Torah 63:7 ס״ג:ז׳
1 א

וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁאָמַר הַסָּבָא (זוהר משפטים דף צה):

7. This is the deeper meaning of what the Sava said:

2 ב

מָאן הוּא נָחָשׁ דְּפָרַח בַּאֲוִירָא וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אִית נַיְחָא לְחַד נְמָלָה דְּשָׁכֵב בֵּין שִׁנּוֹי.

Who is the serpent that flies in the air and goes separately [from its mate]? In between, there is rest for a certain ant that lies between its teeth. <It starts out attached, but ends up separated…> (Zohar II, 95a) .

3 ג

הַיְנוּ בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל.

<the serpent>—That is, the aspect of the aforementioned serpent.

4 ד

דְּפָרַח בַּאֲוִירָא – שֶׁפְּרִיחָתוֹ עַל יְדֵי הָאֲוִירִים, הַיְנוּ עַל יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים, שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ מֵהֶם כְּנָפַיִם.

that flies in the air—It flies because of the airs—i.e., due to the evil words, from which its wings are made.

5 ה

וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא – הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ רַק בְּחִינוֹת הֲלִיכָה, כְּשֶׁכְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה הֵם כְּתִקּוּנוֹ, וְאֵין לְהַנָּחָשׁ כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים, אֲזַי אֵין לוֹ רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה.

and goes separately—That is, it has only the aspect of walking. For when the wings of holiness are rectified and the serpent gets no wings through evil words, then it has only the aspect of walking.

6 ו

וְזֶה: וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא, בְּחִינוֹת (יחזקאל א׳:י״א): וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְּמַעְלָה; הַיְנוּ בְּחִינוֹת כַּנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה. אֲזַי: וְאָזֵל, שֶׁאֵין לוֹ רַק בְּחִינוֹת הֲלִיכָה, כִּי בְּחִינוֹת הֲלִיכָה יֵשׁ לוֹ תָּמִיד, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית לְהַמְחַקְּרִים לַחֲקֹר בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ, רַק שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְעוֹפֵף בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל כְּשֶׁאֵין לָהֶם כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים, וְאֵין לָהֶם רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה כַּנַּ"ל.

This is “and goes separately,” the aspect of “their wings were separated above” (Ezekiel 1:11)—i.e., the aspect of the wings of holiness. Then, “and goes”—it has only the aspect of walking. For it always has the aspect of walking, because the philosophers have the freedom to engage in philosophical investigation whenever they so choose. It is just that, when they have no wings from evil words, they are unable to fly in the aspect mentioned above. They have only the aspect of walking, as explained above.

7 ז

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין הַהֲלִיכָה וְהָעֲפִיפָה כַּנַּ"ל, וְזֶה נִקְרָא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, שֶׁהוּא בֵּין הַהֲלִיכָה וְהָעַפִיפָה, וַאֲזַי יֵשׁ לָהּ נַיְחָא לְהַנְּמָלָה דְּשָׁכֵב בֵּין שִׁנָּהּ כַּנַּ"ל.

In between—This is the aspect of the middle stage between the crawling and the flying, as explained above. It is called “In between” because it is in between the crawling and the flying. It is then that the ant that lies between its teeth has rest, as explained above.

8 ח

שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַמְּחַקְּרִים, שֶׁהֵם חֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל, חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם הוּא – שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא, שֶׁתְּחִלַּת חֲקִירָתָם מַתְחֶלֶת מֵהַמְחֻבָּרִים, מֵחִבּוּר חֹמֶר וְצוּרָה. וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, שֶׁמִּסְתַּיֶּמֶת חָכְמָתָם בַּשִּׂכְלִיִּים הַנִּפְרָדִים.

It starts out attached, but ends up separated—That is, these philosophers—who are scholars at doing evil, which is the aspect of the serpent, as explained above—<all> their scholarship and philosophical investigation “starts out attached.” Their investigation starts with that which is attached, with the bond between matter and form. “But ends up separated”—their scholarship concludes at the separate intelligences.

9 ט

כִּי כֵן דֶּרֶךְ כָּל חֲקִירָתָם, לְהַתְחִיל מֵחִבּוּר הַחֹמֶר וְהַצּוּרָה, וְעוֹלִים מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, מִתְּחִלָּה מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל הַגַּשְׁמִיִּים, וְאַחַר־כָּךְ מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל הַדַּקִּים יוֹתֵר, וְאַחַר־כָּךְ מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל עִלָּה וְעָלוּל, עַד שֶׁמַּגִּיעִים וּמְסַיְּמִים בַּשִּׂכְלִיִּים הַנִּפְרָדִים, וְרוֹצִים לְהַשִּׂיג בַּחֲקִירָתָם הָאֱנוֹשִׁית, הַמֻּטְעֵית וְהַמְשֻׁבֶּשֶׁת, כַּיָּדוּעַ לְהַמְחַקְּרִים בְּעַצְמָן, הֵם רוֹצִים לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי חֲקִירוֹתָם הַלָּלוּ, מֵחִבּוּר חֹמֶר וְצוּרָה, אֶת שִׂכְלִיִּים נִפְרָדִים, וְזֶה: שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא:

For this is the nature of their entire investigation: to begin with the bond between matter and form, and then ascend from level to level—initially, from the matter and form of corporeal objects; then, from the matter and form of less corporeal objects; and afterwards, from the matter and form of cause and effect—until they reach and conclude at the separate intelligences. Through human philosophical investigation, which is mistaken and confused, as the philosophers themselves know, they seek to comprehend the separate intelligences from the bond between matter and form. <They cannot do it.> And this is, “It starts out attached, but ends up separated,” <as explained above>.