Chapter 9ט׳
1 א

(משלי ט א): "חכמות בנתה ביתה" - זו היא התורה, שקנתה כל העולמות. "חצבה עמודיה שבעה" - שנחצבה משבעה רקיעים וניתנה לבני אדם. ד"א "חכמות בנתה ביתה" - אמר הקב"ה: אם זכה אדם ולמד תורה וחכמה, חשוב לפניי כאילו העמיד כל העולם כולו. "חצבה עמודיה שבעה" - אלו שבעה ארצות, אם זכה אדם ומקיימה נוחל שבעה ארצות, ואם לאו - מתחלק לשבע ארצות. (משלי ט ב): "טבחה טבחה מסכה יינה" - אמר רבי אבהו: זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי, מה עשתה? התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושיכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששיכרה אותו יין, קנתה לה אומתה לעולם. "אף ערכה שולחנה" - שערכה לה שולחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה - זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעולם הבא, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט כח): "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים". אמר רבי אלעזר: אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם, שנאמר (ויקרא טז לד): "והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה". ד"א "אף ערכה שולחנה" - זו התורה, שעורכת שולחן למי שעוסקים בה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר (יחזקאל מא כב): "וידבר אליי זה השולחן אשר לפני ה'". ד"א "אף ערכה שולחנה" - מעשה ברבי עקיבה שהיה חבוש בבית האסורים, ורבי יהושע הגרסי תלמידו היה משמשו, ערב יום טוב נפטר ממנו והלך לביתו, בא אליהו ועמד על פתח ביתו, אמר לו 'שלום עליך רבי!', אמר לו 'שלום עליך רבי ומורי!', אמר לו 'כלום אתה צריך?', אמר לו 'כהן אני, ובאתי להגיד לך שרבי עקיבא מת בבית האסורים', מייד הלכו שניהם לבית האסורים ומצאו פתח שער בית האסורים פתוח ושר בית הסוהר ישן, וכל העם שהיו בבית האסורים היו ישנים, והשכיבו את רבי עקיבא על המיטה ויצאו, מייד נטפל אליהו זכור לטוב ונטלו על כתפיו, וכשראה רבי יהושע הגרסי כך, אמר לאליהו 'רבי, הלא אמרת לי אני אליהו כהן, וכהן אסור לטמא במת!', אמר לו 'דייך רבי יהושע בני, חס ושלום, שאין טומאה בצדיקים, ואף לא בתלמידיהם', והיו מוליכין אותו כל הלילה, עד שהגיעו לטרפילון של קסרין, כיוון שהגיעו לשם, עלו שלוש מעלות וירדו ירידות, ונפתח המערה לפניהם, וראו שם כיסא וספסל ושולחן ומנורה, והשכיבו את רבי עקיבא על המיטה ויצאו, וכיוון שיצאו נסתמה המערה, ודלקה הנר על המנורה, וכשראה אליהו כך פתח ואמר 'אשריכם צדיקים, ואשריכם עמלי תורה, ואשריכם יראי אלהים, שגנוז וטמור לכם ומשומר לכם מקום בגן עדן לעתיד לבוא! אשריך רבי עקיבא שנמצא לך מלון ערב בשעת מיתתך!'. לכך נאמר "אף ערכה שולחנה". ועוד מעשה היה ברבן גמליאל, שהיו הזקנים מסובין אצלו, והיה טבי עבדו עומד ומשמשו. אמר רבי אלעזר בן עזריה: אי לך כנען שחייבת לבנייך, בין הצדיקים ובין הרשעים! בדין הוא שיהא טבי מיסב ואני משמשו. אמר רבי ישמעאל: מצינו גדול מזה, אברהם גדול העולם ששימש את הכנענים. אמר רבי טרפון: מצינו גדול מזה: כהן גדול משמש את ישראל ביום הכיפורים. אמר להם רבן גמליאל: הנחתם כבודו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, ואתם עוסקים בכבודו של בשר ודם?! הקב"ה ברא עולמו, משיב הרוחות, מזריח את החמה, מוריד הגשמים, מפריח טללים, מגדל צמחים, ועורך שולחן לכל אחד ואחד, דכתיב (תהלים כג ה): "תערוך לפניי שולחן", וכל כך למה - בזכותה של תורה, לפיכך נתנבא שלמה ואמר "אף ערכה שולחנה". אמר רבי נחמיה: בוא וראה כמה גדול כבוד תורה, לא די להם לחכמים שהיא עורכת להם שולחן, אלא שמוספת להם חכמה על חכמתם, הה"ד (משלי ט ט): "תן לחכם - ויחכם עוד, הודע לצדיק - ויוסף לקח". אם ראית תלמיד חכם שחביבים עליו דברי תורה, תן לו חכמה ויחכם עוד. "הודע לצדיק ויוסף לקח" - שמתוך שהוא משחית נפשו לשמוע דברי תורה, אף היא מוספת לו יראה:

Wisdoms have built her house (Proverbs 9:1): This is the Torah that has created all of the worlds; it hewed out pillars seven which is hewed from the seven firmaments and given to people. Another [understanding] - Wisdoms have built her house: The Holy One, blessed be He said, "If a man merits and studies Torah and wisdom, he is considered in front of Me as if he stood up entirely all of the world; it hewed out pillars seven these are seven lands - if a man merits and sustains it, he inherits seven lands, and if not, he is divided among seven lands. She prepared her meat, she mingled her wine (Proverbs 9:2): Rabbi Abahu said, "This is Esther the Queen, as at the time that trouble came to Israel in the days of Mordekhai, what did she do? She set up a meal for Achashverosh and Haman the evildoer and she got him very drunk with wine, and the evildoer thought to himself that she was granting him honor and he did not know that she opened a trap for him - from that which she got him drunk with wine, she acquired her people forever; she even prepared her table that she set herself up a table in this world and in the world to come. And what is that? That is the good name that she acquired in this world and in the world to come; since all of the holidays are to be nullified in the future but the days of Purim will not be nullified, as it is stated (Esther 9:28), 'And these days of Purim will not be rescinded from the Jews.'" Rabbi Elazar said, "Also Yom Kippur will forever not be nullified, as it is stated, 'And it will be to you for an everlasting statute to atone for the Children of Israel from all of their sins once a year.'" Another [understanding]: she even prepared her table: This is the Torah, that sets up a table for one who is involved with it, in this world and in the next world, as it is stated (Ezekiel 41:22), "and He spoke to me, 'This is the table that is in front of the Lord.'" Another [understanding]: she even prepared her table: It once happened that Rabbi Akiva was imprisoned in jail and Rabbi Yehoshua the Garsi, his student, was serving him. [On] the eve of the holiday, [the latter] departed from him and went to his house. Eliyahu came and stood at the entrance of his house. He said to him, "Peace be unto you, my teacher." He said [back] to him, "Peace be unto you, my teacher and master." He said to him, "Is there nothing that you require? He said to him, "I am a priest and I have come to tell you that Rabbi Akiva has died in jail." Immediately they both went to the jail and found the opening of the gate of the jail open and the minister of the jail was sleeping and all of the people that were in the jail were [also] sleeping; and they lay Rabbi Akiva on the bed and went out [with him]. Immediately Eliyahu, may he be remembered for the good, attended to him and took him on his shoulders. And when Rabbi Yehoshua the Garsi saw this, he said to Eliyahu, "My teacher, did you not say to me, I am Eliyahu [the] priest, and a priest is forbidden to become impure through [contact with a dead [body]!" He said [back] to him, "It is enough for you, Rabbi Yehoshua, my son, God forbid - as there is no impurity from the righteous, and also not from their students." And they carried him the whole night until they reached the mansion house of Caesarea. And when they reached there, they went up three steps and went down inclines and a cave opened in front of them and there they saw a chair and a bench and a candelabra. And they laid down Rabbi Akiva on the bed and left. And when they went out, the cave sealed and the lamp on the candelabra became lit. And when Eliyahu saw this, he opened and said, "Happy are the righteous and happy are those that toil in the Torah and happy are those that fear God - as covered and hidden and reserved for you is a place in the Garden of Eden in the future to come. Happy are you Rabbi Akiva, that you should find a resting place prepared for you at the time of your death. That is why it is stated, 'she even prepared her table.'" And it also once happened with Rabban Gamliel, that the elders were reclining [to eat] with him and Tabi, his servant, was standing to serve him. Rabbi Elazar ben Azariya said, "Woe is to you Canaan that you obligated your children [to servitude], whether they be righteous or whether they be evil." Rabbi Yishmael said, "We have found greater than this - Avraham was the great one of the world who served the Canaanites." Rabbi Tarfon said, "We have found greater than this - the High priest serves Israel on Yom Kippur." Rabban Gamliel said to them, "You have left over the honor of the Holy One, blessed be He, and you are dealing with the honor of flesh and blood? The Holy One, blessed be He, created His world, makes the wind blow, makes the sun shine, brings down the rain, makes the due appear, makes the plants grow and sets up a table in front of each and every [person], as it is written, (Psalms 23:5), 'Set a table in front of me.' And why [does He do] so much? In the merit of Torah. Therefore Shlomo prophesied and said, 'she even prepared her table.'" Rabbi Nechemiah said, "Come and see how great is the honor of Torah: It is not enough for them, for the sages, that He prepares a table for them, but it [even] adds wisdom to their wisdom. This is what is written (Proverbs 9:9), 'Give to a wise man, and he will become even wiser; inform a righteous one, and he will increase in teaching' - If you see a Torah scholar for whom words of Torah are beloved, give him wisdom and he will become even wiser; 'inform a righteous one, and he will increase in teaching' - that since he destroys his soul to hear words of Torah, it also adds fear [of God] to him."

2 ב

(משלי ט י): "תחילת חכמה יראת ה'" - זו היא התורה, שיראתה לכל העולם כולו. "ודעת קדושים בינה" - אלו בעלי תלמוד, שבשעה שהן יושבין ומבינים כל דבר ודבר שיש בו, דומין למלאכי השרת, שנקראו קדושים, שנאמר (דניאל ז כג): "ודינא יהב לקדישי עליונין". ומניין לחכמים שנקראו קדושים? שנאמר (תהלים טז ג): "לקדושים אשר בארץ המה, ואדירי כל חפצי בם". ארבעה נקראו אדירים, ואלו הם: הקב"ה, וישראל, והמים, ומצרים: הקב"ה - שנאמר (תהלים צג ד): "אדיר במרום ה'". ישראל מניין - שנאמר (תהלים טז ג): "ואדירי כל חפצי בם". המים מנין - שנאמר (תהלים צג ד): "מקולות מים רבים אדירים משברי ים". מצרים - שנאמר (יחזקאל לב יח): "בן אדם נהה על המון מצרים והורידהו אותה ובנות גויים אדירים אל ארץ תחתיות אל יורדי בור". יבוא הקב"ה שנקרא אדיר, על ידי ישראל שנקראו אדירים, להפרע מן המצרים שנקראו אדירים, במים שנקראו אדירים, דכתיב (שמות טו י): "צללו כעופרת במים אדירים". ד"א "ואדירי כל חפצי בם" - אלו חכמים, שיודעים חפציה של תורה. ד"א אלו ישראל, שהם חפצים במצוותיה של תורה. ד"א "ואדירי כל חפצי בם" - אמר הקב"ה: כל זמן שישראל עושין חפצי, אף אני אעשה חפצם. תמן תנינן: רבי אליעזר אומר: (משנה אבות ב ד): "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך", שכן דוד אומר (דברי הימים א כט יד): "כי ממך הכל ומידך נתנו לך", אם עשית כן הוא מאריך לך ימים ומוסיף לך שנים, שנאמר: (משלי ט יא): "כי בי ירבו ימיך, ויוסיפו לך שנות חיים"

3 ג

(משלי ט יב): "אם חכמת - חכמת לך, ולצת - לבדך תשא": משל לשני בני אדם, אחד עשיר ואחד עני, והיה העשיר אומר לעני בכל יום 'כמה נכסים יש לי, כמה כסף וזהב יש לי, כמה גנות ופרדסים יש לי', והיה העני משיבו ואומר 'אפילו יש לך כל העושר הזה, אין לי ממנו הנאה, כל מה שקנית - לעצמך קנית', כך הקב"ה משיב לחכמים ואומר להם 'בני, אף על פי שקנית חכמה, לעצמך קנית', לכך נאמר "אם חכמת - חכמת לך". רבי אליעזר היה דורש: "אם חכמת - חכמת לך", אם חכמת בתורה, כאילו אתה משמח להקב"ה שנתן לך חכמה?! שנאמר "אם חכמת - חכמת לך", לזה שנתן לך חכמה?! "ולצת - לבדך תשא": אם גידלת עצמך בדברי ליצנות, לבדך תשא, ולא לאחרים. ד"א "אם חכמת" - הרי זה אמורה לתלמידי חכמים. תמן תנינן: (משנה אבות ד יא): "אם עמלת בתורה - הרבה שכר יש לו ליתן לך, ואם בטלת מן התורה - יש לך בטלים הרבה כנגדך".

4 ד

(משלי ט יג): "אשת כסילות הומיה" - נמצא כסיל כאישה זונה, מה כסיל מתגאה והומה בסכלותו - כך אישה זונה מתגאה והומה בזנותה; מה הכסיל אינו יודע מה יהא בסוף סכלותו, כך אישה זונה אינה יודעת מה יהא בסוף זנותה, שנאמר "אשת כסילות הומיה, פתיות ובל ידעה מה". ד"א אשת כסילות - זו חוה ששמעה לנחש ועברה על ציוויו של הקב"ה, ולא עוד אלא שהחטיאה עמה לאדם הראשון. מה כתיב בתריה - (משלי ט יד): "וישבה לפתח ביתה..." (משלי ט טו): "לקרוא לעוברי דרך המיישרים אורחותם" - מלמד שנתנה תשובה לדורות, ואמרה 'אשרי שמיישר אורחותיו ואינו חוטא כשם שחטאתי אני, ואוי לו למי שאינו מיישר אורחותיו ונתחייב כשם שנתחייבתי אני'. (משלי ט טז): "מי פתי יסור הנה וחסר לב ואמרה לו" - כל מי שחסר דעה ילמוד ממני, שגנבתי רצונו של הקב"ה, ודעתו של אדם הראשון, ומצאתי אותה מתוקה לשעה, ואחר-כך היתה מרה, שנאמר (משלי ה ד): "ואחריתה מרה כלענה": (משלי ט יז): "מים גנובים ימתקו, ולחם סתרים ינעם" - ומניין שהיתה אחריתה מרה? דכתיב: (משלי ט יח): "ולא ידע כי רפאים שם, בעמקי שאול קרואיה": ["מים גנובים ימתקו"] - אפילו אדם בא על אשת איש, ומצא החטא מתוק לשעה, ואינו יודע שסופו מר, דכתיב (משלי ה ד): "ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות". "ולחם סתרים ינעם" - אפילו אדם חוטא עם אשת איש בסתר, ואומר 'אין מי שרואה אותי', ואינו יודע שיש עמו שומרים בכל מקום, שהולכין ומגידין מעשיו לקב"ה ליום הדין, שנאמר "ולא ידע כי רפאים שם וגו'". מכאן היה רבי ישמעאל דורש: אשרי אדם שמרחיק עצמו מן העבירה ומדבק בדרכיו של הקב"ה ובתורתו, ללמדך, כשאדם מדבר בתורה משמח בוראו, לפיכך אמר שלמה... (המשך בפרק י).