Chapter 15:2ט״ו:ב׳
1 א

עזי וזמרת יה, אין עזי אלא תורה שנ' ה' עוז לעמו יתן (תהלים כט) ואומ' ועו /ועוז/ מלך משפט אהב (שם צט). ד"א עזי אין עזי אלא מלכות שנ' ה' בעוזך ישמח מלך (שם כא) [ואומ' ה' עוז למו וגו' (שם כח)] ואומ' ויתן עוז למלכו (שמלכים א ב׳:ל״ה). ד"א עזי אין עזי אלא תקפי שנ' ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה (ירמיה טז) ואומר ה' עוזי ומגיני בו בטח לבי ונעזרתי (תהלים כח). ד"א עזי עוזר וסומך אתה לכל באי העולם אבל לי ביותר [זמרת אתה לכל באי העולם אבל לי ביותר] עשאני אימרה ועשיתיו אימרה עשאני אימרה דכתיב וה' האמירך היום (דברים כו) אף אני עשיתיו אימרה שנ' את ה' האמרת היום והרי כל אומות שבעולם אומרים שבחו של הקב"ה אבל שלי נעים ונאה לפניו יותר משלהם שנ' ואלה דברי דוד האחרונים נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על משיח אלהי יעקב וגו' ונעים זמירות ישראל (ש"ב כג), ישראל אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו) ורוח הקדש צווחת ואומר' מן השמים [ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (שמואל ב ז׳:כ״ג)] ישראל אומר מי כמכה באלים ה' ורוח הקדש צווחת ואומרת מן השמים אשריך ישראל מי כמוך (דברים ל״ג:כ״ט), ישראל אומרים מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו (שם ד) ורוח הקדש צווחת ואומרת כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו, ישראל אומרים כי תפארת עוזמו אתה וגו' (תהלים פט) ורוח הקדש צווחת ואומרת מן השמים ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט): ויהי לי לישועה, ישועה אתה לכל באי העולם אבל לי ביותר. ד"א ויהי לי לישועה [היה לי ויהיה לי] היה לי לשעבר ויהיה לי לעתיד לבא.

(Exodus 15:2) "The L rd is my strength and my song": "My strength" is Torah, viz. (Psalms 29:11) "The L rd will give strength to His people," and it is written (Ibid. 99:4) "And (they will praise) the strength of the King, who loves (the Torah of) justice." Variantly: "My strength" is kingship, viz. (Ibid. 21:2) "O L rd, in Your strength the king rejoices," and (I Samuel 2:10) "And He will give strength to His king." Variantly: "My strength" is "My stronghold," as it is written (Jeremiah 16:19) "The L rd is my strength and my stronghold." And (Psalms 28:7) "The L rd is my strength and my shield. In Him does my heart trust, and I was helped, etc." You are a trust, a help, and a support to all who enter the world — but to me (David) more than to all. He made me distinct and I made Him distinct. He made me distinct — (Devarim 26:18) "And the L rd made you distinct unto Him this day )to be unto Him His chosen people.") And I, likewise, made Him distinct — (Ibid. 17) "You have made the L rd distinct this day to be unto you a G d." All the peoples of the world declare the praises of the Holy One Blessed be He, but mine are more pleasing before Him than theirs. As it is written (II Samuel 23:1) "And these are the last words of David: The utterance of David, the son of Yishai, and the utterance of the man set on high, the anointed of the G d of Yaakov, the fairest of the songs of Israel": Israel says (Devarim 6:4) "Hear, O Israel, the L rd our G d, the L rd is one," and the Holy Spirit cries out and says (Ibid. 33:29) "Happy are you, Israel! Who is like you, etc.?" Israel says (Ibid. 4:7) "Who … is like the L rd our G d in all our calling unto Him? And the Holy Spirit cries out and says (Ibid.) "And who is a great nation" ("that has G d near to it!") Israel says (Psalms 89:18) "For You are the glory of their strength, etc." And the Holy Spirit cries out and says (Isaiah 49:3) "Israel, in whom I glory!" (Exodus, Ibid.) "and He was a salvation unto me": You are a salvation unto all who enter the world, but unto me, more so. Variantly: "and He was a salvation unto me" — in the past, and thus will He be in the future.

2 ב

זה אלי, ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל שנ' וביד הנביאים אדמה (הושע יב) וכתיב נפתחו השמים ואראה מראות אלהים (יחזקאל א). משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה ועליו צפירה מקיפתו וגבורים מימינו ומשמאלו וחיילות מלפניו ומלאחריו והיו הכל שואלין אי זהו המלך מפני שהוא בשר ודם כמותם אבל כשנגלה הקב"ה על הים לא הוצרך אחד מהם לשאול אי זהו המלך אלא כיון שראוהו הכירוהו פתחו כולן פיהן ואמרו זה אלי ואנוהו וגו'. ואנוהו, ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו אלא אנוה לו במצות אעשה לפניו לולב נאה סוכה נאה ציצית נאה תפלה נאה. אבא שאול אומר אדמה לו מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון. ר' יוסי הגלילי אומר ניינו ושבחו להב"ה בפני כל אומות העולם. ר' יוסי בן דורמסקית אומר אעשה לפניו בית מקדש נאה אין נוה אלא בית המקדש שנא' ואת נוהו השמו (תהלים עט) ואומ' חזה ציון קרית מועדינו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן (ישעיה לג). ר' עקיבא אומר אדבר בנאותיו ובשבחיו של מי שאמר והיה העולם בפני כל אומות העולם שהרי אומות העולם שואלין את ישראל לומר מה דודך מדוד שככה השבעתנו (שה"ש ה) שכך אתם מתים עליו ובך /וכך/ אתם נהרגין עליו שנ' על כן עלמות אהבוך (שם א) אהבוך עד מות וכתיב כי עליך הורגנו כל היום (תהלים מד) הרי אתם נאים הרי אתם גבורים בואו והתערבו עמנו וישראל אומרים להם לאומות העולם מכירין אתם אותו נאמר לכם מקצת שבחו דודי צח ואדום דגול מרבבה (שה"ש ה) כיון ששומעין שכך שבחו אומרים לישראל נלכה עמכם שנ' אנה הולך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך וישראל אומרים להם אין לכם חלק בו אלא דודי לי ואני לו וגו' (שם ב) אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים (שם ו), וחכמים אומ' אלונו עד שאבוא עמו לבית מקדשו. משל למלך שהלך בנו למדינת הים ויצא אחריו ועמד עליו הלך למדינה אחרת ויצא אחריו ועמד עליו כך ישראל כשירדו למצרים ירדה שכינה עמהם שנ' אנכי ארד עמך מצרימה (בראשית מו), עלו עלת שכינה עמהם שנ' ואנכי אעלך גם עלה וגו' (שם), ירדו לים שכינה עמהם שנ' ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל (שמות יד), יצאו למדבר שכינה עמהם שנ' וה' הולך לפניהם יומם (שם יג) עד שאבוא עמו לבית מקדשו וכה"א כמעט שעברתי מהם וגו' (שיר השירים ג׳:ד׳): אלי, עמי נהג במדת רחמים ועם אבותי נהג במדת הדין ומנין שאין אלי אלא מדת רחמים שנא' אלי אלי למה עזבתני (תהלים כב) ואומר אל נא רפא נא לה (במדבר יב) ואו' אל ה' ויאר לנו (תהלים קיח): אלהי אבי וארוממנהו, אני מלכה בת מלכים אהובה בת אהובים קדושה בת קדושים טהורה בת טהורים. משל לאדם שהלך לקדש אשה פעמים בוש בה פעמים בוש במשפחתה פעמים בוש בקרובותיה אבל אני איני כן אלא מלכה בת מלכים וגו': אלהי אבי וארוממנהו, ר' שמעון בן אלעזר אומר כשישראל עושין רצונו של מקום אז מתגדל שמו בעולם שנ' ויהי כשמוע כל מלכי האמורי וגו' (יהושע ה) וכן אמרה רחב לשלוחי יהושע כי שמענו את אשר הוביש ה' ואומר ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל (שם ב) ובזמן שאינן עושין רצונו כביכול שמו מתחלל בעולם שנ' ויבא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי [באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו ואחמול על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל וכת' לכן אמור לבית ישראל כה אמר ה' אלהים לא למענכם אני עושה בית ישראל] ואומר וקדשתי את שמי הגדול המחולל בגוים (יחזקאל לו). אלהי אבי וארוממנהו, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם לא על נסים שעשית עמי בלבד אני אומר לפניך שיר וזמרה אלא על נסים שעשית עמי ועם אבותי ועושה עמי בכל דור ודור אלהי אבי וארוממנהו.

"This is my G d and I will extol Him": R. Eliezer says: Whence is it derived that a maid-servant beheld at the Red Sea what was not beheld by Ezekiel and the other prophets, of whom it is written (Hoshea 12:11) "And to the prophets I appeared (in various) guises," and (Ezekiel 1:1) "The heavens opened and I saw visions of G d"? An analogy: A king of flesh and blood comes to a province, a circle of guards around him, warriors at his right and at his left, armies before him and behind him — and all asking "Who is the king?" For he is flesh and blood as they are. But when the Holy One was revealed at the sea, there was no need for anyone to ask "Who is the King?" For when they saw Him, they knew Him, and they all opened and said "This is my G d, and I will extol Him ("ve'anvehu," lit.: "I will 'host' Him")!" R. Yishmael says: Is it possible to "host" one's Master? Rather, (read "ve'anvehu" as) "I shall beautify myself (from the root "na'eh") before Him with mitzvoth — with a beautiful lulav, beautiful tzitzith, a beautiful shofar, beautiful prayer. Abba Shaul says: "I will liken myself to Him" (i.e., "ve'anvehu" = ani vehu ["I and He"]) Just as He is merciful and gracious, you, too, be merciful and gracious. R. Yossi Haglili says; "Beautify and praise the Holy One Blessed be He before all the peoples of the world." R. Yossi b. Dormaskith says: "I shall make a Temple before Him," "navth" being the Temple, as in (Psalms 79:7) "and they have destroyed navehu" (His Temple)", and (Isaiah 33:20) "But you will regard (with deference) Zion, the city of our assemblies. Your eyes will see Jerusalem, the peaceful habitation" (neveh sha'anan). R. Akiva says: "I shall speak of His beauty" — of the praise of the Holy One Blessed be He, who spoke and brought the world into being. The peoples of the world ask Israel (Song of Songs 5:9) "How is your Beloved (different) from the beloved (of all the other nations) that you have thus besworn us? (see Ibid. 8) that you thus die for Him and are thus murdered for Him, viz. (Ibid. 1:3) "alamoth have loved You" — they have loved You "al maveth" ("above death"), and (Psalms 44:23) "for over You we are slain all the day"? You are comely, you are strong. Come and join us. And Israel says to them: Do you know Him? Let us tell you part of His praise (Song of Songs 5:10) "My Beloved is white and ruddy, distinguished among legions." When they hear this, they say to Israel: Let us go with you, viz. (Ibid. 6:1) "Where did your Beloved go, you loveliest among the women? Whither has your Beloved turned? Let us seek Him with you." And Israel says to them (Ibid. 2:16) "My Beloved is mine, and I am His," and (Ibid. 6:3) "I am my Beloved's, and my Beloved is mine, who grazes His flock among the lilies." And the sages say (on "ve'anvehu"): "I shall accompany Him ("alavenhu") until I come with Him to His Temple. An analogy: A king's son goes abroad — he goes after him and attends upon him. He goes to a different city — he goes after him and attends upon him. Thus with Israel. When they went down to Egypt, the Shechinah was with them, viz. (Genesis 46:4) "I shall go down with you to Egypt." When they went up, the Shechinah went up with them, viz. (Ibid.) "and I shall also bring you up." When they went down to the sea, the Shechinah was with them, viz. (Exodus 14:19) "And the angel of G d, who went before the camp of Israel, etc." When they went out to the desert, the Shechinah was with them, viz. (Ibid. 13:21) "And the L rd went before them by day, etc." — until they brought Him with them to His holy Temple, viz. (Song of Songs 3: "I had almost passed them (Moses and Aaron) by, when I found Him whom my soul loved. I held onto Him and did not let go of Him until I had brought Him to the house of my mother and the chamber of my conception." "my G d" (Keli): With me He manifested the attribute of mercy, and with my fathers, the attribute of justice. And whence is it derived that "keli" connotes the attribute of mercy? From (Psalms 22:2) "Keli, Keli, why have You forsaken me?" and (Numbers 12:13) "Kel, I pray You, heal her, I pray You," and (Psalms 118:27) "The L rd is 'Kel,' and He has lighted (the way) for us." And whence is it derived that "Elokim" (as in [Exodus, Ibid] "the G d ['Elokei'] of my father") connotes justice? From (Devarim 1:17) "For the judgment is to 'Elokim.'" "the G d of my father, and I will exalt Him": I am a queen, the daughter of kings; a beloved one, the daughter of beloved ones; a holy one, the daughter of holy ones; a pure one, the daughter of pure ones. An analogy: A man goes to betroth a woman. Sometimes he is embarrassed in her; sometimes, in her kin. But I am not so, but a queen, the daughter of kings, etc. R. Shimon b. Elazar says: When Israel do the will of the L rd, His name is exalted in the world, as it is written (Joshua 5:1) "And it was, when all the kings of the Emori heard, etc." And thus did Rachav say to Joshuah's emissaries, (Ibid. 2:10) "for we heard how the L rd dried up, etc.", and (Ibid. 17) "and we heard and our hearts melted, and no man's spirit endured within him before you. For the L rd, He is G d in the heavens above, etc." And when they do not do His will, His name, as it were, is demeaned in the world, viz. (Ezekiel 36:20) "And they came to the nations … and they profaned My holy name when it was said of them: These are the peoples of the L rd, and from His land did they go forth …" and (Ibid. 23) "And I shall sanctify My great name which has been profaned among the nations, etc." "the G d of my father, and I will exalt Him": The congregation of Israel said before the Holy One Blessed be He: L rd of the world, it is not for the miracles that You performed with Me that I chant song before You, but for the miracles that You performed with my fathers and with me in all of the generations — thus: "This is my G d and I will extol Him; the G d of my father, and I will exalt Him."