Melechet Shlomo on Mishnah Parah
1:1א׳:א׳
1 א

כתב הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לסדר זרעים והביא אחר נגעים מסכת פרה ע"כ. ונלע"ד שאע"פ שמן הדין היה לו לסמוך פרה ואהלות בהדי הדדי שהרי דין טומאת אהלים כתובה בתורה בהדי פרשת פרה ועוד דטהרת פרה לא שייכא רק לטומאת מת מ"מ הקדים התנא מסכת נגעים מן הטעם שכתבתי שם בשם הרמב"ם ז"ל וחזר למסכת פרה ועוד נראה דאגב דבעי למיתני הכא במתני' האוכל בבית המנוגע לפרושי אי הוי פרס משלשה לקב או מי"ח לסאה סמך לה לנגעים דתנן לה התם פי"ג עד שישהה כדי אכילת פרס סתמא:

2 ב

ופרה בת שתים מצינן למימר דבת שתים למעוטי נמי טפי כו'. ושמא דיעבד קאמר דכשרה עכ"ל הר"ש ז"ל: משמע דר"ל דפרה בת שתים לאו למעוטי טפי אפילו בדיעבד אלא דוקא לכתחלה שמא תשחיר ואי אתרמי שהביא בת שלשאו בת ד' אפילו מעוברת כשרה לדעתו בפ ' ר' אליעזר:

3 ג

ועיין בספר קרבן אהרן בפ' ויקרא פ"ג בדבורא דחטאות במה שכתב שם בשם הראב"ד ז"ל:

4 ד

כשרה הזקנה כך צ"ל דסתמא היא אליבא דכ"ע ומ"מ תימא לע"ד אמאי לא קתני הזקנה כשרה שהוא לשון מתיישב שפיר טפי וגם דודאי ליכא למיטעי דילמא ר"מ קאמ' לה וכדמתני' דבסמוך ואפשר דמשום פתח דבריך יאיר נקט כשרה ברישא ובהא נמי ניחא דקתני שמא תשחיר שלא תפסל ולא קתני שמא תשחיר ותפסל כנלע"ד: אמנם אח"כ מצאתי שכתב החכם הר' יהוסף ז"ל פי' ר' מאיר אומר אף בת חמש וכשרה היא אפי' הזקינה אלא שאין ממתינים לה וכו' ונראה לפרש עוד דהאי כשרה זקנה וכו' אמילתיה דר' מאיר לחוד קאי ולא קאי אליבא דכולי עלמא ע"כ:

5 ה

שלשית בנקודת פתח תחת השין והלמד ובס"א מצא הר' יהוסף ז"ל שלישית הלמד בצירי. ויש גורסין השין בניקוד שבא שלשית כמו מלת רבעי והיא גירסא יותר נכונה וכן הגיה הר"י הנז' ז"ל. כיוצא בו אמר כרם רבעי כך מ"מ ומחקו הויו. וס"ל לר' יהושע דאפילו בת ד' פסולה וכ"ש הזקנה יותר וגם בת שתים פסולה לדידיה כמו לחכמים ולר"מ ואין בין ר"מ לחכמים אלא בת חמש לכתחלה: מה הלשון של רבעי כצ"ל. ואית דגרסי בין הכא בסיפא בין ברישא מה לשון בלא הא:

6 ו

רביעי לאחרים במנין פי' הרמב"ם ז"ל כשנטעו בזה הקרקע ד' פעמים נקרא רביעי ע"כ אלא שלשונו בדפוס כך כרם רביעי היא הנטיעה הרביעית מן הנטיעות אשר נטעו בזה הקרקע ע"כ.

7 ז

כיוצא בו אמר האוכל בבית המנוגע פרס משלשה לקב כך צ"ל.

8 ח

אמרו לו אמור משמנה עשרה וכו' מחק הר' יהוסף ז"ל מלת אמור. וגם על מלת כיוצא בו אמר כתב בס"א ל"ג אמר ע"כ: