Mekhilta d'Rabbi Yishmael
Chapter 12:1י״ב:א׳
1 א

"ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר": שומע אני, שהיה הדבר לאהרן ולמשה. כשהוא אומר "ויהי ביום דבר ה' אל משה (בארץ מצרים)" [שמות ו'] – למשה היה ולא לאהרן. א"כ, מה תלמוד לומר אל משה ואל אהרן? אלא, מלמד שכשם שהיה משה כלל לדברות, כך היה אהרן כלל לדברות. ומפני מה לא היה מדבר עמו? מפני כבודו של משה. נמצא מעט אהרן מכל הדברות שבתורה חוץ משלושה מקומות, מפני שאפשר.

“And Hashem said to Moses and to Aaron in the land of Egypt, saying, ‘I hear that the the word was to Aaron and to Moses. When it says, ‘It happens on the day Hashem spoke to Moses (in the land of Egypt)’ (Exodus 6) - it was to Moses and not to Aaron. If so why does it teach, ’to Moses and to Aaron'? Except it teaches that just as that Moses was crowned for leadership, thus also Aaron was crowned for leadership. For what reason did he not speak with him? Because of his respect for Moses. Aaron is found excluded from all of the leadership that is in the Torah except from three places, from which it is possible.

2 ב

דבר אחר, אל משה ואל אהרן, למה נאמר? לפי שהוא אומר 'ויאמר ה' אל משה ראה נתתך לאלקים לפרעה [שם ז']' אין לי אלא משה דיין, אהרן מנין? תלמוד לומר אל משה ואל אהרן – הקיש אהרן למשה, מה משה היה דיין, אף אהרן היה דיין לפרעה. מה משה היה אומר דבריו ולא ירא, אף אהרן היה אומר דבריו ולא ירא.

Variantly: From (Exodus 7:1) "See I have made you an overlord ("elohim") to Pharaoh," I would know that only Moses was set up as a judge to Pharaoh. Whence would I derive (the same for) Aaron? (It is, therefore, written (here) "to Moses and to Aaron." Moses is being likened to Aaron. Just as Moses was a "judge" to Pharaoh, so, Aaron. Just as Moses spoke his words without fear, so, Aaron.

3 ג

דבר אחר, אל משה ואל אהרן, שומע אני כל הקודם במקרא הוא קודם במעשה, כשהוא אומר הוא אהרן ומשה [שם ו'] מגיד ששניהם שקולים זה כזה. כיוצא בזה, אתה אומר 'בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ' [בראשית א'] שומע אני, כל הקודם במקרא קדום במעשה. כשהוא אומר 'ביום עשות אלקים ארץ ושמיים' [שם ב'] מגיד ששניהם שקולין כאחד זה כזה. כיוצא בדבר, אתה אומר 'אנכי הקל אלקי אביך ואלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב' [שמות ג'] שומע אני, כל הקודם בדבר, הוא חשוב מחברו. כשהוא אומר 'וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם' מגיד (ששניהם) שקולין כאחד. כיוצא בדבר, אתה אומר 'כבד את אביך ואת אמך' [שם כ'] כשהוא אומר ' איש אמו ואביו תיראו' [ויקרא יט'] מגיד ששניהם שקולין זה כזה.

Variantly: "to Moses and to Aaron": I might think that the one who takes precedence in the verse takes precedence in the act. It is, therefore, written (Exodus 6:26) "It is Aaron and Moses" — Both are equal. Similarly, (Genesis 1:1) "In the beginning G d created the heavens and the earth": I might think that what takes precedence in the verse took precedence in creation. It is, therefore, written (Genesis 2:4) "on the day that the L rd G d made earth and heaven" — They were both created together. Similarly, (Exodus 3:6) "I am the G d of your father, the G d of Abraham, the G d of Isaac, and the G d of Jacob." I might think that whoever comes first in the verse comes first in importance. It is, therefore, written (Leviticus 26:42) "Then I will remember My covenant with Jacob, and also My covenant with Isaac, and also My covenant with Abraham will I remember" — to teach that all three are of equal importance. Similarly, (Exodus 20:12) "Honor your father and your mother." (Leviticus 19:3) "A man, his mother and his father shall you fear." — Both are of equal importance.

4 ד

בארץ מצרים חוץ לכרך, או אינו אלא תוך הכרך? כשהוא אומר 'ויאמר אליו משה כצאתי את העיר' [שמות ט'], והלא דברים ק"ו, ומה תפלה הקלה, לא התפלל אלא מחוץ לעיר, דבור חמור, לא כל שכן?! ומפני מה לא נדבר עמו תוך הכרך? מפני שהייתה מלאה שקוצים וגילולים. ועד שלא נבחרה ארץ ישראל, היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות. עד שלא נבחרה ירושלים, היתה כל ארץ ישראל כשרה למזבחות, משנבחרה ירושלים יצאת ארץ ישראל. שנאמר 'השמר לך פן תעלה עולותיך וכו' כי אם במקום אשר יבחר' [דברים יב']. עד שלא נבחר בית עולמים, הייתה ירושלים ראויה לשכינה, משנבנה בית עולמים יצאת ירושלים שנאמר (כי בחר ה בציון) ואומר 'זאת מנחתי עדי עד' [תהילים קלב]. עד שלא נבחר אהרן היו כל ישראל כשרים לכהונה, משנבחר אהרן יצאו כל ישראל שנאמר ' ברית מלח עולם היא לפני ה' '[במדבר יח'] ואומר 'והייתה לו ולזרעו אחריו' [שם כה']. עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל כשרים למלכות, משנבחר דוד יצאו כל ישראל שנאמר 'הלא לכם לדעת כי ה' אלקי ישראל נתן את הממלכה לדוד' [דבה"י ב' יג']. אם תאמר, דן אנכי מן הנביאים שנדבר עמהם בחוצה לארץ? אף על פי שנדבר עמהם בחוצה לארץ, לא נדבר עמהם אלא בזכות אבות. שנאמר 'כה אמר ה' מנעי קולך מבכי וגו' ויש תקווה לאחריתך וגו' ' [ירמיה לא']. ואף על פי שנדבר עמהם בחוצה לארץ ובזכות אבות, לא נדבר עמהם אלא במקום טהור של מים. שנאמר 'ואני הייתי אל אובל אולי' [דניאל ח'] 'ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל' ואומר 'היה דבר ה' אלי' [יחזקאל א']. ויש אומרים, נדבר עמו בארץ ונדבר עמו בחוצה לארץ, שנאמר 'היה היה דבר ה', היה – שנדבר עמו בארץ, היה – שנדבר עמו חוצה לארץ. ר' אלעזר בן צדוק אומר הרי הוא אומר ' קום צא אל הבקעה' [יחזקאל ג'] מגיד שהבקעה כשרה. תדע, שאין השכינה נגלית בחוצה לארץ, שנאמר 'ויקם יונה לברוח תרשישה' [יונה א'] וכי מלפני ה' הוא בורח? והלא כבר נאמר 'אנה אלך מרוחך וגו' אם אסק שמיים וגו' אשא כנפי שחר [וכו'] גם שם ידך תנחני' [תהלים קלט'] 'עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ. בכל מקום עיני ה' צופים רעים וטובים' [משלי טו']. 'אם יחתרו בשאול ואם יחבאו בראש הכרמל ואם ילכו בשבי' [עמוס ט'] 'אין חשך ואין צלמוות' [איוב לד']. אלא, אמר יונה, אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית. שהגויים קרובים לתשובה הן, שלא לחייב את ישראל. משל, לעבד שברח מרבו. אמר, אלך לבית קברות, מקום שאין רבי יכול לבא אחרי. אמר לו רבו, יש לי כיוצא בך. כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית. שהגויים קרובים לתשובה הן, שלא לחייב את ישראל. אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר 'וה' הטיל רוח גדולה אל הים'. נמצאת אתה אומר, שלושה נביאים הם. אחד תבע כבוד האב וכבוד הבן, ואחד תבע כבוד האב ולא כבוד הבן, ואחד תבע כבוד הבן ולא כבוד האב. ירמיה תבע כובד האב וכבוד הבן שנאמר 'נחנו פשענו ומרינו' [איכה ג']. לכך נכפלה נבואתו, שנאמר 'נוסף עליהם דברים' [ירמיה לו']. אליהו תבע כובד האב ולא כבוד הבן, שנאמר 'קנא קנאתי לה' אלקי צבאות' [מלכים א' יט']. ומה נאמר? 'לך שוב לדרכך מדברה דמשק וגו' ואת יהוא בן נמשי תמשוח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט תמשוח לנביא תחתיך' שאין ת"ל לנביא תחתיך, אלא שאי אפשי בנבואתך. יונה תבע כבוד הבן ולא כבוד האב, שנאמר 'ויהי דבר ה' אל יונה שנית' [יונה א'], שנית נדבר עמו שלישית לא. רבי יונתן אומר, לא הלך יונה אלא לאבד עצמו בים, שנאמר 'שאוני והטילוני אל הים'. וכן תמצא (האבות) והנביאים היו נותנים עצמם על ישראל. במשה מה הוא אומר, 'ועתה אם תשא חטאתם. ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת' [שמות לב'] [ואומר] 'ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתי' [במדבר יא'] בדוד מה הוא אומר, 'הנה אנכי חטאתי ועויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי' [שמואל ב' כד']. הא בכל מקום אתה מוצא (האבות) והנביאים מסרו נפשם על ישראל.

(Exodus 12:1) "in the land of Egypt":(He spoke to them) outside the city. __ But perhaps in the city itself? (This cannot be, for it is written (Exodus 9:29) "When I leave the city" (I shall pray). Now does this not follow a fortiori, viz.: If prayer (that of Moses to the L rd) — the lesser — was only outside the city, then speech (that of the L rd to Moses) — the greater — how much more so (was it not spoken in the city)! And why did He not speak with him in the city? For it was full of abominations (of idolatry)! And before the land of Israel was chosen, all of the lands were kasher for speech. Once it was chosen, all other lands were excluded. Before Jerusalem was chosen all of Eretz Yisrael was kasher for altars. Once it was chosen, the rest of Eretz Yisrael was excluded. As it is written (Devarim 12: 13-14) "Take heed unto yourself lest you offer your burnt-offerings … but in the place that the L rd shall choose." Before the Temple was chosen, all of Jerusalem was fit for (the reposing of)) the Shechinah. Once the Temple was chosen, (the rest of) Jerusalem was excluded. As it is written (Psalms 132:13-14) "For the L rd has chosen Zion … This is My resting place forever." Before Aaron was chosen, all of Israel were kasher for the priesthood. Once he was chosen, the rest of Israel were excluded. As it is written (Numbers 18:19) "An everlasting covenant of salt is it (the priesthood) before the L rd for you (Aaron) and for your sons," and (Numbers 25:13) "And it shall be unto him and to his seed after him the covenant of an everlasting priesthood." Before David was chosen (as king) every Israelite was kasher for kingship. Once David had been chosen, the other Israelites (i.e., those not in his line) were excluded. As it is written (II Chronicles 13:5) "Is it not for you to know that the L rd, the G d of Israel, has given over the kingdom to David, to him and to his sons?" If you would contend: But the L rd did speak with the prophets outside the land, (I would answer:) Though He spoke with them outside the land, He did so only in the merit of the fathers. As it is written (Jeremiah 31:15-17) "Thus said the L rd: A voice is heard in Ramah … Thus said the L rd: Keep your voice from weeping, and all your eyes from tears … And there is hope for your future, says the L rd, etc." And even though He spoke with them outside the land in the merit of the fathers, He did so only in a clean place, one of water. As it is written (Daniel 10:4) "And I was by the stream Ulai," (Ibid. 10:4) "and I was by the great river, the Tigris," (Ezekiel 1:3) "The word of the L rd came to Ezekiel … by the river Kevar." Some say: He spoke with him in the land, (and then) He spoke with him outside the land, it being written (literally) "the word of the L rd was, was." (The first) "was" — in the land; (the second,) outside the land. R. Elazar b. Tzaddok says: It is written (Ibid. 3:22) "Arise, go out to the plain" — whence it is derived that the plain is kasher (for prophecy). Know that the Shechinah is not revealed outside the land. For it is written (Jonah 1:3) "And Jonah rose to flee to Tarshish, etc." Now can one flee from the L rd? Is it not written (Psalms 139:7-10) "Where can I flee from Your presence … If I ascend to heaven, You are there, etc. If I take wing with the dawn, there, too, Your hand will lead me," (Zechariah 4:10) "the eyes of the L rd range the entire land," (Mishlei 15:3) "The eyes of the L rd see the bad and the good," (Amos 9:2) "though they dig into Sheol, though they hide in the top of the Carmel, though they go into captivity (Job 34:22) "There is no darkness nor shadow of death, etc." Rather, Jonah's intent was: I will go outside the land, where the Shechinah does not repose and reveal itself. For the gentiles are close to repentance — so that they not make Israel (who do not repent) liable (by invidious contrast). An analogy: The bondsman of a Cohein flees from his master, saying: I will go to the cemetery, a place where my master cannot come after me. His master: I have (messengers) like you. Thus, Jonah said: I will go outside the land, a place where the Shechinah is not revealed. For the gentiles are close to repentance, (this, so as not to render Israel liable by invidious contrast.) The Holy One responds: I have many messengers like you, viz. (Jonah 1:4) "Then the L rd cast a great wind on the sea, etc." We find there to have been three (kinds of) prophets. One claimed the honor of the Father and the father of the son; another, the honor of the Father, but not the honor of the son; another, the honor of the son, but not the honor of the Father. Jeremiah claimed the honor of the Father and the honor of the son, viz. (Eichah 3:42) "We have offended and rebelled" (the honor of the Father); "You have not forgiven" (the honor of the son). Therefore, his prophecy was "doubled," (Jeremiah 36:33) "… and many other words were added to them" (the prophecies of Jeremiah). Eliyahu claimed the honor of the Father, but not the honor of the son, viz. (I Kings 19:10) "I have been very jealous for the L rd, the G d of hosts, etc." And what is stated in this regard? (Ibid. 15-16) "And the L rd said to him: Go, return on your way to the desert of Damascus … And Yehu the son of Nimshi shall you anoint to be king over Israel, and Elisha the son of Shafat … shall you anoint to be a prophet in your place." What is the intent of this? He does not desire your prophecy (because you do not claim the honor of Israel). Jonah claimed the honor of the son, but not the honor of the Father. What is stated in that regard? (Jonah 1:3) "And the word of the L rd came to Jonah a second time, saying." What is the intent of this? We will speak with him a second time, but not a third, (for he did not claim the honor of the L rd). R. Yochanan said: Jonah went (on that voyage) only to cast himself into the sea, as it is written (Jonah 1:12) "And he said to them: Lift me up and cast me into the sea." All this do you find with Moses and the (other) prophets, that they gave their lives for Israel. What is written of Moses? (Exodus 32:32) "And now, if You forgive their sin — and if not, blot me out of Your book which You have written." (Numbers 11:15) "If thus You do with me, kill me if I have found favor in Your eyes and let me not look upon my evil" (i.e., the destruction of Israel). What is written of David? (II Samuel 24:17) "Behold, I have sinned and I have been corrupt. But these sheep, what have they done? Let Your hand be in me and in the house of my father." In all places you find that Moses and the (other) prophets gave their lives for Israel.

5 ה

לאמר צא ואמור אליהם מיד. דברי ר' ישמעאל, שנאמר 'ויצא ודבר' [שמות לד']. ר' אליעזר אומר צא ואמור אליהם והשיבני דבר, שנאמר 'וישב משה את דברי העם אל ה' [שם יט']. ואומר, 'לבוש האיש הבדים אשר [ה]קסת (הסופר) במתניו וגו' [יחזקאל ט'], ואמר, 'התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו' [איוב לח']. שלוחי הקב"ה לא כשלוחי בשר ודם. ששלוחי בשר ודם, צריכין לחזור אצל שולחיהם. אבל לפניך אינו כן, אלא התשלח ברקים וילכו. וישבו לא נאמר, אלא וילכו ויאמרו. בכל מקום שהן מהלכין נמצאים לפניך, ואומרים עשינו שליחותך. לקיים מה שנאמר 'הלא את השמיים ואת הארץ אני מלא' [ירמיה כג']. כשהקב"ה גוזר גזרות טובות ורעות על ישראל, על הטובה מחזירים לפניו ועל הרעה אין מחזירין לפניו, שנאמר 'והנה שישה אנשים מדרך שער העליון' [יחזקאל ט'] (וכתיב) '[וכבוד] אלקי ישראל נעלה מעל הכרוב(ים) ואומר ה אלו {אליו ק'} עבור בתוך העיר וגו' ולאלה אמר באזני'. ונאמר 'זקן ובחור ובתולה וטף ונשים וגו'. ויאמר אליהן טמאו את הבית (הזה) וגו' יצאו אליו ועשו שליחותן. אלו שנצטוו על הרעה – לא למדנו שהחזירו שליחותן. וזה שנצטווה על הטובה – למדנו שהחזיר שליחותו שנאמר 'והנה איש לבוש הבדים'. שמעון בן עזאי אומר לאמר – בקול שאתה שומע בו למד. ר' עקיבא אומר לאמר – צא ואמור להם שבזכותם הוא מדבר עימי. שכל ל"ח שנה שהיה כועס על ישראל לא היה מדבר עמו שנאמר 'ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות (ויאמר) [וידבר] ה' אלי לאמר'. אמר ר' שמעון בן עזאי, איני כמשיב על דברי ר' עקיבא, אלא כמוסיף על דבריו. ולא עם משה בלבד היה מדבר בזכות ישראל אלא עם הנביאים כלם לא דבר אלא בזכות ישראל שנאמר 'ואשב [שם] שבעת ימים (משומם) [משמים] בתוכם' וכתיב 'ויהי מקץ שבעת ימים ויהי דבר ה' וגו' [יחזקאל ג']. '[ויהי מקץ וגו'] ויהי דבר ה' אל ירמיהו' [ירמיהו מב']. וכן אתה מוצא בברוך בן נריה שהיה מתרעם לפני המקום 'אמרתי אוי נא לי כי יסף ה' יגון על מכאובי' [שם מה'] נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים. יהושע שמש משה ושרתה עליו רוח הקודש, אלישע שמש אליהו ושרתה עליו רוח הקודש. מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים? 'יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי וגו', ואין מנוחה אלא נבואה שנאמר 'ותנח עליהם הרוח' [במדבר יא']. נחה רוחי על אליהו ועל אלישע. ונחה עליו הרוח. בא וראה, מה המקום משיבו? 'כה תאמר אליו כה אמר ה' הנה אשר בניתי אני הורס [וגו'] ואתה תבקש לך גדולות', ואין גדולות אלא נבואה, שנאמר 'ספרה נא לי את כל הגדולות וגו' [מלכים ב ח'] 'קרא אלי ואענך ואגידה לך גדולות ובצורות לא ידעתם' [ירמיה לג']. (אמר) ברוך (בן נריה) אם אין כרם אין סייג אם אין צאן אין רועה, מפני מה? כי הנני מביא רעה על כל בשר ונתתי נפשך לשלל אל המקום אשר תלך שם. הא בכל מקום אתה מוצא שאין הנביאים מתנבאים אלא בזכות ישראל.

(Exodus 12:1) "saying": Go and say it to them immediately. These are the words of R. Yishmael. As it is written (Exodus 34:34) "And he went out and spoke to the children of Israel what he had been commanded." R. Eliezer says: (The intent is) Go out and say it to them and return word to Me, viz. (Ibid. 19:8) "and Moses returned the words of the people to the L rd," and (Ezekiel 9:11) "And, behold, the man clothed in linen on whose loins was the scribe's slate returned word saying I have done according to all that You have commanded me," and (Iyyov 38:35) "Did you dispatch lightning bolts, so that they should go forth and say to you 'Here we are'"? The messengers of the Holy One Blessed be He are not as those of flesh and blood. The messengers of flesh and blood must return to their sender. Not so Your messengers, but "Did You dispatch lightning bolts so that they should go forth?" It is not written "and they shall return and say." Wherever they go they are before You and they say we have fulfilled Your embassy, in fulfillment of (Jeremiah 23:24) "Do I not fill the heavens and the earth?" R. Oshiyah said: When the Holy One Blessed be He decrees good and bad decrees for Israel, a report is returned to Him for the good, but not for the bad, viz. (Ezekiel 9:2-11) "And, behold, six men were coming, etc." — whereupon they fulfilled their embassy. Of those who were commanded to carry out the evil decree (i.e., to destroy), we do not learn that they returned report. Of him who was commanded over the good (i.e., the man clothed in linen), we learn that he returned report (viz. 9:11) "Ben Azzai says: "In the voice that you hear (what is taught), in that voice you teach." (i.e., "Affirmation begets affirmation."). R. Akiva says (Exodus 12:1) "saying": Go and say to them that it is in their merit that He speaks to me (Moses). And thus do we find, that in all the thirty-eight years that He was angry with Israel (i.e., from the episode of the spies and on), He did not speak with him, viz. (Devarim 1:16-17) And it was, when all the men of war (those from the age of twenty) had finished dying from the midst of the people, that the L rd spoke to me, saying." R. Shimon b. Azzai said: I do not come to detract from my master's words, but to add to them, viz.: Not to Moses alone did He speak in the merit of Israel, but to all of the prophets, viz. (Ezekiel 3:15) "And I sat there seven days, mute (i.e., without prophecy) among them," (Ibid. 16-17) "And it was at the end of seven days (of being among them) that the word of the L rd (i.e., prophecy) came to me, saying." (Likewise, after the people had asked for Divine guidance), (Jeremiah 42:7) "And the word of the L rd came to Jeremiah, etc." And thus do you find with Baruch the soon of Neriah, who complained before the L rd, (Ibid. 45:3) "You (Baruch) say: Woe unto me, the L rd has added grief to my pain!" (You say:) Why am I different from all the disciples of the prophets? Joshua served Moses and the spirit of the L rd reposed upon him. Elisha served Eliyahu and the spirit of the L rd reposed upon him. Why am I different? (Ibid.) "I wearied myself with groanings but I did not find rest," "rest" being prophecy, as in (Numbers 11:21) "And the spirit rested upon them … and they prophesied in the camp," (II Kings 2:15) "And the spirit of Eliyahu has rested on Elisha," (Isaiah 11:2) "And the spirit of the L rd will rest upon him." Come and see how the L rd answered him (Jeremiah 45:4-5) "Thus said the L rd. What I have built I am going to destroy, and what I have planted I am going to uproot, and you are seeking 'great things' for yourself?", "great things" being prophecy, as in (II Kings 8:4) "Tell me, now, of all the 'great things' that Elisha (the prophet) has wrought," and (Jeremiah 33:3) "Call Me and I will tell you (Jeremiah the prophet) 'great things' and in forms that you have not known," (G d) saying to Baruch the son of Neriah, as it were: If there is no vineyard, there is no (need of a) fence; if there is no flock, there is no shepherd. Why? (Jeremiah 45:5) "For I am going to bring evil upon all flesh. And shall I render your soul (i.e., your prophetic soul) as spoil unto you wherever you go?" — whence we see that the prophets prophesy only in the merit of Israel.