אמר המחבר: החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול. כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל. The writer says: I have composed this work not to teach people what they do not know but to remind them of what they already know and which is very familiar to them. For you will find in most of my words only things which most people already know and do not have any doubt about.
אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה. על כן אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת, כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו, אלא מעט. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה. כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע, וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה. But according to their familiarity and to the extent that their truth is evident to all, so too is their neglect very prevalent and forgetfulness of them very great. Therefore, the benefit to be gleaned from this book is not from a single reading, for it is possible that the reader will learn little that he did not already know. Rather the benefit derived [from this book] comes from review and diligent study. For [then] he will be reminded of these things which, by nature, people tend to forget and he will put to heart his duties which he hides from.
ותראה, אם תתבונן בהוה ברוב העולם, כי רוב אנשי השכל המהיר והפקחים החריפים ישימו רוב התבוננם והסתכלותם בדקות החכמות ועומק העיונים איש איש כפי נטית שכלו וחשקו הטבעי. If you reflect on the current state of affairs in most of the world, you will see most people of quick intelligence and sharp mentality devote most of their thought and interest in the subtleties of wisdom and the depths of analysis; every man according to his intellectual tendency and natural desire.
כי יש שיטרחו מאד במחקר הבריאה והטבע, ואחרים יתנו כל עיונם לתכונה ולהנדסה, ואחרים למלאכות. ואחרים יכנסו יותר אל הקדש, דהיינו, למוד התורה הקדושה. מהם בפלפולי ההלכות, מהם במדרשים, מהם בפסקי הדינים. There are those who toil greatly in studying the creation and nature. Others devote all their study to astronomy and mathematics, or to the arts. There are others which enter closer towards the sacred, namely, the study of the holy Torah. Among those, some occupy themselves with Halachic analyses, others with Midrash, others with law decisions.
אך מעטים יהיו מן המין הזה אשר יקבעו עיון ולמוד על עניני שלמות העבודה, על האהבה, על היראה, על הדבקות, ועל כל שאר חלקי החסידות. ולא מפני שאין דברים אלה עקרים אצלם, כי אם תשאל להם, כל אחד יאמר שזהו העיקר הגדול. ושלא ידומה חכם, שיהיה חכם באמת, שלא יתבררו אצלו כל הדברים האלה. But few are those which devote thought and study to the matter of perfection of [divine] service: on love, fear, clinging, and the other branches of piety. This is not because they do not consider these things as fundamental. For if you ask them, each one will answer you that this is of utmost importance and that it is unimaginable for one to be considered truly wise if he has not fully comprehended these matters.
אך מה שלא ירבו לעיין עליו הוא מפני רוב פרסום הדברים ופשיטותם אצלם שלא יראה להם צורך להוציא בעיונם זמן רב. Rather their lack of devoting more attention to it stems from its being so familiar and so evident to them that they see no need for spending much time on it.
ולא ישאר לימוד הדברים האלה וקריאת הספרים מזה המין כי אם אצל אותם שאין שכלם כל כך דק וקרוב להיות גס. [Consequently] this study and the reading of books of this sort is left to people of not so keen, almost dull intelligence.
שאלה תראה אותם שוקדים על כל זה ולא יזוזו ממנו, עד שלפי המנהג הנוהג בעולם כשתראה אחד מתחסד לא תוכל לימנע מלחשוד אותו לגס השכל. These types of people you will find diligent in all this, not budging from it, until the situation has reached the point that if one sees a person engaging in piety, he cannot help but suspecting him of belonging to those of dull intelligence.
ואולם תולדות המנהג הזה רעות מאד לחכמים ולבלתי חכמים, כי גורם שמאלה ומאלה יחסר החסידות האמיתי ויהיה יקר מאד למצוא אותו בעולם. The consequences of this situation are very evil both for those who possess wisdom and those who do not. For it causes both types to lack true piety thereby making it exceedingly rare to be found anywhere in the world.
כי יחסר מן החכמים למיעוט עיונם בו, ויחסר מן הבלתי חכמים למיעוט השגתם אותו. It is absent from the wise due to their insufficient reflection on it, and likewise to the non-wise due to their insufficient grasp of it.
עד שידמו רוב בני האדם שהחסידות תלוי באמירת מזמורים הרבה ווידויים ארוכים מאד, צומות קשים, וטבילות קרח ושלג, כולם דברים אשר אין השכל נח בהם ואין הדעת שוקטה. The situation has reached the point where most people imagine piety consists of reciting many psalms, very long confessions, difficult fasts, and immersions in ice [water] and snow - all are things incompatible with intellect and which reason cannot find peace.
והחסידות האמיתי הנרצה והנחמד, רחוק מציור שכלנו. כי זה דבר פשוט, מילתא דלא רמיא עליה דאינש, לאו אדעתיה Thus the true piety that is acceptable and cherished is far from what our minds conceive to us. For it is obvious "that which a person does not feel a responsibility to do, does not occupy a place on his mind".
ואף על פי שכבר קבועים בלב כל האדם הישר התחלותיו ויסודותיו, אם לא יעסוק בהם, יראה פרטיו ולא יכירם, יעבור עליהם ולא ירגיש בם Although the beginnings and foundations of [piety] are already implanted in every upright person's heart, nevertheless if he does not engage himself in their study, he will encounter its branches but won't recognize them and he will tread over them without perceiving that he is doing so.
ראה כי אין דברי החסידות ועניני היראה והאהבה וטהרת הלב דברים מוטבעים באדם עד שלא יצטרכו אמצעים לקנותם.אלא ימצאו אותם בני האדם בעצמם כמו שימצאו כל תנועותיהם הטבעיות כשינה והיקיצה, הרעב והשבע, וכל שאר התנועות החקוקות בטבענו. אלא ודאי שצריכים הם לאמצעים ולתחבולות לקנות אותם. Observe that matters of piety and fear and love [of G-d], and purity of heart are not things innately implanted in a person whereby he would not need means to acquire them such as sleep and wakefulness, hunger and satiation, and all the other responses naturally implanted in our nature. Rather, certainly it is necessary to employ means and strategies to acquire them.
ולא יבצרו גם כן מפסידים להם שירחיקום מן האדם, ולא יחסרו דרכים להרחיק מפסידיהם. There is also no lack of detrimental factors which distance a person from them, but correspondingly there is also no lack of ways by which these obstacles may be held afar.
אם כן אפוא איך לא יצטרך להוציא זמן על העיון הזה לדעת אמיתת הדברים ולדעת הדרך לקנותם ולקימם. מאין תבוא החכמה הזאת בלב האדם אם לא יבקשנה. If so, then how can one not need to devote time on this study - to know the truth of these matters, and learn the means to acquire them and fulfill them? From where will this wisdom come in the heart of a person if he does not seek it?!
וכיון שכבר התאמת אצל כל חכם צורך תמימות העבודה וחובת טהרתה ונקיונה שזולת אלה אינה נרצית ודאי כלל, אלא נמאסת ומתועבת, כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות הוא מבין (דה"י א כח) Since it is clear to every wise man the need for perfection of the divine service, and the necessity for its purity and cleanliness, for without this it is certainly not acceptable at all, but rather it is repulsive and despised since "the L-rd searches all hearts, and discerns all the imaginations of the thoughts [if you seek Him, He will be found of you; but if you forsake Him, He will cast you off for ever]" (I Chronicles 28:9).
מה נענה ביום תוכחה אם התרשלנו מן העיון הזה והנחנו דבר שהוא כל כך מוטל עלינו שהוא עיקר מה ה' אלהינו שואל מעמנו What will we answer on the day of rebuke if we have been lax in this study, and forsaken that which is so incumbent on us as to be the main thing which the L-rd our G-d requires of us?
היתכן שייגע ויעמול שכלנו בחקירות אשר לא נתחייבנו בם, בפלפולים אשר לא יצא לנו שום פרי מהם ודינים אשר אינם שייכים לנו, ומה שחייבים אנו לבוראנו חובה רבה נעזבהו להרגל ונניחהו למצות אנשים מלומדה Is it conceivable for us to exert our minds and labor in logical inquiries which we are not obligated in, in sharp discourses bearing no fruit, and laws which are not relevant to us - and that which is so great a debt to our Creator, we abandon it to habit and surrender it to rote practice?!
אם לא נסתכלנו ולא עייננו מה היא היראה האמיתית ומה ענפיה, איך נקנה אותה ואיך נמלט מן ההבל העולמי המשכח אותה מלבנו. הלא תשכח ותלך אע"פ שידענו חובתה. If we do not look into and analyze what is true fear of G-d and what are its branches, how can we ever acquire it? And how can we ever save ourselves from the worldly vanities which causes our heart to be forgetful of it?! Will it not be forgotten and go away even though we recognize its necessity!
האהבה, כמו כן, אם לא נשתדל לקבוע אותה בלבבנו בכח כל האמצעים המגיעים אותנו לזה איך נמצאה בנו Likewise for love of G-d - if we do not exert ourselves to implant it in our heart through all the means which lead to this, how will it exist within us?!
מאין יבוא הדבקות וההתלהטות בנפשותינו עמו יתברך ועם תורתו אם לא נשעה אל גדולתו ואל רוממותו אשר יוליד בלבנו הדביקות הזה. From where will come the cleaving, and the passion in our souls to the blessed G-d and His Torah if we don't give attention to His greatness and exaltedness which instills in our hearts this cleaving?
איך תטהר מחשבותינו אם לא נשתדל לנקותה מן המומין שמטיל בה הטבע הגופני, והמדות כולם הצריכות כמו כן תיקון והישרה. מי יישרם ומי יתקנם אם לא נשים לב עליהם ולא נדקדק בדבר דקדוק גדול. How will we purify our thoughts if we don't exert ourselves to cleanse it from the imperfections instilled in them by physical nature?! And what of all our character traits, who likewise are in need of so much rectification and correction. Who will correct them and who will rectify them if we do not attend to them and are not exceedingly meticulous in this?!
הלא אם עייננו על הדבר עיון אמיתי, היינו מוצאים אותו על אמיתו ומטיבים לעצמנו, ומלמדים אותו לאחרים ומטיבים להם גם כן.הוא מה שאמר שלמה (משלי ב ד): אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה'. If we truly examined the matter, we would discover the truth of this thereby benefiting ourselves and teaching it to others to benefit them also. This is what Shlomo said: "If you will seek it as silver and search for it as buried treasure, then you will understand the fear of G-d" (Mishlei 2:4-5).
אינו אומר אז תבין פילוסופיה, אז תבין תכונה, אז תבין רפואה, אז תבין דינים, אז תבין הלכות, אלא אז תבין יראת ה'! הרי לך, שלהבין היראה צריך לבקש אותה ככסף ולחפש אותה כמטמונים. הדי איפוא במה שמלומד לנו מאבותינו ובמה שמפורסם אצל כל בן דעת דרך כלל. He didn't say "then you will understand philosophy; then you will understand astronomy; then you will understand medicine; then you will understand legal decisions; then you will understand laws" - but rather "then you will understand fear of G-d"! Behold from here, that to understand the fear of G-d one must seek it like silver and search for it like buried treasure. Is it sufficient then what we have been taught by our forefathers and what is familiar to every observant person in a general sense?
או, הנמצא זמן לכל שאר חלקי העיון ולעיון הזה לא יהיה זמן. Is it conceivable that we find time for all other branches of study but not for this study?
למה לא יקבע אדם לעצמו עתים לפחות להסתכלות הזה אם מוכרח הוא בשארית זמנו לפנות אל עיונים או אל עסקים אחרים. Why shouldn't a man set aside for himself, at least, fixed times for this study if he is forced, for the rest of his time, to turn to other studies or affairs?
והנה הכתוב אומר (איוב כח, כח): הן יראת ה' היא חכמה, ואמרו רבותינו ז"ל (שבת לא): "הן" אחת, שכן בלשון יוני קורין ל"אחת" הן. הרי שהיראה היא חכמה והיא לבדה חכמה, וודאי שאין נקרא חכמה מה שאין בו עיון. Behold scripture says: "Hen fear of G-d - this is wisdom" (Job 28:28). Our Sages of blessed memory commented (Shab 31b), "'Hen' [hints to] 'one', for in Greek 'one' is designated as 'Hen'". Behold, that fear of G-d is considered wisdom - and this alone is [true] wisdom. And certainly that which does not require investigation cannot be called "wisdom".
אך האמת היא, כי עיון גדול צריך על כל הדברים האלה לדעת אותם באמת ולא על צד הדמיון והסברה הכוזבת, כל שכן לקנות אותם ולהשיגם. In truth, a great amount of analysis is needed in all of these things if they are to be known in truth, not as imagination and deluded logic. How much more so to acquire them and attain them.
ומי שיתבונן בם יראה שאין החסידות תלוי באותם הדברים שיחשבו המתחסדים הטפשים, אלא בדברי שלמות אמיתי וחכמה רבה He who contemplates into these matters will see that piety does not depend on those things which the foolishly pious think but rather on true perfection and great wisdom.
הוא מה שמשה רבנו, עליו השלום, מלמדנו באמרו (דברים י יב): ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך, לשמור את מצות ה' ואת חקתיו. This is what Moshe, our teacher, peace be unto him, teaches us saying: "And now, Israel, what does the L-rd your G-d ask of you, but that you fear the L-rd your G-d to walk in all His ways, and to love Him and serve the L-rd your G-d with all your heart and all your soul, to keep the mitzvot (commandments) of G-d and His statutes..." (Deut. 10:12)
כאן כלל כל חלקי שלמות העבודה הנרצית לשמו יתברך, והם: היראה, ההליכה בדרכיו, האהבה, שלמות הלב, ושמירת כל המצות. Here he encompassed all the divisions of perfection of divine service that is desirable to the blessed G-d. They are: fear [of G-d], walking in His ways, love [of G-d], wholeheartedness, and observance of all of the commandments.
היראה היא יראת רוממותו יתברך שיירא מלפניו כמו שיירא מלפני מלך גדול ונורא, ויבוש מגדולתו על כל תנועה שהוא בא להתנועע, כל שכן בדברו לפניו בתפלה או בעסקו בתורתו. Fear [of G-d] - this is fear of the exaltedness of G-d, namely, that one fears before Him like he would fear before a great and awesome king, feeling abashed by His greatness before making any movement before Him. All the more so, when speaking before Him in prayer or studying His Torah.
ההליכה בדרכיו כולל כל ענין יושר המדות ותקונם. והוא מה שביארו ז"ל (שבת קל"ג): מה הוא רחום אף אתה רחום וכו'. וכלל כל זה שינהג האדם כל מדותיו וכל מיני פעולותיו על פי היושר והמוסר. Walking in His ways - this includes all matters of uprightness and correction of character traits. This is what our sages of blessed memory explained (Shab.133b) "just as He is merciful, be also merciful..." The general principle of all this is for one to conduct all of his traits in all the variety of his deeds according to what is just and ethical.
וכללו חכמינו ז"ל (אבות פ"ב): כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, דהיינו: כל ההולך אל תכלית ההטבה האמיתית, דהיינו, שתולדתה חזוק התורה ותקון אחוות המדינות. Our sages of blessed memory summarized this saying: "[what is the proper path a person should choose for himself?] Whatever is harmonious for the one who does it, and harmonious for other people" (Pirkei Avot 2:1). That is, that which leads to the goal of true beneficence, namely, strengthening of Torah and furthering of societal brotherliness.
האהבה: שיהיה נקבע בלב האדם אהבה אליו יתברך עד שתתעורר נפשו לעשות נחת רוח לפניו, כמו שלבו מתעורר לעשות נחת רוח לאביו ולאמו, ויצטער אם חסר זה מצדו או מאחרים ויקנא על זה וישמח שמחה רבה בעשותו דבר מזה. Love - that one has implanted in his heart love of G-d, until his soul is moved to do what is pleasing to Him just like his heart is moved to do what is pleasing to his father and mother. He will be pained if he or others are lacking in this. He will be zealous for it and feels great joy in doing something of this.
שלמות הלב הוא: שתהיה העבודה לפניו יתברך בטוהר הכוונה, דהיינו לתכלית עבודתו בלבד ולא לשום פנייה אחרת. Wholeheartedness - that service before the blessed G-d be with purity of motive, namely, for the sake of His service alone and not for any other motive.
ונכלל בזה שיהיה שלם בעבודה ולא כפוסח על שתי הסעיפים או כעושה מצות אנשים מלומדה, אלא שיהיה כל לבו נתון לזה. This also includes that one be wholeheartedly devoted in his service, and not like one "wavering between two sides" (Kings 18:21), or like one doing out of habitual rote. Rather, that his whole heart be devoted to this.
שמירת כל המצות: כמשמעו, דהינו: שמירת כל המצות כלן בכל דקדוקיהן ותנאיהן. Observing all of the commandments - as the words indicate, namely, to observe all of the commandments in their entirety, in all their detailed rules and conditions.
והנה כל אלה כללים צריכים פירוש גדול. ומצאתי לחכמינו ז"ל שכללו החלקים האלה בסדר וחילוק אחר יותר פרטי ומסודר לפי ההדרגה המצטרכת בהם לקנות אותם על נכון. והוא מה שאמרו בברייתא, הובאה במקומות שונים בש"ס ואחד מהם בפרק לפני אידיהן (עבודה זרה דף כ), זה לשונו: Behold, all of these general principles require a lengthy explanation. I have found that our sages of blessed memory have encompassed all of these divisions [of divine service] in different words arranged according to the order of steps needed to properly acquire them. It was taught in a Beraitha and cited in several places in the Talmud. One of these is in the chapter "before their festivals" (Avodah Zara 20b): ["you shall guard yourself from everything evil" - Devarim 23:10...]
"מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר: "From here Rabbi Pinchas ben Yair derived:
תורה מביאה לידי זהירות, Torah brings to watchfulness;
זהירות מביאה לידי זריזות, Watchfulness brings to Zeal;
זריזות מביאה לידי נקיות, Zeal brings to Cleanliness;
נקיות מביאה לידי פרישות, Cleanliness brings to Separation;
פרישות מביאה לידי טהרה, Separation brings to Purity;
טהרה מביאה לידי חסידות, Purity brings to Piety;
חסידות מביאה לידי ענוה, Piety brings to Humility;
ענוה מביאה לידי יראת חטא, Humility brings to Fear of Sin;
יראת חטא מביאה לידי קדושה, Fear of Sin brings to Holiness;
קדושה מביאה לידי רוח הקודש, Holiness brings to the Holy Spirit,
רוח הקדש מביאה לידי תחיית המתים". and the Holy Spirit brings to the Revival of the Dead."
והנה על פי הברייתא הזאת הסכמתי לחבר חבורי זה ללמד לעצמי ולהזכיר לאחרים תנאי העבודה השלמה למדרגותיהם. ואבאר בכל אחד מהם עניניו וחלקיו או פרטיו, הדרך לקנות אותו ומה הם מפסידיו, והדרך לישמר מהם. כי אקרא בו אני וכל מי שימצא בו נחת, למען נלמד ליראה את ה' אלקינו ולא תשכח ממנו חובתנו לפניו, ואשר חמריות הטבע משתדל להסיר מלבנו הקריאה וההסתכלות יעלה על זכרוננו ויעירנו אל המצוה עלינו. On the basis of this beraitha I have undertaken to compose this work; to teach myself and to remind others the conditions of perfect service according to their proper levels. I will clarify the nature of each one of them, its divisions and details, the way to acquire it, its detrimental factors and the way to guard against them so that I and whoever else finds it pleasing may read it in order to learn to fear the L-rd our G-d, and not forget our duty to Him. What the natural physicality exerts itself to remove from our hearts, the reading and reflecting will remind us and awaken us to that which we have been commanded.
וה' יהיה בכסלנו וישמור רגלנו מלכד. ותתקיים בנו בקשת המשורר האהוב לאלקיו (תהלים פו): הורני ה' דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך. אמן כן יהי רצון. May G-d be our trust and keep our feet from stumbling (Prov.3:26), and may there be fulfilled in us the request of the Psalmist, beloved of his G-d, "Teach me your ways, O G-d; I shall walk in your truth: make one my heart to fear Your Name"(Ps. 86:11).