לַה' יֹאמְרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם. אֵימָתַי? הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ (תהלים צח, א). אוֹתוֹ הַיָּמִין הַגָּדוֹל שֶׁכָּתוּב: הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ (איכה ב, ג). וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, מַהוּ לֵאמֹר? רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן תְּדָיָא אוֹמֵר: מֹשֶׁה פָּתַח תְּחִלָּה, וְיִשְׂרָאֵל גּוֹמְרִין כִּי גָאֹה גָּאָה. מֹשֶׁה אָמַר עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. מֹשֶׁה אָמַר ה' אִישׁ מִלְחָמָה, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים ה' שְׁמוֹ. כֻּלָּם כָּעִנְיָן הַזֶּה. מַהוּ אָשִׁירָה לַה'? נָאָה שִׁירָה לַה', נָאָה גְּבוּרָה לַה', נָאָה גְּדֻלָּה לַה'. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת (דה״א כט, יא). Unto the Lord (Exod. 15:1). They sang unto the Lord and not to a mere mortal. When will they sing unto man? When His right hand and His mighty arm have wrought salvation. That is to say, as it is written: He hath drawn back His right hand (Lam. 2:3). And spoke, saying. What is meant by the word saying? R. Eleazar the son of Taddai maintained: Moses would start the song and the Israelites would complete it. Moses began with the words: I will sing unto the Lord (Exod. 15:1), and Israel added: For He is highly exalted. Moses said: The Lord is my strength and song (ibid., v. 2), and Israel declared: And He is become my salvation. Moses sang: The Lord is a man of war (ibid., v. 3), and Israel responded with the words: The Lord is His name. The same procedure was followed in all the verses of the hymn. What is meant by I will sing unto the Lord? It implies that it is fitting to sing a song unto the Lord, to ascribe power unto the Lord, and to praise the greatness of the Lord. Thus, David said: Thine, O Lord, is the greatness, and the power, and the glory (I Chron. 29:11).
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מְקַלְּסִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא גִּבּוֹר, וְהוּא חַלָּשׁ, חָכָם, עָשִׁיר, רַחֲמָנִי, נָאֶה, וּמַחֲנִיפִין לוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא (דברים י, יז), ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה (תהלים כד, ח), ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא (ישעיה מב, יג), מֵאֵין כָּמוֹךָ ה' וְגוֹ' (ירמיה י, ו). אוֹמְרִין שֶׁהוּא עָשִׁיר, וְהוּא יוֹתֵר, הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְגוֹ' (דברים ג, יד). וּכְתִיב: אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ (תהלים צה, ה). לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ (תהלים כד, א). לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב (חגי ב, ח), הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי הֵנָּה (יחזקאל יח, ד). A mortal king is praised as mighty, though he may be weak, and as rich, merciful, and handsome, because they wish to flatter him. But concerning the Holy One, blessed be He, they say: The great God, the mighty God, and the awful (Deut. 10:17); The Lord will go forth as a mighty man (Isa. 42:13); There is none like unto thee, O Lord (Jer. 10:6). They say He is rich, and indeed there are no limits to his wealth, For behold, unto the Lord thy God belongeth the heaven, and the heaven of heavens (Deut. 10:14). And it is written also: The sea is His, and He made it, and His hands formed the dry land (Ps. 95:5); The earth is the Lord’s, and the fullness thereof (ibid. 24:1); Mine is the silver, and Mine is the gold (Hag. 2:8); Behold, all souls are Mine; as the soul of the father, so also the soul of the son (Ezek. 18:4).
שֶׁהוּא חָכָם, ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ (משלי ג, יט). עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה (איוב יב, יג). עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה (איוב יב, טז). כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה (משלי ב, ו). וְאוֹמֵר: יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה (דניאל ב, כא). וְאוֹמֵר: כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ (ירמיה י, ז). As to His wisdom: The Lord by wisdom founded the earth (Prov. 3:19); With Him is wisdom and might (Job 12:13); With Him is strength and sound wisdom (ibid., v. 16); For the Lord giveth wisdom; out of His mouth cometh knowledge and discernment (ibid. 2:6). It likewise says: He giveth wisdom unto the wise, and knowledge to them that know understanding (Dan. 2:21), and Forasmuch as among all the wise men of the nations, and in all their royalty, there is none like unto Thee (Jer. 10:7).
אוֹמְרִין שֶׁהוּא רַחֲמָנִי, הוּא יוֹתֵר, כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים ד, לא), רַחוּם וְחַנּוּן ה' (תהלים קג, ח), טוֹב ה' לַכֹּל (תהלים קמה, ט), לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת (דניאל ט, ט). אוֹמְרִים שֶׁהוּא דַּיַּן אֱמֶת, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא (דברים א, יז), אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט (תהלים פב, א). וְאוֹמֵר: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט (דברים לב, ד). אוֹמְרִים שֶׁהוּא נֶאֱמָן, הוּא יוֹתֵר, הָאֵל הַנֶּאֱמָן (דברים ז, ט). אֵל אֱמוּנָה (דברים לב, ד). אוֹמְרִים שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח, הוּא יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' (תהלים פט, ז). וְאוֹמֵר: חֲסִין יָהּ (תהלים פט, ט). ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת (תהלים פד, ט), בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלּוֹ. וְאוֹמֵר: אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי (תהלים פו, ח). וְאוֹמֵר: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ (שה״ש ה, י-טו). They said that He is merciful, but He is more than merely merciful, For the Lord thy God is a merciful God (Deut. 4:31); the Lord is full of compassion and gracious (Ps. 103:8); The Lord is good to all (ibid. 145:9); To the Lord our God belong compassion and forgiveness (Dan. 9:9). They said that He is a true judge (but He is more than a judge), for the Judgment is God’s (Deut. 1:17); God standeth in the congregation of God; in the midst of the judges He judgeth (Ps. 82:1). It says also: The Rock, His work is perfect; for all His ways are justice (ibid. 32:4). They said: He is faithful, yet He is more than simply faithful: The faithful God (ibid. 7:9); A God of faithfulness (ibid. 32:4). They said He is praiseworthy, but He is more than merely praiseworthy, as it is said: For who in the skies can be compared unto the Lord? (Ps. 89:7). It also says: A God dreaded in the council of the holy ones (Ps. 98:8); O Lord God of hosts, who is a mighty one like unto thee, O Lord? (ibid., v. 9); O Lord God of hosts, who is like unto thee among the gods, O Lord? (ibid. 86:8). It says likewise: My beloved is white and ruddy, His head is as the most fine gold. His hands are as rods of gold. His legs are as pillars of marble (Song 5:15).
רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז (תהלים ח, ג). עוֹלְלִים, אֵלּוּ שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִם לֹא רָאוּ אוֹר (איוב ג, טז). יֹנְקִים, אֵלּוּ שֶׁיּוֹנְקִים מִשְּׁדֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיוֹנְקֵי שָׁדָיִם (יואל ב, טז). רַבִּי אוֹמֵר: עוֹלְלִים, אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ (ירמיה ט, כ). וְאוֹמֵר: עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם (איכה ד, ד). וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף עֻבָּרִין שֶׁבְּמֵעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה שֶׁנֶּאֱמַר: בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל (תהלים סח, כז). וְאַף מַלְאָכִים אָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ (תהלים ח, ב). R. Yosé the Galilean explained: Out of the mouths of babes and sucklings hast Thou founded strength (Ps. 8:3). Babes are those still in their mother’s wombs, as is said: Or as a hidden untimely birth I had not been; as babes that never saw life (Job 3:16). Sucklings are those who suckle at their mother’s breasts, as is said: Gather the children and those that suck the breasts (Joel 2:16). Rabbi maintained: Babes refers to children out on the street, as it is said: To cut off the children from the street (Jer. 9:20). Likewise it says: The young children ask bread (Lam. 4:4). All opened their mouths and sang the song unto the Lord. R. Meir declared: Even the embryos in their mother’s wombs sang the song, as it is said: Bless ye God in full assemblies, even the Lord, ye that are from the fountain of Israel (Ps. 68:27). Even the angels sang the song, as it is said: O Lord our Lord, how glorious is Thy name in all the earth! Whose majesty is rehearsed above the heavens (ibid. 8:2).