאמר (שמות כ יג) לא תענה ברעך עד שקר. וכתיב (תהלים קכב ח) למען אחי ורעי. רבי אביהו אמר שני דברים אין אומות העכו"ם כופרין בהן על הקב"ה שברא את העולם לששת ימים. ושהוא מחיה את המתים. כיצד אדם הולך ומעלה בזכורו כל ימות השבת והוא עולה ובשבת אינו עולה. והבהמה אפילו בחול אינה עולה. לפי שאינה חיה לעתיד לבוא. הוי כל פעל ה' לעדותו:

2 ב

דבר אחר כל פעל ה'. לקילוסו. שהכל מקלסין אותו על פעולתו ועל מעשהו וכל מעשיו מקלסין אותו. רבי ברכיה בשם רבי שמעון אומר מי שאין לו ראש בפני הבריות יש לו ראש לפני הקב"ה. שנאמר (משלי ח כו) וראש עפרות תבל. הים אין לו ידים ויש לו לפני המקום. שנאמר (תהלים קד כה) זה הים גדול ורחב ידים. הארץ אין לה אזנים ויש לה לפני המקום. שנאמר (ירמיה כב כט) ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה'. ואין לה ידים ויש לה לפני המקום. שנאמר (שופטים יח י) והארץ רחבת ידים. שמים אין לו לב ויש לו לפני המקום. שנאמר (דברים ד יא) עד לב השמים. וכן הים (שמות טו ח) קפאו תהומות בלב ים. והארץ אין לה טבור ויש לה לפני המקום. שנאמר (יחזקאל לח יב) יושבי על טבור הארץ. ואין לה פה וכתיב (במדבר טז לב) ותפתח הארץ את פיה. וכן אין לה רגלים ולא ירכים ויש לה לפני המקום. דכתיב (קהלת א ד) והארץ לעולם עומדת. וכן יש לה ירכים דכתיב (ירמיה לא ז) וקבצתים מירכתי ארץ. שמים מנין שנאמר השמים מספרים כבור אל. זה שאמר הכתוב (איוב לז כ) היסופר לו כי אדבר. רבי אבהו אמר אם מבקש אדם לומר שבחו של הקב"ה יותר מדאי מתבלע מן העולם. שכן דוד אמר (תהלים קו ב) מי ימלל גבורות ה'. רבי חנינה ורבי יונתן אזלין למיעבד באילין קרייתא דרומא עיילו להדא כנישתא חזיוה לחזנא דקריב ואמר האל הגדול הגבור האמיץ והעזוז. ושתקו יתיה. אמרו לו אין לך רשות להוסיף על תקון חכמים בברכות. מנין ממשה רבינו. רב הונא בשם רב אמר (איוב לז כג) שדי לא מצאנוהו שגיא כח. לא מצאנו גבורתו של הקב"ה. רבי שמואל בר נחמן אמר מי ימלל גבורות ה'. כמו אני וחברי. א"ר אבין תרגם יעקב איש כפר טבריה בצור (תהלים סה ב) לך דומיה תהלה. סמא דכולא משתוקא למרגלית דלית לה טימי דכל מה דאת משבחת לה את פגים לה. אמר רבי פנחס הכהן בר חמא משה תיקן סדר תפלה שנאמר (דברים י יז) כי ה' וגו' אלקי האלקים ואדוני האדונים. משחרב בית המקדש אמר ירמיה (ירמיה לב יח) האל הגדול הגבור. ולא אמר נורא שאין נורא אלא מבית המקדש שנאמר (תהלים סח לו) נורא אלקים ממקדשיך. והיכן מוראו שנכנסו השונאים בביתו ולא נתייראו. ולמה אמר גבור. לזה נאה לקרותו גבור שהוא רואה חורבן ביתו ושותק. אבל דניאל אמר (דניאל ט ד) האל הגדול והנורא. ולא אמר גבור. ולמה שבניו מסורין בקולרין והיכן גבורתו. ולמה אמר נורא. לזה נאה לקרותו נורא בנוראות שעשה לנו בכבשן האש. וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה חזרו את הגדולה ליושנה שנאמר (נחמיה ט לב) ועתה אלקינו האל הגדול הגבור והנורא. למה שהוא מרומם על כל ברכה ותהלה על כל קילוס שקלסוהו בני אדם. ולזה נקראו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו הגדולה ליושנה. אמר רבי יעקב בר' אלעזר יודעים הם באלקיהם שאמיתי הוא ואינן מחניפין לו. אמר ישעיה (ישעיה מד כג) רנו שמים כי עשה ה'. אמרו לו אף אנו מקלסין השמים מספרים כבוד אל. משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו מדינות הרבה והיתה כל אחת ואחת אומרת כך וכך זהב יש למלך כך וכך אבנים טובות ועבדים ושפחות יש למלך והיה שם פקח אחד אמר להן מנין אתם יודעים ואתם רחוקים ממנו אלא מדינה שהוא דר בה היא נאה לומר עשרו ושבחו של מלך שהיא יודעת כבודו. כך אמר דוד כל הארץ וכל אשר יש בה אינן יכולין לומר שבחו של הקדוש ברוך הוא. ומי יכול לומר. השמים מספרים כבוד אל. ואימתי הכל מקלסין אותו כשירום קרנם של ישראל. שנאמר (תהלים קמח ז) הללו את ה' מן הארץ. ואימתי (שם יד) וירם קרן לעמו:

3 ג

דבר אחר השמים מספרים כבוד אל. זה שאמר הכתוב (איוב לח לז) מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב. א"ר שמואל בר אבא מכיר אני חוצות הרקיע כשם שאני מכיר חוצות נהרדעא. וכי שמואל עלה לרקיע. אלא על ידי שיגע בחכמתה של תורה למד מתוכה מה שיש בשחקים. א"ר הושעיא כחלל שבין מים התחתונים לרקיע כך יש חלל בין רקיע למים העליונים. אמר רבי פנחס הכהן בר חמא ומקרא מלא הוא (בראשית א ז) ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. אינו אומר אלא אשר מעל לרקיע שמים העליונים תלויים באויר. ומזיע המים העליונים הגשמים יורדין שנאמר (תהלים קד יג) משקה הרים מעליותיו. וכי ר' הושעיא עלה לרקיע. אלא לפי שיגע בחכמתה של תורה למד ממנה מה שיש ברקיע:

4 ד

דבר אחר השמים מספרים כבוד אל. אמר רבי יעקב בר זבדי זה שאמר הכתוב (שם קטז יב) מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי. אמר רבי שמואל בר נחמן ארבעה מזמורות שהיה אדם צריך לאמרן כללן במזמור חמישי. דבר אחר השמים מספרים כבוד אל. משל לגבור שנכנס במדינה ולא היו יודעין מה כחו. אמר להן פקח אחד מאבנא דהוא מתעשש אתון יודעין מה כחו. כך מהשמים אנו למידין כחו של הקב"ה. אמר ר"י לפי שהוא אומר (ירמיה כג כד) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. יכול שכבודו מלא עליונים ותחתונים והלא כבר נאמר (תהלים ח ד) כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך. אין בהן אלא כדי אצבעו של הקב"ה. משל למלך שפירס וילון על פתח פלטין שלו. אמר המלך כל מי שהוא חכם יאמר מה השמלה הזאת וכל מי שהוא עשיר יעשה כמותה וכל מי שהוא גבור יגע בה. כך הקב"ה מתח השמים כדוק הזה של עין שנאמר (ישעיה מ כב) הנוטה כדוק שמים. אלא שפירסו כמין וילון. הקב"ה אמר כל מי שהוא חכם יאמר מה שלמה הזאת וכל מי שהוא גבור יגע בה. אמר רבי פינחס ממה שהשמים מורידין והארץ מגדלת הבריות מקלסין להקב"ה. לפיכך השמים מספרים כבוד אל. ומעשה ידיו מגיד הרקיע. כשישראל חוטאין מה כתיב (איוב כ כז) יגלו שמים עונו. כשהם זוכים מה כתיב (דברים כח יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב:

5 ה

יום ליום יביע אומר. כתיב במשה רבינו (שמות לד כח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. והלא כתיב (חבקוק ג ד) ונוגה כאור תהיה. (דניאל ב כב) ונהורא עמיה שרי. וכתיב (תהלים קלט יב) גם חשך לא יחשיך ממך. ומנין היה יודע משה מתי יום ומתי לילה שהוא אומר ארבעים יום וארבעים לילה. אלא בשעה שהקב"ה מלמדו תורה יודע שהוא יום ובשעה שהוא מלמדו משנה יודע שהוא לילה. דבר אחר כל זמן שהמלאכים מקלסין להקב"ה בקדושה היה יודע שהוא יום ובשעה שרואה אותם מקלסים בברוך יודע שהוא לילה. דבר אחר כשהוא רואה את המלאכים שוחקין את המן להוריד להם לישראל יודע שהוא יום וכשהיה יורד להם יודע שהוא לילה. דבר אחר כשהוא רואה גלגל חמה בא וכורע היה יודע שהוא לילה וכשרואה הכוכבים והלבנה והמזלות באין משתחוין לפני הקב"ה יודע שהוא יום. שנאמר (נחמיה ט ו) וצבא השמים לך משתחוים. דבר אחר כשהיה שומע קריאת שמע קודם לתפלה יודע שהוא יום וכשהיתה תפלה קודמת לשמע יודע שהוא לילה. ר' פנחס בשם ר' אבא אומר מלאך שהוא ממונה על התפלה ממתין עד שיתפלל כנסיה אחרונה שבישראל והוא עושה עטרה ונותנה בראשו של הקב"ה. שנאמר (משלי י ו) ברכות לראש צדיק. צדיקו של עולם:

6 ו

דבר אחר יום ליום יביע אומר. אמר זעירא יומו של יהושע מתנה ליומה של דבורה ויומה של דבורה וברק מתנה. כמה נסים ופלאים נעשו בהו. ולילה ללילה יחוה דעת. ולילו של גדעון ללילו של סנחריב. כמה נסים נעשים בהן:

7 ז

דבר אחר יום ליום. אמר ר' יוחנן בשעה שהזקנים נכנסין לעבר את השנים נוטלין מן היום ונותנים ללילה. ונוטלין מן הלילה ונותנין ליום. כיצד ארבע תקופות בשנה. תקופת ניסן. ותקופת תמוז. ותקופת תשרי. ותקופת טבת. מתקופת טבת ועד ניסן הלילה פורע ליום. ומן תקופת ניסן ועד תקופת תמוז היום לוה מן הלילה אחד משלשים בשעה. ומן תקופת תמוז ועד תקופת תשרי היום פורע ללילה. ומן תקופת תשרי עד תקופת טבת הלילה לוה מן היום. נמצאו בתקופת ניסן ותשרי אין חייבין זה לזה כלום ונוטלין זה מזה בפינוסין ופורעין בפינוסין ואין אחד שומע ביניהן ואין מדתן כבני אדם שפורעין חוב בעדים ובית דין. אין אומר ואין דברים. אבל למטה הזקנים נוטלין מן היום ונותנין ללילה. ונוטלין מן הלילה ונותנין ליום ואין אומר ואין דברים. וכשהן יוצאין מן הוועד בכל הארץ יצא קום. והם אומרים אימתי ראש השנה ואימתי המועדות. ובקצה תבל מליהם. בכמה חדש ובכמה תקופה:

8 ח

לשמש שם אהל בהם. רבי פנחס בשם רבי אבא אמר השמש נתון בתיק. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כקלע הזה של ספינה השמש מהלך. רבי ברכיה אמר כספינה שהיא באה מאכרמוניא שיש בה שלש מאות וששים וחמשה חבלים כמנין ימות השנה. וכספינה שהיא באה מאלכסנדריאה שיש בה שלש מאות וחמישים וארבעה חבלים כמנין ימות הלבנה. אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום חמה ולבנה מכסות עיניהם מאורה של מעלה והן מתעכבות לצאת. מה עושה הקב"ה מאיר לפניהם והן מהלכין לאורו שנאמר (תהלים פט טז) ה' באור פניך יהלכון. ר' לוי אומר בכל יום ויום עומדין בדין לפני הקב"ה למה שהן מתביישין לצאת. ואומרים שהבריות משתחוין לנו ומכעיסין להקב"ה. ומה הקב"ה עושה מאיר בהן חציו והן יוצאין בעל כרחן שנאמר (צפניה ג ה) בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר. מהו לא נעדר. לא פסקין. כמה דאמר (ישעיה מ כו) לכלם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר. ומהו (צפניה ג ה) ולא יודע עול בושת. לא חכמין ולא בהתין טעוון דפלחין להון לקיין ולא בהתין. ר' אבהו בשם רבי חנינא אמר הלוכו הוא קלוסו שנאמר (תהלים קיג ג) ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. רבי הונא אמר הוא שיהושע אומר לשמש (יהושע י יב) שמש בגבעון דום. אמר ליה שתוק את ואנא קאים:

9 ט

והוא כחתן יוצא מחופתו. מה חתן זה נכנס גבור ויוצא חלוש כך השמש יוצא גבור ונכנס חלוש מעונותיהן של בריות. דבר אחר מה חתן זה נכנס טהור ויוצא טמא כך השמש נכנס טהור ויוצא טמא. יכול שהוא עושה אנגריא. תלמיד לומר ישיש כגבור לרוץ אורח. מלמד שהוא עושה שביל בפני עצמו:

10 י

מקצה השמים מוצאו. שבאחד בתמוז אין צל לכל בריה תחתיו. ותקופתו על קצותם. רבנן אמרו יש גיהנם לעתיד לבוא שנאמר (ישעיה לא ט) נאם ה' אשר אור לו בציון. ר' ינאי ורבי שמעון בן לקיש אמרי תרוויהו אין גהינם לעתיד לבוא אלא השמש הזו שהיא מלהטת את הרשעים. שנאמר (מלאכי ג יט) כי הנה היום בא בוער כתנור. את מוצא שהוא נתון בנרתיק והוא נתון בגלגל ובריכה של מים שעל גבי הרקיע עוברת תחתיו והוא מתיש חמתו במים אשר מעל לרקיע ואף על פי כן אין נסתר מחמתו. מה הקב"ה עושה לעתיד לבוא שולף אותו מנרתיקו ומביא לרקיע השני ודן בו את הרשעים והוא שורפן שנאמר (שם) כי הנה היום בא בוער כתנור. אמר רבי יהושע צדקה עשה הקב"ה בעולם שלא נתנו ברקיע הראשון (שאלמלא) [שאלמלי] נתנו ברקיע הראשון לא היה כל בריה תחתיו צל שנאמר אין נסתר מחמתו. אבל לעתיד לבוא מי נסתר מחמתו מי שהוא עוסק בתורה. מה כתיב אחריו תורת ה' תמימה משיבת נפש. וכן הוא אומר (איוב לד כב) אין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און. ומי נסתר מי שהוא עוסק בתורה. שנאמר (מלאכי ג כב) זכרו תורת משה עבדי. וכתיב תורת ה' תמימה. אחרינא אמר ולמה היא משיבת נפש שהיא תמימה. עדות ה' נאמנה. ולמה (שהיא) [היא] מחכימת פתי שהיא נאמנה:

11 יא

דבר אחר תורת ה' תמימה. אימתי היא תמימה בשעה שהיא יוצאה מפי תמים. ואימתי היא נאמנה בשעה שהיא יוצאה מפי נאמן. רבי תנחומא פתר לה בשיתא סדרי משנה. תורת ה' תמימה זה סדר נשים. עדות ה' נאמנה זה סדר זרעים. שהוא מאמין בחיי העולם וזורע. יראת ה' טהורה זה סדר טהרות. שמפריש בין טומאה לטהרה:

12 יב

פקודי ה' ישרים משמחי לב זה סדר מועד. שיש בו סוכה ולולב ומועדות. שנאמר בהן (דברים טז יד) ושמחת בחגך. מצות ה' ברה זה סדר קדשים. שמאיר את העינים לקדושים. משפטי ה' אמת צדקו יחדו זה סדר נזיקין. שיש בו כל הדינין:

13 יג

דבר אחר פקודי ה' ישרים. תני חזקיה בר חייא אלו דברי תורה שהן עטרה לראש שנאמר (משלי א ט) כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך. מלוגמא ללב משמחי לב. קילורית לעינים מצות ה' ברה מאירת עינים. רטיה למכה (שם ג ח) רפאות תהי לשרך. וכוס עיקרים לבני מעים (שם) ושקוי לעצמותיך. ומנין שנבלעת במאתים וארבעים ושמונה איברים (שם ד כב) ולכל בשרו מרפא:

14 יד

יראת ה' טהורה. אמר רבי לוי לפי שהיה אהרן ירא את השם שנאמר (מלאכי ב ה) ואתנם לו מורא וייראני. לפיכך נתנה לו פרשה אחת מן התורה שאינה זזה לא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות. ואיזו זו פרשת המת שלא יהא מטמא למתים. שנאמר (ויקרא כא א) אמור אל הכהנים בני אהרן. צדקו יחדו. ר' שמעון בן לקיש אמר צדקו מקל וחומר. ורבנן אמרי צדקו מגזרה שוה:

15 טו

הנחמדים מזהב ומפז רב. אין אנו יודעין מי חמדן אם ישראל אם אומות העכו"ם. בא שלמה ופירש (שיר השירים ב ג) בצלו חמדתי וישבתי. בשמרם עקב רב. כל המשמר את התורה נעשה רב. דבר אחר כל המשמר את התורה עד עקב הוא רב ופותחין לו פתח:

16 טז

שגיאות מי יבין. תני רבי שמעון בן יוחאי מה גבורים הם הצדיקים שהן יודעין לפתות את בוראן ויודעין היאך לקלס. ראה דוד היאך מקלס את בוראו התחיל מקלס בשמים שנאמר השמים מספרים כבוד אל. אמרו השמים שמא אתה צריך כלום. ומעשה ידיו מגיד הרקיע. אמר לו רקיע שמא אתה צריך כלום. היה מזמר והולך. התחיל לקלס בתורה שנאמר יראת ה' טהורה. אמר לו הקב"ה דוד מה את בעי. אמר לו שגיאות מי יבין. שגייתא דעבדינן קמך. אמר ליה הא שרי לך והא שביק לך. גם מזדים חשוך עבדך. אלו הזדונות. אל ימשלו בי אז איתם. אלו תוקפי עברות. כענין שנאמר (דברים כא ד) אל נחל איתן. ונקיתי מפשע רב. אותו עוון רב. אמר ר' לוי אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אתה אלוה רב ואנא חובי רברבין יאה לאלוה רב למשבק חובין רברבין. שנאמר (תהלים כה יא) למען שמך ה' וסלחת לעוני כי רב הוא. אמר רב אחא הכותיים הללו יודעים לסבב על הפתחים. בתחלה הם אומרים תנו לעני מעט מים. משנותנהו אומר להם תנו להם בצל אחד ונותנין לו. ואומר להם בצל בלא פיתא נסיב ליבא. וכן הצדיקים יודעין לרצות את בוראן שנאמר (משלי י לב) שפתי צדיק ידעון רצון. זה משה. אבל הרשעים פי רשעים תהפוכות. שאינן יודעין לרצות להקב"ה. דבר אחר שפתי צדיק ידעון רצון. זה משה. בשעה שבקש לברך את ראובן מהו אומר תחלה (דברים לג ב) ה' מסיני בא. אף חובב עמים. תורה צוה לנו משה. יחי ראובן ואל ימות:

17 יז

יהיו לרצון אמרי פי. יכתבו לדורות ויחוקו לדורות. צורי וגואלי. צורי בים וגואלי בעמלק. צורי במרה וגואלי בהר סיני. צורי בעולם הזה וגואלי לעולם הבא: