Torah 1 א׳
1 א

(תהלים קיט) אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה':

Happy are the ones on the wholehearted path, who walk in HaShem's Torah. (Psalms 119:1)

2 ב

דַּע כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים, וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין, הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי; כִּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִיתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם. אֲבָל עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת (משלי ה): אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, שֶׁמַּעֲלָה חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ (ערובין נד:), וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבְּלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת:

Acknowledge because by way of the Torah all prayers and requests that we request and pray are accepted. And Yisrael's favor and importance are raised and elevated before whoever they need whether spiritually or materialistically. Because now in our many transgressions Yisrael's real favor and importance descended, because now the importance and favor are mainly by them, but through the Torah Yisrael's favor and importance are raised because the Torah is called (Proverbs 5) AYeLeT AHaVIM VYAALaT HeN/Favor, that raises/SHeiMAALaH HeN/favor upon her studiers (Eruvin 54b); through this all prayers and requests are raised.

3 ג

כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר, וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל, וּמֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו. וְזֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב זָכָה לַבְּכוֹרָה, שֶׁהוּא רֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה (תיקונים תיקון יד, זהר משפטים קכא:), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כז): וַיַּעַקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם, וְתַרְגּוּם אוּנְקֵלוּס: וְחַכְּמַנִי. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא מֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת (משלי ד): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. וְזֶה בְּחִינַת חֵית, לְשׁוֹן חִיּוּת, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'.

The Jewish man needs to constantly look at (pay attention to) the intelligence (in other words meaning, or possibly spirituality) that is [surely in] everything. He must do this in order so the intelligence found in EVERYTHING will enlighten him to become closer to Hashem Yisborach through the very thing in which he see the intelligence........

4 ד

אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַשֵּׂכֶל גָּדוֹל מְאֹד, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת נוּן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עב): לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְשׁוֹן מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת לְבָנָה, כִּי הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ (זוהר ויחי דף רלח. ודף רמט:). וְזֶהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, אֶלָּא מַה שֶּׁמְקַבֶּלֶת מִן הַחֵית, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כַּנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה.

However, since the light of the intelligence is very great, it is impossible to attain to it except by means of the aspect of נון [the name of the letter נ] which is the idea of Malkhut/kingship, as is written (Ps. 72): "lifnei-shemesh yiNnoN shemo/May he rule as long as the sun," and Rashi explained [yiNnoN as]: ‘A term for Kingship.’ And this is the idea of moon, because the moon, she has no light of her own, only what she receives from the sun (Zohar 3:238). And this is like Malkhut, which has nothing of its own, except what it receives from the cheit, which is like Chokhmah, which is like the sun as mentioned; "and the light of the moon will be as the light of the sun":

5 ה

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה וְהַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, זֶה בְּחִינַת עֵשָׂו שֶׁבִּזָה אֶת הַבְּכוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כה): וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (משלי יח): לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ[ח]. וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּחִינַת לְבָנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (ישעיהו כד): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וְכוּ'.

But whoever does not tie himself to the intellect and the wisdom and the life, that there is in every thing -- behaves like Esav who despised the firstborn status, as is written (Gen. 25): "So Esav despised his birthright"; that is, the intellect as mentioned above, like (Prov. 18): "A fool has no delight in understanding, but only that his heart may lay itself bare." And this is like the Wicked Malkhut, like the moon of the Other Side, of which is it said (Isa. 24): "Then the moon shall be confounded" etc.

6 ו

וְזֶה בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע, כִּי הַיֵּצֶר טוֹב נִקְרָא מִסְכֵּן וְחָכָם (קהלת ד), בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲנִיָּה וְדַלָּה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה. וְיֵצֶר הָרָע נִקְרָא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל (שׁם), בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֵינָהּ חֲפֵצָה בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, בְּחִינַת לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִתֵּן כֹּחַ לִבְחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה): לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע. וְעַל־יְדֵי מַה נוֹתֵן כֹּחַ לְמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּכֹחַ (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם: לְעוֹלָם יַרְגִּיז וְכוּ', אִי אָזִיל – מוּטָב, וְאִם לָאו – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין ל:): אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית־ הַמִּדְרָשׁ, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נוֹתֵן כֹּחַ לְמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וַאֲזַי מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת נ, חִיּוּת מִן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ח, וְנִתְחַבֵּר וְנִתְקַשֵּׁר הַח וְהַנ, וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וּכְשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל*), וַאֲזַי נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע יד): כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. הַיְנוּ עַל־יְדֵי דַּרְכֵי ה', הַיְנוּ הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיקִים שֶׁדְּבֵקִים בְּמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, הֵם נִתְחַזְּקִים וּמְקַבְּלִים כֹּחַ עַל־יְדֵי־זֶה. וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם, בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁנּוֹפֵל וְנִכְנָע עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כַּנַּ"ל:

And this is like the good inclination and the evil inclination, for the good inclination is called "poor and wise" (Eccl. 4), like Malkhut, which is poor and lowly, for it has nothing of its own except what it receives from Chokhmah. And the evil inclination is called an old and foolish king (there), like the Malkhut of the Other Side, which desires not wisdom and intelligence, like "a fool has no delight in understanding" etc. as mentioned above. And it is necessary for everyone to give strength to the aspect of the Malkhut D’Kedushah (of Holiness), to overcome the Malkhut D’Sitra Achra (of the Other Side), as our Rabbis of blessed memory said (Berachot 5): "A man should always stir up the good inclination against the evil inclination." And how can he give strength to the Malkhut D’kedushah? -—through the Torah that he is involved with vigorously (as our Rabbis of blessed memory said there): "A man should always stir up" etc. "If it [the evil inclination] leaves, good, and if not, let him involve himself Torah"), and as our Rabbis of blessed memory said (Kiddushin 30): "If this corrupt one (the evil inclination) incites you, drag him to the Beit Midrash/house of study," for through the Torah one gives strength to the Malkhut D’kedushah. And then the Malkhut/נ, receives life from Chokhmah/ח, so the ח and the נ are connected and tied, and the light of the moon becomes like the light of the sun, "and when one (side) rises the other falls" (Rashi, Gen. 25:23), so the Malkhut D’Sitra Achra falls and is anulled, as is written (Hos. 14): "For the ways of Hashem are right, and the just shall walk in them: but the transgressors shall fall in them." That is, through the ways of Hashem -- i.e. the Torah -- through this the righteous who are bound to the Malkhut D’kedushah, they are strengthened and receive strength through this. "But the transgressors shall fall in them," like the Malkhut D’Sitra Achra, like the evil inclination, which falls and is suppressed through the Torah as mentioned above:

7 ז

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת, כִּי עִקַּר מַה שֶּׁאֵין נִתְקַבְּלִין הַבַּקָּשׁוֹת הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַדְּבָרִים חֵן, וְאֵין נִכְנָסִין בַּלֵּב שֶׁל זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ, כְּאִלּוּ אֵין בְּלִבּוֹ מָקוֹם שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַמְבַקֵּשׁ חֵן שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ שֶׁל זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ; אֲבָל עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַבְּרִין וְנִתְקַשְּׁרִין הַנ וְהַח כַּנַּ"ל וְנַעֲשֶׂה חֵן, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַתּוֹרָה יַעֲלַת חֵן (משלי ה), וַאֲזַי זוֹכֶה שֶׁדְּבָרָיו הֵם דִּבְרֵי חֵן, וַאֲזַי נִתְקַבְּלִין דְּבָרָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו, כְּמוֹ מִי שֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֵן, שֶׁנִּכְנָסִין הַדְּבָרִים בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ, דְּהַיְנוּ זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ. וְזֶה בְּחִינַת ת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְחַבְּרוּ וְנִתְקַשְּׁרוּ הַחֵי"ת וְהַנּוּ"ן וְנַעֲשָׂה בְּחִינַת "חֵן", עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תָּי"ו, שֶׁהוּא לְשׁוֹן חֲקִיקָה וּרְשִׁימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ט): וְהִתְוִיתָ תָּו, כִּי עַל־יְדֵי הַחֵן נֶחְקָק וְנִרְשָׁם מָקוֹם בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ לְקַבֵּל הַבַּקָּשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי הַחֵן נִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת הַ"חֵן" חָקַק מָקוֹם בְּלֵב זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ דְּבָרָיו בְּלִבּוֹ, וִיקַבֵּל בַּקָשָׁתוֹ, וְהַחֲקִיקָה וּרְשִׁימָה זֶה בְּחִינַת תָּי"ו כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (קהלת ט): דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים. נַחַת דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת חֵן הַנַּ"ל וְהַת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת נַחַת, וְאָז נִשְׁמָעִים דְּבָרָיו וְנִתְקַבֵּל בַּקָּשָׁתוֹ כַּנַּ"ל:

And through this are received all the prayers and requests, for the main reason why requests are not received -- is because the words have no chein /charm/grace/favor, and do not enter into the heart of the one that they are requesting from, as if there is no space in his heart so that the words should enter into his heart, because the requester has no grace so that the words should enter into the heart of the one that he is requesting from; but through the Torah, through which the ח and the נ are connected as mentioned above and חן/CheN/grace is made, and therefore the Torah is called ya`alat chen (Prov. 5), and then one merits that his words be words of grace, and then his words and requests are received, like one who speaks words of grace, that the words enter into the heart of the one who is being requested, i.e. the one that he is requesting from. And this is the idea of ת(the letter TaW), i.e. through the cheit and the nun being joined and tied and the aspect of chen /grace being made -- through this is made the idea of TaW [ת = נ + ח], which is a term for engraving and impression, as is written (Eze. 9): "w’hiTWita TaW/and mark a sign," for through the grace is engraved and impressed a place in the heart of the requested one to receive the request, for through the grace his words for received. Hence, the aspect of the chen engraved a place in the heart of the requestee, in order that his words should enter into his heart, and his request be received; and the engraving and the impression are like taw as mentioned above. And this is [the meaning of] (Eccl. 9): "The words of wise men are heard in quiet (נחת/NaChaT." נחת specifically, i.e. like the חן/chen mentioned above and the ת/Taw mentioned above:

8 ח

וְעַל כֵּן יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל, עַל כֵּן זָכָה לְחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לג): כִּי חַנַּנִי אֱלֹקִים וְכוּ'. וְעַל כֵּן בֵּרַךְ אֶת הַשְּׁבָטִים בְּחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן וְכוּ'. וּבִנְיָמִין לֹא הָיָה אָז, וְעַל כֵּן בֵּרְכוֹ יוֹסֵף בְּחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מג): אֱלֹקִים יָחְנְךָ בְּנִי. וְדַוְקָא יוֹסֵף הָיָה יָכוֹל לְבָרְכוֹ בְּחֵן, כִּי יוֹסֵף הָיָה כָּלוּל בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לז): אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב־יוֹסֵף, כִּי הוּא הָיָה עִקַּר תּוֹלְדוֹתָיו, כִּי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף כְּחַדָּא חֲשִׁיבֵי. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (דברים לג): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. בְּכוֹר הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שׁוֹרוֹ – לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת, כִּי צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ הָדָר לוֹ, תִּרְגֵּם אוּנְקֶלוּס: זִיו לֵיהּ, לְשׁוֹן אוֹר, כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר; אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ, מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּכָל דָּבָר, וּמְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

And therefore Ya`akov -- who is the idea of intellect as mentioned above -- therefore he merited to grace, as is written (Gen 33): "Because Elohim has dealt graciously with me" etc. And therefore he blessed the tribes with grace, as is written (there): "The children which Elohim has graciously given" etc. And Binyamin was not born yet, and therefore Yosef [later] blessed him with grace, as is written (there, 43): "Elohim be gracious unto you, my son." And specifically Yosef was able to bless him with grace, for Yosef was the most made up from the essense of Ya`akov, as is written (there, 37): "These are the generations of Jacob. Joseph…" for he was the essence of his generations, for "Ya`akov and Yosef are counted as one" [Zohar]. And therefore it is said of Yosef (Deut. 33): "B’khor shoro (his firstling bullock), hadar lo (majestic is he)." B’khor/Firstling is like the intellect as mentioned above, and this is [why it is expounded] that shoro[related to a word for vision]/bullock is a term for gazing, for one must look at the intellect that there is in every thing as mentioned. And this explains: “majestic is he;’ Onkelos renders it “radiance is his,” a term for light," for the intellect shines for him in every thing; even in a place that was darkness and gloom, the intellect shines for him, when one merits to look at the intelligence that exists there in every thing, and draws him closer to Hashem Yithbarakh:

9 ט

וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָּה (בבא בתרא עג.): הַאי גַּלָּא דְּמַטְבַּע לִסְפִינְתָּא מִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא בְּרֵישָׁא, וּמְחִינָן לֵיהּ בְּאַלְוָתָא דְּחָקִיק עֲלֵיהּ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה:

And this is the explanation of: That which Rabbah bar Bar Chana said: That wave that sinks a ship appears with a tzutzita d’nura chivarta/fringe of white fire at its crest, and they strike it [the wave] with clubs on which is engraven EHYEH ASHER EHYEH/I WILL BE [THE ONE] WHO WILL BE... (Baba Batra 73): Rashbam: a white fringe of fire at its crest: a white fire; it is an angel of harm.

10 י

גַּלָּא – הוּא הַיֵצֶר הָרָע. דְּמַטְבַּע לִסְפִינְתָּא הוּא הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת, לְשׁוֹן סָפוּן וְחָשׁוּב, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְהַטְבִּיעַ וּלְהַשְׁפִּיל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּמִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא בְּרֵישָׁא, כִּי מִתְּחִלָּה הַיֵּצֶר הָרָע מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְווֹת וּמַטְעֶה אֶת הָאָדָם כְּאִלּוּ מְסִיתוֹ לַעֲשוֹת מִצְוָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא, אֵשׁ לְבָנָה; אַף־עַל־פִּי־כֵן מַלְאָךְ מַזִּיק הוּא. וּמַחִינָן לֵיהּ בְּאַלְוָתָא דְּחָקִיק עָלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר־הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת וָי"ו, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן וָי"ו וְרָחְבָּן וָי"ו (ב"ב יד.). וְזֶהוּ בְּחִינַת אַלְוָתָא, דְּהַיְנוּ מַקְלוֹת, דְּחָקִיק עָלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ', הַיְנוּ שֵׁמוֹת, בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת וָי"ו. וְהַוָּי"ו הוּא צוּרַת מַקֵּל, וְהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מַכְנִיעַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת הָאָדָם מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בַּעַל־עֲבֵרָה הוּא מְשֻׁגָּע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג.): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ־שְׁטוּת. וּכְמוֹ שֶׁהַמְּשֻׁגָּעִים צְרִיכִים לְהַכּוֹתָם וְלָשׂוּם עֲלֵיהֶם שֵׁמוֹת, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִין הוּא בְּחִינַת מַקְלוֹת וְשֵׁמוֹת, שֶׁבָּזֶה מַכִּין וּמַכְנִיעִין אֶת הַיֵּצֶר הָרָע וּמְגָרְשִׁין מִן הָאָדָם אֶת הַשִּׁגָּעוֹן וְהָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁנִּכְנַס בּוֹ, בְּחִינַת וּמְחִינָן לֵיהּ בְּאַלְוָתָא, דְּחָקִיק עָלֵיהּ שֵׁמוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל:

The wave is the evil inclination. That sinks a SeFiNta/ship -- it is the grace and importance, [as in] the phrase "SaFuN and important" (Moed Katan 28), for the evil inclination wants to sink and subdue, God forbid, the aspect of the grace and the importance of Israel, the aspect of the Malkhut D’Kedushah. And appears with a white fringe of fire at its crest — for initially the evil inclination clothes itself in mitzvot and misleads the man as if urging him to do a mitzvah. And this is the idea of tzutzita d’nura chiwarta, a white fire; even so, it is a harmful angel. And they strike it with clubs on which is engraven "EHYEH ASHER EHYEH" etc., i.e. the main way to suppress the evil inclination is through the Torah, which is all names of the Holy One, blessed-be-He. And the Torah is like waw (ו=6), for the Tablets -- six [cubits] is their length and six is their width (Baba Batra 14). And this is the idea of the club, i.e. sticks, that are engraven on them "I AM... ,” i.e. names, standing for the Torah, which is like waw. And the waw is the form of a stick, and she (the Torah) is all names of Hashem Yithbarakh, i.e. that the Torah of Holiness, she suppresses the evil inclination, which wants to make a man really insane, God forbid, for a sinner is insane, as our Rabbis of blessed memory said (Sotah 3): No man commits a sin, unless a spirit of folly enters into him. And as with the insane people, [that] they must beat them and place on them (holy) names -- just like that, the Torah that they involve themselves in is like sticks and names, with which they strike and suppress the evil inclination, and drive out from the man the insanity and the spirit of folly that is entered into him, as in and they strike it with clubs on which is engraven names etc. as mentioned above:

11 יא

וְזֶהוּ אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ. אַשְׁרֵי לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת. תְמִימֵי דָרֶךְ בְּחִינַת (בראשית כה): יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל. הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה', כִּי עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּכֹחַ, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹתֵן כֹּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת נוּ"ן, לְקַבֵּל מִן הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵי"ת, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה חֵן, וְנִתְקַבְּלִים דְּבָרָיו כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת נִתְקַבְּלִים:

And this is [the explanation of]: "Ashrei temimei darekh, haholkhim be'Torat Hashem." (Ashrei) is a term for gazing. "TeMimei darekh/Perfect way" is like (Gen 25): "Ya`akov [was] a ish TaM/a wholesome man," who is the idea of the intellect as mentioned above. I.e. to merit to look at the intellect that there is in every thing -- which is the idea of Ya`akov the wholesome man -- this they merit through the Torah. And this explains: "…who walk in the Torah of Hashem," for through his learning Torah with vigor, through this he gives strength to the Malkhut D’Kedushah, like נו"ן, to receive from the intellect, which is like חי"ת, and then is made grace (חן), and his words are received as mentioned above, and then is the grace and primacy of Israel go up, and all the prayers and requests are received: