Volume I, Talmud, Menachot, Daf 53a חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת מנחות נ״ג א
1 א

אמרו ליה רבנן לרבי פרידא, רבי עזרא בר בריה דרבי אבטולס דהוא עשירי לרבי אלעזר בן עזריה דהוא עשירי לעזרא קאי אבבא, אמר מאי כולי האי, אי בר אוריין ובר אבהן יאי בר וכו' אמרו ליה בר אוריין הוא א"ל ליעול וליתי חזייא דהוה עכירא דעתיה פתח ואמר אמרתי לה' וכו' טובתי בל עליך וכו'. הענין העסק הלז, היינו שר' פרידא היה בעת ההוא ראש ומנהיג הדור ומכתיר בנימוסי בעל מצות ומעשים טובים כמו שמצינו (עירובין נ"ד:) שלמד לתלמידו ד' מאה זימנא גם נשאל משמים מה רוצה או טובות דורו או אריכות ימים ובחר בטובות דורו יותר מאריכות ימים, וכששאלהו (מגילה כ"ז:) במה הארכת ימים אמר שלא ברכתי לפני כהן, וזה המעשה היה קודם הסתלקותו שהגיע עת שבחר הקב"ה בר' עזרא לקבל נשיאותו וינהג ע"י תורה, לא עיקר ע"י מעשים טובים וסיבב הש"י שנכשל כאן שציער את הכהן שהיה עשירי לעזרא נגד שאמר לא ברכתי לפני כהן, וכשקם אבבא הרגיש ר' פרידא שיש לו תרעומות ודנו מפרשה ויהי העם כמתאוננים מאחר שהוא היה אז עמוד הדור והוא התלונן עליו, ועונש המתאוננים היה באש לכן אמר אשא תיכלא, כי חזייא דהוה עכירי דעתיה היינו שהרגיש שדעת ר' עזרא הוא שיתכבד ר' פרידא בבואו אליו, פתח ואמר טובתי בל עליך, היינו שאין לפי דעתי להחזיק לך שום טובה שבאת אלי, כי העיקר החשיבות אצלי רק לקדושים אשר בארץ הם, והם האבות הקדושים הרומזים למצות, ואדירי כל חפצי בם הם מעשים טובים מפורשים וקבועים לעד, וכי באמת בימי ר' פרידא בחר הש"י בזה מאוד שמצות ומעשים טובים היו העיקר אז, כיון דשמע דקאמר אדיר היינו דבר שהוא קבוע בלי שינוי אז פתח ואמר יבא אדיר יפרע מאדירים, היינו איך יעלה על הדעת ליתן מקום וכח חיזוק כ"כ למצות ומעשים טובים מאחר שאינם רק לבושים, וגם לאומות העולם יש לבושים ותפיסה מהם, ועכ"ז נאמר בהם צללו כעופרת במים אדירים, כי באמת כל חיות אומה ואומה הוא ע"י איזה לבוש ממדה טובה, ובעת שהשי"ת מפשיט עצמו כביכול ממדה הזאת אז האומה הזאת תלך לאבדון עם כל אדירם. ואח"כ אמר יבא ידיד, היינו אם תרצה לדעת למי שצלחה מצוה בפועל והוא קבוע לעד זה הוא שלמה המלך ע"ה שהצליח בבנין בית המקדש שהש"י בחר בזה בלי שום שינוי לעולם, אבל אדם אחר לא יוכל להתפאר בענין כזה, יבא טוב ויקבל טוב מטיב לטובים היינו כעת בחר הש"י בתורה שנתן לנו ע"י משה עבדו שזה לא ישתנה, יבא זה ויקבל זאת מזה לעם זו, זה הוא משה וזאת היא התורה אשר שם משה לבני ישראל, כי בעבור זאת התורה לא ישתנה בעבור כי לא ניתנה רק לעם זו ואין לאומות שום חלק בה כמ"ש אשר שם משה לבני ישראל.

Gemara: The rabbinic students said to R' Preida: "R' Ezra, the grandson of R' Avtolas, who is a tenth-generation descendant of R' Elazar ben Azaryah, who was a tenth-generation descendant of Ezra the Scribe, is standing at the door." R' Preida said to them: "What is all this? Why do you give his lineage? ... If he is a scholar and of distinguished ancestry fine. But if he is of distinguished ancestry and is not a scholar, [may fire consume him!]" They answered him: "He is a scholar." [R' Preida] said to them: "Let him enter and come before us." When R' Ezra entered [R'Preida] saw that his mind was unsettled. [R' Preida] therefore began saying,[NOTE: Translated in accord with the Izhbitzer's explanation below]: "'I said to God," etc., 'My good is in other than you.'"

2 ב

The thing dealt with that one, i.e. that Reb Preida was at that time the head and leader of the generation and crowned with glory in courtesy, fastidious in observance and maasim tovim as indicated (Eruvin 54b) in his teaching to his student four hundred times. Also he was asked from heaven what he wants either good for his generation or longevity and he chose good for his generation over longevity. And when they asked him (Megillah 27), "on account of which meritorious practice have you attained longevity?", he said, "I never blessed in the presence of a Kohen," and, this event occurred right before his passing. For the time had arrived that God chose Reb Ezra to receive the Nasi role and, the practice would now be through Torah as a main thing and not through maasim tovim. And Hashem brought it about that R' Preida failed now, that he insulted the priest who was [also] a tenth-generation descendant of Ezra in that he said, "I didn't bless before a priest" [but he did]. And when he rose at the door, R' Preida felt that Ezra had complaints. And they judged from the section "And the people were looking to complain" since he was then the pillar of the generation and, Ezra had a complaint about him. And the punishment of the murmurers was by fire. Therefore he said "may fire consume him", for he saw that his mind was unsettled, i.e. that he perceived that the mind of Reb Ezra was thinking that Reb Preida would be honored in his coming to him. Gemara: R' Preida opened and said: "My good is in other than you"

3 ג

I.e. that it is not according to my mind to hold for you any good that you are coming to me. [R' Preida was saying], for the important point by me is only… Gemara: "To the holy ones, they who are [interred] in the earth",

4 ד

and they are the holy partiarchs who allude to mitzvot. Gemara: "and the mighty ones, all My desire is in them." They represent good deeds and are fixed forever. Isn't it the case that in truth in the days of Reb Preida Hashem yitbarach chose this greatly that mitzvot AND good deeds were the main thing. Then, Gemara: "When he [R' Ezra] heard [R' Preida] mention the word 'mighty ones,'"

5 ה

I.e. a thing that was fixed without change then Gemara: "he began and said, 'Let the mighty come and exact retribution from the mighty,'"

6 ו

I.e., how could it arise in your mind to make mention and strongly emphasize mitzvot and good deeds since they are only the outer manifestations [lit. garments], and, in addition, nations of the world have garments and grab [merit] from them and despite that it is said of them Gemara: "The mighty ones sank like lead in the water"

7 ז

For in truth all vitality of each and every nation is through some garment from a good attribute. But, at the time that Hashem yitbarach will remove the garment Himself (if one could say so) from this attribute, then this nation will go to destruction with all its mighty ones. And afterwards, he said, Gemara: "Let a beloved come",

8 ח

I.e. if you want to know for whom a mitzvah would be successful in action that it be fixed forever, this is King Solomon a'h, for he, in the building of the holy Temple made it with success, that Hashem yitbarach chose this without any change for ever. Nonetheless another person couldn't boast for doing a thing like this, Gemara: "Let good come and receive good from good for those who are good,"

9 ט

I.e. as the time when Hashem Yitbarach chose the Torah and gave it to us through Moshe his servant, this doesn't change, Gemara: "Let this come and receive this from this for this nation... this refers to Moshe.. and this refers to the Torah"

10 י

that Moshe placed for the children of Israel. For on behalf of this, the Torah doesn't change because it is the case that He only gave it to this nation, [NOTE: But not including Maasim Tovim; Hashem brought this for the generation of R' Preida, but it was not to be in the generation of R' Ezra] and he did not give any portion within it to the nations as it is written that, "Moses put it before the children of Israel".