Chapter 20:2כ׳:ב׳
1 א

"אנכי ה' אלהיך" – מפני מה לא נאמרו עשרת הדברות בתחלת התורה? משלו משל, למה הדבר דומה? לאחד שנכנס במדינה. אמר להם: אמלוך עליכם! אמרו לו כלום עשית לנו, שתמלוך עלינו? מה עשה? בנה להם את החומה, הכניס להם את המים, עשה להם מלחמות. אמר להם: אמלוך עליכם! אמרו לו: הן והן. כך המקום הוציא ישראל ממצרים, קרע להם הים, הוריד להם המן, העלה להם הבאר, הגיז להם השלו, עשה להם מלחמת עמלק. אמר להם: אמלוך עליכם! אמרו לו הן והן. רבי אומר: להודיע שבחן של ישראל, שכשעמדו כולן על הר סיני לקבל התורה – השוו כלם לב אחד לקבל מלכות שמים בשמחה. ולא עוד, אלא שממשכנין זה על זה. ולא על הנגלות בלבד נגלה הקב"ה עליהם, לכרות ברית עמהם – אלא אף על הסתרים, שנאמר (דברים כט כח): "הנסתרות לה' אלהינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם". אמרו לו: על הגלויים אנו כורתים ברית עמך, ולא על הסתרים, שלא יהא אחד ממנו חוטא בסתר – ויהא הצבור מתמשכן:

(Yithro 20:2) "I am the L rd your G d": Why were the ten commandments not stated at the beginning of the Torah? An analogy: A man enters a province and says (to the inhabitants): I will rule over you. They respond: Did you do anything for us that you would rule over us? Whereupon he builds the (city) wall for them, provides water for them, wages war for them, and then says: I will rule over you — whereupon they respond: Yes! Yes! Thus, the L rd took Israel out of Egypt, split the sea for them, brought down manna for them, raised the well for them, brought in quail for them, waged war with Amalek for them, and then said to them: I will rule over you — whereupon they responded: Yes! Yes! Rebbi says: (The thrust of "your [singular] G d") is to apprise us of the eminence of Israel, that when they all stood at Mount Sinai to receive the Torah, they were all of one heart, to receive the kingdom of Heaven with joy. And, what is more, they all stood security for each other (for observance of the mitzvoth.) And not only over what was revealed alone did the Holy One Blessed be He appear to them (in Arvoth Moav, viz. Devarim 29:9) to forge a covenant with them, but even over what was concealed, as it is written (Devarim 29:28) "What is hidden (is known to) the L rd our G d, and what is revealed is for us and for our children forever" — this, by way of saying: Over what is revealed we will enter into a covenant with you, but not over what is concealed, so that one not sin in secret and the congregation be bound thereby.

2 ב

"אנכי ה' אלהיך", למה נאמר? לפי שנגלה על הים כגבור עושה מלחמות, שנאמר (שמות טו ג) "ה' איש מלחמה", נגלה על הר סיני כזקן מלא רחמים שנאמר (שמות כד י) "ויראו את אלהי ישראל", וכשנגאלו מה הוא אומר (שם)? – "וכעצם השמים", ואומר (דניאל ז ט) "חזה הוית עד די כרסוון רמיו" ואומר (דניאל ז י) "נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי" וגו', שלא יתן פתחון פה לאומות העולם, לומר שתי רשויות הן, אלא: "אנכי ה' אלהיך": אני על הים – אני על היבשה. אני לשעבר – אני לעתיד לבא. אני לעולם הזה – אני לעולם הבא! שנא' (דברים לב לט) "ראו עתה כי אני אני הוא", (ישעיה מו ד) "עד זקנה אני הוא", (ישעיה מד ו) "כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון", ואומר (ישעיה מא ד) "מי פעל ועשה קורא הדורות מראש אני ה' אני ראשון וגו'". ר' נתן אומר: מכאן תשובה למינין שאומרים שתי רשויות הן, שכשעמד הקב"ה ואמר "אנכי ה' אלהיך", מי עמד ומיחה כנגדו? אם תאמר במטמניות היה הדבר, והלא כבר נאמר (ישעיה מה יט) "לא בסתר דברתי וגו'" לאלו אני נותנה! אלא "לא אמרתי להם תוהו בקשוני", ולא נתתיה פנגס! וכן הוא אומר "ה' דובר צדק מגיד מישרים".

"I am the L rd your G d who took you out of the land of Egypt." What is the intent of this? Because He appeared at the Red Sea as a hero waging war, viz. (Exodus 15:3) "The L rd is a Man of war," and at Mount Sinai, as an elder full of mercy, so as not to provide an opening for the nations of the world to say that there are two Deities, (He said) "I am the L rd your G d." It was I at the Red Sea, and it is I on the dry land. It was I in the past and it will be I in time to come. I in this world and I in the world to come. As it is written (Devarim 32:29) "See, now, that I, I am He," (Isaiah 46:4) "And until you grow old, it is I," (Ibid. 44:6) "Thus said the L rd, the King of Israel, and its Redeemer, the L rd of hosts: I am first and I am last," and (Ibid. 41:4) "Who wrought and did, the caller of the generations from the beginning? I, the L rd, am first, and with the last it will be I." R. Nathan says: This is the retort to those heretics who would contend that there are two Deities. When the Holy One Blessed be He stood (at Mount Sinai) and said "I am the L rd your G d," who stood up and contended with Him? If you would say that this took place in concealment, is it not written (Ibid. 45:19) "Not in secret did I speak, etc." I did not reserve it (the Torah) for them alone. And thus is it written (Ibid.) "I, the L rd, speak righteously; I tell what is true."

3 ג

ד"א "אנכי ה' אלהיך", כשעמד הקב"ה ואמר "אנכי ה' אלהיך" היו ההרים מתרעשים והגבעות מתמוטטות, ובא תבור מבית אלהים, וכרמל מאספמיא, שנאמר (ירמיה מו יח) "חי אני נאם המלך ה' צבאות שמו, כי כתבור בהרים וכרמל בים יבא". זה אומר: אני נקראתי! וזה אומר: אני נקראתי! – וכיון ששמעו מפיו "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" – עמד כל אחד ואחד במקומו, ואמרו: לא עסק אלא עם מי שהוציא ממצרים.

Variantly: "I am the L rd your G d": When the Holy One Blessed be He stood and said "I am the L rd your G d," the mountains shook and the hills quivered, and Tavor came from Be'er Elim and Carmel from Aspamia, as it is written (Jeremiah 46:18) "As I live, says the King — the L rd of hosts is His name — that as Tavor among the mountains and as Carmel by the sea shall he come," each one saying "It is I who was called." But once they heard from His mouth "who took you out of the land of Egypt," each remained in its place, saying "He intends only those whom He took out of Egypt."...

4 ד

ד"א "אנכי ה' אלהיך", שכשעמד הקב"ה ואומר "אנכי ה' אלהיך" היתה הארץ חלה, שנאמר (שופטים ה ד)"ה' בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום, ארץ רעשה" ואומר (שופטים ה ה) "הרים נזלו מפני ה'", ואומר (תהלים כט) "קול ה' בכח קול ה' בהדר... עד "ובהיכלו כולו אומר כבוד", עד שנתמלאו בתיהם מזיו השכינה. באותה שעה נכנסו כל מלכי אומות העולם אצל בלעם הרשע וכו', וכיון ששמעו מפיו הדבר – פנו כלם והלכו איש איש למקומו. ולפיכך נתבעו אומות העולם, כדי שלא ליתן פתחון פה להם כלפי שכינה, לומר אלו נתבענו כבר קיבלנו עלינו. הרי שנתבעו – ולא קבלו עליהם! שנאמ' (דברים לג ב) "ויאמר ה' מסיני בא..." ונגלה על בני עשו הרשע ואומר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתיב בה? – אמר להם "לא תרצח". אמרו: זו היא ירושה שהורישנו אבינו, שנאמר (בראשית כז מ) "על חרבך תחיה"! נגלה על בני עמון ומואב, אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? – אמר להם "לא תנאף". אמרו לו: כלנו מניאוף, דכתיב (בראשית יט לו) "ותהרין שתי בנות לוט מאביהם", והיאך נקבלה? נגלה על בני ישמעאל, אמר להם: מקבלין אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? – אמר להם "לא תגנוב". אמרו לו: בזו הברכה נתברך אבינו, דכתיב (בראשית טז יב) "הוא יהיה פרא אדם", וכתיב (בראשית מ טו) "כי גנוב גנבתי". וכשבא אצל ישראל (דברים לג ב) "מימינו אש דת למו" פתחו כלם פיהם ואמרו (שמות כד ז) "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע"! וכן הוא אומר (חבקוק ג ו) "עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גוים". אמר רבי שמעון בן אלעזר: אם בשבע מצות שנצטוו בני נח, שקבלו עליהן – אינן יכולין לעמוד בהן – קל וחומר למצות שבתורה! משל למלך שמנה לו שני אפטרופסין: אחד ממונה על אוצר של תבן, ואחד ממונה על אוצר של כסף ושל זהב. זה שהיה ממונה על התבן נחשד, והיה מתרעם על שלא מנו אותו על אוצר של כסף ושל זהב. וזה שהיה ממונה על הכסף ועל הזהב אמר לו: ריקה, בתבן כפרת, בכסף וזהב על אחת כמה וכמה! והלא דברים קל וחומר: ומה בני נח, בשבע מצות בלבד לא יכלו לעמוד בהם, בשש מאות ושלש עשרה מצות על אחת כמה וכמה! מפני מה לא ניתנה תורה בארץ ישראל? שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם, לומר לפי שנתנה בארצו לפיכך לא קבלנו. דבר אחר: שלא להטיל מחלוקת בין השבטים, שלא יהא זה אומר בארצי נתנה וזה אומר בארצי נתנה, לפיכך נתנה במדבר, דימוס פרהסיא במקום הפקר.

Variantly: "I am the L rd your G d": When the Holy One Blessed be He arose and proclaimed "I am the L rd your G d," the earth took ill, as it is written (Judges 5:4) "O L rd, when You came forth from Seir, when You strode from the field of Edom, the earth shook; the heavens, too, dripped," and (Ibid. 5) "Mountains dripped before the L rd," and (Psalms 29:4) "The voice of the L rd in strength; the voice of the L rd in glory!" … (Ibid. 9) "And in His sanctuary all proclaim "'Glory!'" Until their houses were suffused with the splendor of the Shechinah… And it was for this reason that the nations of the world were solicited (to accept the Torah.) So as not to give them a pretext vis-à-vis the Shechinah — to say: Had we been solicited, we would have accepted it. They were solicited and did not accept it! As it is written (Devarim 33:2) "And he said: L rd came from Sinai, etc." He came and revealed Himself to the sons of the wicked Esav and asked them: Will you accept the Torah? They: What is written in it? He: "You shall not kill." They: But this is what we have inherited from our father, as it is written (Genesis 27:40) "By your sword shall you live!" He revealed Himself to the sons of Ammon and Moav and asked them: Will you accept the Torah? They: What is written in it? He: "You shall not commit adultery." They: But we are all the sons of incest, as it is written (Genesis 19:36) "And the two daughters of Lot conceived by their father." How, then, shall we accept it? He came and revealed Himself to the sons of Ishmael and asked them: Will you accept the Torah? They: What is written in it? He: "You shall not steal." They: But this is the blessing by which our father was blessed, as it is written (Genesis 16:12) "And he (Ishmael) shall be a brutish man, etc." And when He came to Israel (Devarim 32:2), "in His right hand, the fire of the Law for them," they all opened their mouths and cried (Exodus 24:7) "All that the L rd says, we shall do and we shall hear!" And thus is it written (Habakkuk 3:6) "He stood and measured the land; He looked and dispersed the nations." R. Shimon b. Elazar said: If the sons of Noach could not abide by the seven mitzvoth commanded them, how much more so (could they not abide) by all the mitzvoth of the Torah! An analogy: A king appoints two caretakers, one over stores of grain, and one over stores of silver and gold. The first bridles at not having been appointed over the stores of silver and gold, and the second says to him: Empty one, if you were faithless with grain, how much more so with silver and gold! If the sons of Noach could not abide by seven mitzvoth alone, how much more so (could they not abide by the six hundred and thirteen mitzvoth (of the Torah)! Why was the Torah not given in Eretz Yisrael? So as not to provide a pretext to the nations of the world, viz.: Because it was not given in our land, that is why we did not accept it. Variantly: So as not to rouse contention among the tribes, one saying, it was given in my land; the other: it was given in my land. That is why it was given in the open desert. In three settings was the Torah given — desert, fire, and water. Just as these are free for all, so, Torah.

5 ה

"אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" – עבדים למלכים היו. אתה אומר עבדים למלכים היו, או אינו אלא עבדים לעבדים? – כשאומר (דברים ז ח) "ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים" – עבדים למלכים היו, ולא עבדים לעבדים!ד"א: מבית העובדים עבודה זרה: תורה: במדבר ובאש ובמים, מה אלו חנם לכל באי העולם – אף אלו חנם לכל באי העולם: "אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" – עבדים למלכים היו. אתה אומר עבדים למלכים היו, או אינו אלא עבדים לעבדים? – כשאומר (דברים ז ח) "ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים" – עבדים למלכים היו, ולא עבדים לעבדים!ד"א: מבית העובדים עבודה זרה:

"who took you out from the land of Egypt": They were servants of kings. You say, they were servants of kings, but perhaps they were servants of servants. (Devarim 7:8) "And he redeemed you from the house of servants, from the hand of Pharaoh, the king of Egypt," makes it clear that they were servants of kings and not servants of servants. Variantly: ("from the house of servants":) from the house of the servants of idolatry.