הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֵתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם וָאֹמַר אָבִי תִּקְרְאִי לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תָשׁוּבִי (ירמיה ג, יט). אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת: אֵין לְשׁוֹן אֲשִׁיתֵךְ אֶלָּא לְשׁוֹן הַבְדָּלָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי וְאַתֶּם עָלָה עַל דַּעְתִּי לִהְיוֹת בָּעוֹלָם, שֶׁאֲנִי אָב וְאַתֶּם בָּנִים, הֵיאַךְ עֲשִׂיתֶם לְהַכְנִיס בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם אֻמּוֹת אֲחֵרוֹת. אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֶלָּא לְשׁוֹן בְּדִילָה, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ (בראשית ל, כ). Behold, I send an angel before thee, to keep thee (Exod. 23:20). Scripture says elsewhere in reference to this verse: But I said: “How would I put thee among the sons, and give thee a pleasant land, the goodliest inheritance of the nations!” And I said: “Thou shalt call Me, My father, and shall not turn away from following Me” (Jer. 3:19). How would I put thee among the sons. R. Eleazar the son of Pedat stated: The expression put thee is employed to indicate “to be set apart.” The Holy One, blessed be He, said: It is my opinion that you and I must be together in this world, since I am the Father and you are My son. Why, then, do you allow other nations to come between us? Hence I would put thee is an expression that indicates “to set apart,” as in the verse: And put his own droves apart (Gen. 30:40).
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר: אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, לְשׁוֹן שִׂנְאָה הוּא, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה (בראשית ג, טו). שֶׁאַהֲבָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם (מלאכי א, ב). וְאַתֶּם גְּרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם לִשְׂנֹא אֶתְכֶם. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, אֲנִי הָיִיתִי מְלַמֵּד סַנֵּיגוֹרְיָא עֲלֵיהֶם, וְאַתֶּם גְּרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם לְקַטְרֵג אֶתְכֶם. וְאֵין לְשׁוֹן אֲשִׁיתֵךְ אֶלָּא חִיּוּב, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו (שמות כא, ל). וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: אֵין לְשׁוֹן אֲשִׁיתֵךְ אֶלָּא הֶפְקֵר, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת (ישעיה ה, ו). חֲבִיבִים הֱיִיתֶם לְפָנַי, כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּרֶם יָפֶה, מְעַדְּרוֹ וּמְסַקְּלוֹ וּמְכַנְּשׁוֹ, וַעֲשִׂיתֶם לְעַצְמְכֶם הֶפְקֵר, מַדּוּעַ קִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים (ישעיה ה, ד). R. Hama the son of Hanina stated: How would I put thee among the sons is an expression that indicates enmity, as in the verse: And I will put enmity between thee and the woman (ibid. 3:15). A great love existed between Me and you, as it is said: I have loved you (Mal. 1:2), but ye have engendered hatred upon yourselves. R. Joshua the son of Levi said: How would I put thee among the sons implies that though I defended you, you have condemned yourselves, for the word put thee is an expression that indicates guilt, as in the verse If there is put upon him a ransom (Exod. 21:30). R. Berechiah argued: Put thee is an expression that implies neglect, as in the verse And I will put it to waste; it shall not be pruned nor hoed, but there shall come up briars and thorns (Isa. 5:6). You were as precious to Me as a beautiful vineyard is to the man who plows it, clears it of stones, and hoes it, but then you declared yourselves free of Me. Wherefore, when I looked at it that it should bring forth grapes, brought it forth wild grapes (ibid., v. 4).
וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה (ירמיה ג, יט), אֶרֶץ שֶׁנִּתְחַמְּדוּ לָהּ כָּל גְּדוֹלֵי עוֹלָם. אַבְרָהָם אוֹמֵר לִבְנֵי חֵת: תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם (בראשית כג, ד). וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַבְּבָהּ לִפְנֵי יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ (בראשית כו, ג). יַעֲקֹב אָמַר: בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי (בראשית נ, ה). הֱוֵי, אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי (ירמיה ג, יט). מַה צְּבִי זֶה שׁוֹחֲטִין וּמַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ מֵעוֹרוֹ וְאַחַר כָּךְ מַחֲזִירִין אֶת הַבָּשָׂר לָעוֹר וְאֵין הָעוֹר מַחֲזִיקוֹ, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיְתָה מַחֲזֶקֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. רְאֵה מַה כְּתִיב: וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה (ישעיה ל, כד). בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ זוֹרִין בָּרַחַת, וְאַחַר כָּךְ בַּמִּזְרֶה. לָמָּה? שֶׁהָיָה הַדָּגָן יוֹתֵר מִן הַתֶּבֶן, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה בְּתוֹךְ הַתֶּבֶן פֵּרוֹת. מִנַּיִן? שֶׁכָּךְ כְּתִיב: בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ, בְלוּלִים הָיוּ מִן הַפֵּרוֹת. הֱוֵי, נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם (ירמיה ג, יט). And give thee a pleasant land (Jer. 3:19). It was a land greatly coveted by all the mighty men of the world. Abraham said of it: Give me a possession of a burying-place with you (Gen. 23:4). Similarly, the Holy One, blessed be He, made it precious to Isaac, as it is said: Sojourn in this land, and I will be with thee and will bless thee (ibid. 26:3). And Jacob said: In my grave which I have digged for me in the land of Canaan, there shalt thou bury me (ibid. 50:5). Hence it says: And give thee a pleasant land, the goodliest heritage of the deer (Jer. 3:19). What is indicated by the use of the word deer? Just as the flesh of a deer cannot be restored into its skin when they attempt to recover it after it has been slaughtered and its skin has been stripped away, so the land of Israel is not able to contain its fruit (when it is worthy). A proof of this is written in the verse: The oxen likewise and the young asses that till the ground shall eat savory provender, which hath been winnowed with the shovel and with the fan (Isa. 30:24). At first they winnowed the grain with a shovel, but later they winnowed it with a fan. Why? because the grain was more plentiful than the straw, though the grain grows within the straw. Whence do we know this was so? For it is written: Shall eat savory provender. The savory provender was the fruit (of the straw). Hence, And give thee a pleasant land, the goodliest heritage of the deer indicates that like the deer the land of Israel could not contain its fruits.
דָּבָר אַחֵר, נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם, אֶרֶץ שֶׁנִּתְאַוּוּ לָהּ מַלְכֵי הָעוֹלָם. כֵּיצַד? כְּתִיב: מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶחָד, מֶלֶךְ הָעַי אֲשֶׁר מִצַּד בֵּית אֵל אֶחָד (יהושע יב, ט). וְאֵין בֵּין יְרִיחוֹ לָעַי אֶלָּא שְׁלֹשָׁה מִילִין, וְהוּא אוֹמֵר כֵּן. אֶלָּא כָּל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה מוֹלֵךְ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אִם לֹא הָיָה קוֹנֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה נִקְרָא מֶלֶךְ. לָמָּה? שֶׁהָיוּ מִתְאַוִּים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְפֵרוֹתֶיהָ. הֱוֵי נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם. Another explanation of the goodliest heritage of the nations (Jer. 3:19). It was a land so good that the kings of the world coveted it. It is written: The king of Jericho, one; the king of Ai, which is beside Beth-el, one; etc. (Josh. 12:9). Scripture mentions this though the distance between Jericho and Ai was only three mils (6,000 cubits). It does so to show that every king who ruled outside of the land of Israel would have not been called a king if he did not possess a strip of the land of Israel. Why did they covet the land of Israel? Because of its fruits. Therefore it was The goodliest heritage of the nations.
אָמַר רַבִּי פַּרְנָךְ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: רְאֵה מַה כְּתִיב: וָאֵרֶא בַּשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה (יהושע ז, כא), פּוֹרְפִירָא בַּבְלִיקוֹן, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ בָּבֶל לוֹבֵשׁ וְשׁוֹלֵט בִּירִיחוֹ. הֱוֵי אוֹמֵר: נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם. R. Parnakh said in the name of R. Johanan: Observe what is written: When I saw among the spoil a goodly Shinar mantle (Josh. 7:12). This alludes to the purple mantle worn by the king of Babylonia when he ruled over Jericho. Therefore it states: The goodliest heritage of the nations.
וְאוֹמֵר: אָבִי תִּקְרְאִי לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תָשׁוּבִי (ירמיה ג, יט). מָה הָאָב זָקוּק לְתַפְנוּקֶיהָ שֶׁל בִּתּוֹ, כָּךְ הָיִיתִי זָקוּק לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם (שמות טז, ד). וְאוֹמֵר: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְגוֹ' (שמות טז, יד). וְאוֹמֵר: אָבִי תִּקְרְאִי לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תָשׁוּבִי, Scripture says also: Thou shalt call Me “my Father”; and shalt not turn away from following Me (Jer. 3:19). As the father feels constrained to provide for his daughter’s comfort, so I felt obliged to provide for you, as it is said: Behold, I will cause bread to rain from heaven for you (Exod. 16:4), and it says: And when (like a daughter) the layer of dew is gone up (ibid., v. 14). It says: Thou shalt call Me “my Father”; and shall not turn away from following Me (Jer. 3:19).
אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל (ירמיה ג, יט). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֵּי רַב שַׁלּוּם: וּלְוַאי כְּאִשָּׁה בּוֹגֶדֶת מֵרֵעָהּ. הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ רֵעַ, הוּא מַאֲכִילָהּ וּמַשְׁקָהּ, אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַעֲטָה יָדוֹ, מַנַּחַת אוֹתוֹ וְהוֹלֶכֶת לָהּ, אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ. אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, אֶלָּא הַמָּן יוֹרֵד לָכֶם וְהַבְּאֵר עוֹלָה. כְּלוּם חִסַּרְתִּי אֶתְכֶם דָּבָר שֶׁבְּגַדְתֶּם בִּי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּגְדוּ בִּי וְנָתַתִּי לָהֶם שָׂרִים שֶׁיְּהוּ מְשַׁמְּשִׁין אוֹתָן. אַף אַתֶּם כֵּן, אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם מַלְאָךְ שֶׁיְּהֵא מְשַׁמֵּר אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ (שמות כג, כ). כְּשֶׁזְּכִיתֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה וִהְיִיתֶם עוֹשִׂים רְצוֹנִי, הָיִיתִי מְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם (שמות יג, כא). וְעַכְשָׁיו שֶׁעֲשִׂיתֶם עֲבוֹדָה זָרָה כְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵינִי מְשַׁלֵּחַ לִפְנֵיכֶם אֶלָּא מַלְאָךְ. Surely as a wife treacherously departeth from her husband, so have you dealt treacherously with Me, O house of Israel (ibid., v. 20). R. Judah the son of R. Shalum28In text: R. Judah of the school of R. Shalum stated: Israel acted like a woman who departs treacherously from her husband. While her husband feeds her and supplies her with drink, she loves him, but when he is less attentive, she leaves him. Therefore it says: As a wife treacherously departeth from her friend. I did not act toward you in that fashion. Instead manna descended for you, a well opened up, and you lacked nothing, yet you rebelled against Me. The Holy One, blessed be He, said: When the nations rebelled against Me, I sent guardian angels to serve them, but when you did so, I sent an angel to keep you, as it is said: Behold, I sent an angel before thee, to keep thee (Exod. 14:20). When you are worthy, and accept the Torah, and fulfill My wishes, I shall go before you, as it is said: And the Lord went before them by day and night (Exod. 13:21), but now that you practice idolatry like the other peoples of the world, I will not go before you but shall send only an angel before you.